הדנקנרים והעסקה: סנונית אפשרית לפירוק גרעין השליטה המקורי בבנק הפועלים

מאת סמי פרץ



בני משפחת דנקנר נשאלו לא פעם בשנים האחרונות אם הם מודאגים מיכולתם לשרת את החוב האדיר שלהם לבנק לאומי, שאיפשר להם לרכוש חלק מגרעין השליטה בבנק הפועלים בספטמבר 97'. בשנים הראשונות לעסקה הם שידרו אופטמיות אינסופית. הדיווידנדים מבנק הפועלים זרמו בקצב ראוי והועברו ישירות לבנק לאומי, התשואה על ההון שהציג בנק הפועלים היתה במגמת עלייה רצופה, והעסקה כולה נראתה מוצלחת למדי. גם בחודשים האחרונים, כאשר יבש זרם הדיווידנדים, והתשואה על ההון של הבנק נשחקה חדות, לא שידרו הדנקנרים סימני מצוקה. תנאי ההלוואה שקיבלו מלאומי, המאפשרים להם לממן את תשלומי הריבית באמצעות הלוואות גישור, סייעו להם שלא להתרגש יותר מדי מהפיגור בתשלום הריבית לבנק.



אתמול התברר שיש לדנקנרים סיבה נוספת שלא להיכנס לפאניקה אל מול החוב הענק ללאומי , בסך 1.6 מיליארד שקל: חברת תעשיות מלח המחזיקה ב-11.6% ממניות הבנק, שבה שולטת משפחת דנקנר, דיווחה על מו"מ שהיא מנהלת להקצאת 33.33% מהון החברה למשקיע - תמורת 90 מיליון דולר. המשקיע הוא יוסי מימן.



הקצאת המניות כנגד ההזרמה מלמדת על המטרה המרכזית של העסקה: לשפר את הנזילות ואת יכולתה של תעשיות מלח לשרת



את חובה לבנק לאומי. הסכום ישמש אותה לא רק לתשלומי הריבית, אלא גם לפירעון חלק מקרן ההלוואה, וכתוצאה מכך להפחתת תשלומי הריבית העתידיים. העסקה משקפת לתעשיות מלח שווי של 180 מיליון דולר לפני ההזרמה. מהלך מתבקש נוסף הוא להעניק למימן אופציה לרכישת עד 13.33% מהונה של תעשיות מלח, כך שבסופו של דבר שיעור החזקתו בחברה יהיה זהה לזה של משפחת דנקנר. לנוכח הפיזור הרב של המניות בקרב בני משפחת דנקנר, קיימת אפשרות תיאורטית שמימן יחבור לחלק מבני המשפחה וישיג את השליטה בחברה. ואולם מקור בכיר מבני משפחת דנקנר קבע כי האפשרות הזו לא קיימת, בשל הסכמי ההצבעה בקרב בני המשפחה.



תעשיות מלח היא חלק מקבוצת אריסון-דנקנר, שרכשה את השליטה בבנק הפועלים בספטמבר 97'. החברה מימנה את השקעתה במניות הבנק באשראי בסכום של 358 מיליון דולר שנטלה מבנק לאומי. במסגרת ההסכם עם הבנק התחייבה החברה לפרוע את הריבית בגין ההלוואות מכספי הדיווידנד שיתקבל מהבנק. בסוף הרבעון הראשון של השנה הגיעה יתרת ההלוואה לסכומים הבאים: 1.153 מיליארד שקל צמוד למדד נושא ריבית קבועה ממוצעת של 5.34%, והיתרה בסך 329 מיליון שקל בשקלים לא צמודים, בריבית משתנה של פריים עד פריים פלוס 0.95%.



תשלומי הריבית נעו במשך השנים בין 50 ל-90 מיליון שקל לשנה. בחודשים האחרונים לא שילמה החברה את הריבית שהיא חייבת לבנק, והיא נמצאת בפיגור של כ-30 מיליון שקל. בשתי ההלוואות חלה בחודשים האחרונים התייקרות ממשית. ההלוואה המדדית תפחה בשיעור עליית המדד, שמגיע ל-4.9% מתחילת השנה. ההלוואה השקלית צמחה במלוא עליית הריבית של בנק ישראל, כלומר ב-5.3% (הפריים עלה מ-5.3% בינואר 2002 ל-10.6% כיום).



הייקור בעלויות המימון של החברה, כמו גם האפשרות שבנק הפועלים לא יזרים בשנה-שנתיים הקרובות דיווידנדים בהיקפים משמעותיים, הגביר את הלחץ על תעשיות מלח והקשה על יכולתה לשרת את חובה ללאומי. הזרמת 90 מיליון דולר לתעשיות מלח תשחרר הרבה מאוד לחץ בקרב בני משפחת דנקנר, שבין מרכיביה השונים התגלעו בעבר לא מעט חילוקי דעות. רכישת בנק הפועלים לא הניבה לאיש מהם עד כה תמורה כספית.



כל הדיווידנדים שחילק הבנק הופנו מיידית לפירעון ההלוואה. למעשה, רק דני דנקנר, המשמש סגן יו"ר בשכר בבנק הפועלים, זכה לטובת הנאה כלשהי מביצוע העסקה. אין זה אומר כמובן שההשקעה בבנק הפועלים לא שיפרה מאוד את מעמדה של משפחת דנקנר בעולם העסקים הישראלי. נוחי דנקנר, למשל, ששימש במשך כמה שנים יו"ר ועדת האשראי בדירקטוריון הבנק, עומד לרכוש את השליטה באי.די.בי - לא מעט בזכות הידע, הקשרים והיכולות שרכש בתפקידו בבנק. גם תנאי ההלוואה הטובים שקיבלה תעשיות מלח מבנק לאומי משקפים במידה רבה את מעמדה של משפחת דנקנר כמחזיקת חלק מהשליטה בבנק הגדול במדינה.



לכניסתו של יוסי מימן לבעלות על תעשיות מלח יהיו גם כמה תוצאות לוואי מעניינות. ראשית, מימן מעניק לתעשיות מלח תג מחיר הגבוה משוויה בבורסה. הנכסים העיקריים של תעשיות מלח הם ההחזקות בבנק הפועלים והקרקעות של החברה בעתלית ובאילת. הקרקעות משמשות ביטחונות לאשראי שקיבלה החברה לצורך רכישת המניות בבנק הפועלים. מכאן שתג המחיר מתייחס הן לנכס הנרכש והן לביטחונות.



השווי המאזני של החזקות תעשיות מלח בבנק הפועלים הגיע הרבעון הראשון של השנה ל-1.726 מיליארד שקל, בשעה ששווי השוק שלהם בבורסה הוא כ-1.1 מיליארד שקל. הפער הזה עלול לאלץ את החברה לבצע הפחתת ערך של ההשקעה בבנק, ולמחוק את הונה העצמי. בינתיים לא נעשתה הפרשה כזו, והחברה מסתמכת על הערכות אנליסטים שלפיהן הירידה בשווי השוק של הבנק היא זמנית, ואינה בעלת אופי קובע ולכן אינה מחייבת הפחתה לירידת ערך.



לפני כמה שבועות שכרה החברה את שירותיו של פרופ' אמיר ברנע שהתבקש לבצע הערכת שווי לבנק הפועלים כדי לקבוע את צורת ההתייחסות לירידה בשווי השוק של החברה. ברנע נשכר ימים ספורים לאחר הרצאתו בפני באי יום העיון השנתי שעסק רווחיות הבנקים, ובה קבע כי שוויו של בנק הפועלים צריך להיות גבוה מהונו העצמי ב-20%-10% - בשעה שהבנק נסחר כיום על פי שווי הנמוך ב-28% מהונו העצמי.



תג המחיר שהצמיד מימן לתעשיות מלח מחזק את גישתם את בעלי החברה שלא לבצע הפחתה להשקעה בבנק הפועלים. רו"ח בכיר אמר אתמול כי אין ספק שאם מישהו מציע מחיר כזה, "זה עוזר להתמודד עם הטענה ששווי השוק בבורסה לא מייצג את השווי האמיתי".



תג המחיר שהעניק מימן עשוי גם לסייע לבני המשפחה לתמחר את שווי החזקותיו של נוחי דנקנר ומשפחתו בתעשיות מלח, לקראת יציאתו הצפויה מהחברה. נוחי סיכם על רכישת השליטה באי.די.בי, וכדי לקבל היתר לביצוע העסקה הוא יהיה חייב להתנתק מבנק הפועלים ולחסל את השקעותיו בבנק. לפיכך הוא מנהל מגעים למכירת חלקו בתעשיות מלח לבני מ