דוקטור צבי ומיסטר מרום

מאת סופי שולמן



הוא רופא. הוא למד באקדמיה הימית של ארה"ב וקיבל תעודת הוקרה. הוא מהנדס אלקטרוניקה שהקים את החוג ללימודי אלקטרוניקה באוניברסיטה הפתוחה ועמד בראשו. ב-2001 הוא קיבל את תואר איש הטכנולוגיה של אירופה מידי הנסיך צ'רלס.



כל התארים האלה שייכים לאיש אחד - צבי מרום, מנכ"ל חברת באטמ הישראלית, העוסקת בפיתוח מתגים ומרבבים לרשתות תקשורת. ממשרדו הצנוע והמבולגן למדי בפארק סיבל בראש העין מנהל מרום (46) את החברה, שהמוטו העסקי שלה וייחודה הוא "אמינות חסרת פשרות".



מרום מנסה להסביר ארוכות מה עושה באטמ. הוא מתחיל את ההסבר בהיסטוריה העתיקה של רשתות טלפוניה בסיסיות - כיצד נולד הרעיון של מיתוג מעגלי במרכזיות (למי שתוהה: בעיירה גרמנית בשלהי המאה ה-18. היו בה שני נהרות וגשר צר אחד, שעליו לא יכלו לעבור בו זמנית שתי עגלות לכיוונים מנוגדים, ולכן הוחלט לבנות שני גשרים היוצרים מעין מעגל). בהמשך דן מרום ארוכות בטבע האנושי, שנאלץ להסתגל לשינויים טכנולוגיים רבים, הסתגלות שהיא בלתי אפשרית, אם השינויים מוכתבים על ידי מהנדסים. "הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות זה לתת למהנדסים לתכנן את העתיד", אומר המהנדס מרום.



אז מה עושים המהנדסים של באטמ? מרום אומר כי החברה מפתחת מרבבים ומתגים לרשתות תקשורת המיועדים למפעילות תקשורת או לחברות המוכרות להן ציוד: סיסקו, נוקיה, אריקסון או נורטל. חברות כמו סיסקו או נורטל הן גם מתחרותיה של באטמ וגדולות ממנה משמעותית. ואולם ההסברים של מרום כלליים ביותר וקשה להבין מהם מהו ייחודה של החברה - האם הוא קשור לטכנולוגיה, למחיר או לכל תכונה אחרת. לפי התיאור, נדמה כי מדובר במוצר שגרתי, המיוצר בפסי ייצור המוניים בחברות דוגמת סיסקו או לוסנט.



באטמ מעסיקה 400 עובדים, מרביתם אנשי פיתוח ושיווק. הייצור מתבצע באמצעות קבלני משנה ביקנעם ובבוסטון. פעילותה בארה"ב מבוססת על טלקו, חברה אמריקאית שרכשה לפני כשנה ב-330 מיליון דולר.



כיום מועסקים בטלקו 170 עובדים, ונראה כי היא זו שתורמת את עיקר ההכנסות של באטמ. גם העסקה בהיקף של 33 מיליון דולר עם וריזון, אחת ממפעילות התקשורת הגדולות בארה"ב, שעליה הודיעה באטמ שלשום, התקבלה בזכות קשריה ומוצריה של טלקו. "אין כיום מוצרים שהם טלקו נטו, כל הפיתוח שלנו מאוחד", טוען מרום. ואולם אם מסתכלים שנה לאחור רואים בקלות כי לפני איחוד הדו"חות הכספיים של שתי החברות הסתכמו הכנסותיה של באטמ ב-26 מיליון דולר, וצירופה של טלקו הקפיץ את המחזור ל-100 מיליון דולר כמעט.



חוזה גדול בדרך, אזהרת רווח כבר כאן



מקורבים לבאטמ סבורים כי נוסף על חוזה עם וריזון, צפוי בקרוב להיחתם הסכם דומה עם בל סאות, מפעילת תקשורת נוספת מארה"ב. ואולם שתי העסקות לא מצליחות לפצות על הירידה הצפויה בהכנסות, שעליה הודיעה באטמ ביום שני. "הייתי שמח להגיד שנגדל ב-200% ב-2002, אך זה לא יקרה", אומר מרום.



להערכתו, באטם תסיים את 2002 עם הכנסות של 74 מיליון דולר, ירידה של 10% לעומת 2001. בשורה התחתונה לא צפויה הרעה והחברה תישאר מאוזנת או תרשום הפסד קטן, בדומה ל-2001. תהיה זו שנה שנייה ברציפות שבה רושמת באטמ ירידה בהכנסות. מרום מציין כי על אף המצב הקשה בשוק הטלקום הוא ממשיך לגייס עובדים, וצעד ההתייעלות היחיד שנעשה בחברה הוא הארכת יום העבודה. קשה להבין כיצד תצליח החברה לשמור על רמת הפסדים קבועה, לצד הירידה המתמשכת בהכנסות, בלא צעדי קיצוץ נחרצים יותר.



לדברי מרום, אחת הסיבות לאי העמידה של החברה בתחזיות היא חוסר יציבות של חברות הטלקום, שמאלץ את באטמ לבדוק אם כדאי לספק להן את המוצרים. אחת הדוגמאות לכך היא החוזה עם MCI-וורלדקום. לפני זמן קצר החליט מרום שלא להעביר לחברה את הציוד שהזמינה מבאטמ, מחשש שלא תוכל לעמוד בתשלומים. "אין לנו חובות מסופקים, בזכות המדיניות שלנו למכור רק למי שיכול לשלם", מסביר מרום, "אני מכיר את כל המנהלים של החברות, גם הגדולות, ותמיד יכול להרגיש אם הארגון יעיל או לא".



"להיות הקוף שיישאר על העץ גם אחרי הסערה"



מרום רואה את עצמו כמעין נביא של שוק הטלקום, ונראה כי מה שמחזק את דעתו היא העובדה שעד כה התעלמו רוב האנשים מתחזיותיו. "האנליסט פר לינדברג מדרזדנר בנק הגרמני ואני אמרנו כבר בדצמבר 2000 כי שוק הטלקום נכנס לתקופה קשה מאוד, אך אף אחד לא הקשיב", הוא נזכר. "בתגובה הפילו אז המשקיעים את מניית באטמ. את האנליסט העבירו למרתף של דרזדנר והוציאו אותו משם רק בשנה האחרונה, כאשר לפתע נהפך לאחד האנליסטים המוערכים".



ואולם מניית באטמ, הנסחרת בבורסה של לונדון, לא זכתה לחוויה מתקנת כזו. מאז הנפילה היא מתקשה להתאושש ובשנה האחרונה צנחה ב-80% לשפל של 14.8 פני. מחיר זה רחוק ממחיר ההנפקה השנייה של באטמ ב-7 - 2000 ליש"ט, ומשקף שווי של 80 מיליון דולר, הגבוה רק במעט משווי המזומנים של החברה. "אין לי כל השפעה על מחיר המניה", אומר מרום. "במציאות של פרשות וורלדקום וגלובל קרוסינג, גם מנייתה של חברה כמו באטמ, שאין לה חובות, נופלת. שינוי לטובה יחול רק אם יהיה למשקיעים מצב רוח לשופינג ".



מרום מחזיק כיום ב-30% ממניות באטמ, ועם המשקיעים הגדולים הנוספים בחברה נמנים משפחת גולדמן, שלה 10%, והחברות 3M וסאן מיקרוסיסטמס האמריקאיות המחזיקות ב-5% כל אחת. מרום מכר עד כה רק 3% מהמניות, אך עשה זאת בתקופת שבה נסחרה המניה ברמות של 7-6 ליש"ט. מרום אינו מודאג ממצב המניה: "מה אכפת לי? אני לא מוכר כלום ולא קונה כלום", הוא אומר. הוא מצהיר כי באטמ אינה עומדת למכירה, אך מעוניינת לרכוש חברות באמצעות קופת המזומנים שלה, המונה כיום 56 מיליון דולר.



האסטרטגיה העסקית של באטמ מתבססת בעיקר על נבואותיו של מרום לגבי שוק הטלקום. בימים אלה מנסה החברה ליצור קשרים הדוקים עם חברות סיניות, משום שמרום סבור כי לאחר המשחקים האולימפיים ב-2008 תיהפך סין למעצמה המובילה בעולם. "יצרניות ציוד תקשורת סיניות יקברו את סיסקו חיים, ואני מקווה מאוד שלא יקברו גם אותנו", הוא אומר.



ה