בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל יש מספר אחד שבעלי המניות יזכרו לעד - 2,100. יש מי מביניהם שיזכור את המספר בשל הצלקות שהוא הותיר בדו"חותיו, ויש מי שהמספר יוותר חקוק בזכרונו זכר לראשיתה של המערבולת שאחזה בענף כולו זמן לא רב לאחר שהופרח באוויר.
הכוונה כמובן לעסקת הכבלים מקיץ 1999, כתבל, יחד עם קבוצת פישמן-מוזס, רכשה כ-70% מערוצי זהב תמורת 1.6 מיליארד שקל, או לפי שווי מנוי של כ-2,100 דולר לפני חוב.
תבל ביצעה ברבעונים האחרונים בגין אותה עסקה מחיקות בהיקף של כ-350 מיליון שקל, וכעת רשומה העסקה בספריה בכ-450 מיליון שקל, כשבעלי המניות בתבל שוקלים לבצע הפחתה נוספת בגין ההשקעה.
היום, שנתיים וחצי אחרי שתבל שילמה בעבור 35% ממניות ערוצי זהב כ-185 מיליון דולר בהלוואות בנקאיות, מתגלה שמספר הקסם איתו מגיעים בעלי המניות ב-YES לשיחות עם המערכת הבנקאית הוא שווי מנוי לחברת הלוויין של 1,800 דולר.
חברת המחקר והייעוץ מקינזי, שהתבקשה על ידי YES להציג בפני בעלי המניות הערכת שווי שתקבע את היקף ההשקעה שנדרש למיזם עד הגעתו לאיזון תפעולי, קבעה לחברה שווי מנוי של 1,700-1,800 דולר, המעניק לחברת הלוויין שווי חברה של כ-510-540 מיליון דולר לפני חוב.
למה מציגים את דו"ח מקינזי
בעלי המניות כנראה אזרו אומץ כשחזרו והציגו בפני המערכת הבנקאית מספרים שכבר 2-3 שנים לא משקפים את השוויים למנוי בתעשיית הכבלים והלוויין בישראל. נשאלת השאלה לשם מה מוצג הדו"ח של מקינזי בפני הבנקאים?
אם הרעיון הוא להוכיח לאחרונים שדרכה של חברת הלוויין מובטחת, הרי שהתוצאה בפועל היא שהבנקים מקשיחים עוד יותר את דרישותיהם מבעלי המניות בחברה, ומציינים במפורש שהחברה לא עומדת ביעדים שנקבעו בעבר במסגרת שיחות האשראי בין הצדדים.
הבנקים העבירו ל-YES סכום של 30 מיליון שקל בלבד בכל הרבעון הראשון של השנה, ואילצו את מנכ"ל החברה, שלמה לירן, לאלתר דרך חדשה לשיפור בתזרים המזומנים של החברה, כש-YES עיכבה תשלומים לספקים.
הבנקים, מצדם, ידעו גם להעמיד אולטימטום ל-YES במהלך תקופת הסדר אשראי הביניים לחברה, להציג בפניהם תוכנית עסקית חדשה ומגובשת עד ה-30 ביוני. הם איפשרו שלשום ל-YES להמשיך ולהתממן במסגרת הסכם האשראי שנחתם במאי - 70 מיליון דולר, מהם כ-28 מיליון דולר שיוזרם על ידי המערכת הבנקאית - אך הבהירו פעם נוספת שהמשא ומתן על הסדר המימון ארוך הטווח לחברה מותנה בתוכנית העסקית החדשה שתוצג בפניהם.
שווי של מיליארד וחצי שקל
ל-YES, נכון לסוף הרבעון הראשון, חוב בנקאי של כ-933 מיליון שקל, שבמקרה האופטימי ביותר יוכלו הבנקים לראות רק חלק מהלוואתם בשנים הקרובות. מכאן שעל פי ההערכה של מקינזי שוויה של YES לאחר הורדת החוב הבנקאי נאמד בכ-320 מיליון דולר, שהם כמיליארד וחצי שקל.
לשם השוואה, הנאמן של תבל, צבי יוכמן, העריך את נכסי תבל העומדים למכירה - 10%-15% מחברת הכבלים הממוזגת, 46% בנטוויז'ן ו-50% בגלובקול - בכ-300 מיליון שקל. ההערכה זו משווה, ככל הנראה, לחברת הכבלים הממוזגת שווי של כ-350-520 מיליון דולר לאחר החוב.
ההערכות הגבוהות ביותר שנשמעות בעבור חברת הכבלים הממוזגת מציבות רף עליון של 1,500 דולר למנוי, אך במקינזי החליטו, ככל הנראה, להזניח את היתרון לגודל של חברת הכבלים הממוזגת, שעתידה להחזיק בכ-70% לפחות משוק הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל והעניקו, כאמור, ל-YES שווי למנוי של 1,800 דולר.
ההערכות בשוק הן ששווי מנוי ב-YES לא צריך לעלות על 1,000 דולר, ובוודאי שאינו צריך להיות גבוה מהשווי למנוי של חברת הכבלים הממוזגת. בכל מקרה לא נשמעות ההערכות של שווי למנוי לחברות הישראליות המתקרבות לאלה של החברות האירופיות - כ-2,000 דולר למנוי, ובוודאי לא לאלה של השוק האמריקאי הענק, שם השוויים נאמדים ביותר מ-3,000 דולר למנוי.
מדהימה לא פחות העובדה שלאחר שמקינזי קבע את השווי למנוי הגבוה בעבודה שלו, מצא עצמו אחד מבעלי המניות בלוויין, שחושב במונחים של מחיקה על חלק מהשקעתו בחברה, מחפש חברת מחקר נוספת שתציג בפניו שווי חברה נמוך יותר במטרה לבצע מחיקת השקעה גדולה יותר.
נכון לסיום הרבעון הראשון של 2002 הסתכם סך הלוואות בעלי המניות לחברה ב-1.689 מיליארד שקל, מהם כ-93 מיליון שקל ברבעון הראשון, בעוד שההלוואות הבנקאיות שניתנו לחברה נאמדו ב-933 מיליון שקל, מהם כ-30 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה.
כשנדרשת, על פי אותה עבודה של מקינזי, השקעה נוספת של כ-150 מיליון דולר בחברת הלוויין כדי להעמיד אותה על שתי רגלים וכשהשגת 500 אלף מנויים ואיזון כה רחוקים, נראה שהדיבורים על שווי מנוי של 1,800 דולר נראים כגעגוע לימים אחרים במקרה הטוב, או כשעשוע חסר טקט במקרה הפחות טוב.
מקינזי ו-YES מחזירים אותנו לימי ההייפ
ערן גבאי
2.7.2002 / 19:23