כלל תעשיות החליטה על מכירת החזקותיה בקבוצת מד - בחברות מד-1 ומד נאוטילוס - בהן היא מחזיקה כ-15% מנתח המניות. במקביל החליט בשבוע שעבר נשיא סלקום, יעקב פרי, להאשים את בזק דווקא בפעולותיה בשוק התמסורת הפנים ארצית. מה צופן העתיד של שוק התמסורת הפנים ארצית?
נדמה ששוק התמסורת הפנים ארצית מתעורר. בחודשים האחרונים אנחנו עדים לחתימת מספר חוזי רכישת קיבולת שונים עם מד-1 וסלקום. כשבעולם שולטת בשנה האחרונה התופעה של צמצום תוכניות השקעה, פיטורי אלפי עובדים וביטול חוזים, בארץ מתחילים, אכן, להסתמן בחודשים האחרונים ניצנים ראשונים לפתיחת התחרות בשוק התמסורת הפנים ארצית - שוק שהיה נעול באמצעות המפתח הגדול של המונופול בתחום זה - חברת בזק.
בשלהי שנת 2000 החלו החברות לבקש רשיונות להפעלת שירותי תמסורת פנים ארצית - סלקום, מד-1 וגם חברת שביט היו בין המבקשות.
חברת שביט החליטה, אחרי תקופה קצרה של בדיקות, למשוך חזרה את בקשת הרישיון שלה ולסגת מרעיון השתתפותה בשוק קווי התמסורת הישראלי. כמו כן, מסתבר שגוף עסקי נוסף בחן באוגוסט 2000 כניסה לשוק ואף הזמין עבודת מחקר מאחת מחברות הייעוץ הגדולות במשק. אותה חברת ייעוץ הודיעה לו כי אין היא ממליצה לו להיכנס לפעילות בשוק התמסורת הישראלי.
השוק רווי וצפוף בשחקנים, ועל כן לא יווצר בו ביקוש מספיק לשרת את כל השחקנים שנרשמים לפעול בו, נכתב בדו"ח שהגישה חברת הייעוץ. אותה עבודה ראתה עתיד אופטימי בהרבה מזה הקיים כיום והושתתה על הנחות שהשוק יתחלק בין 3-4 שחקנים (אחד מהם - חברת אלחוט) ושספקיות האינטרנט יגדילו באופן משמעותי את הקיבולות שהן צורכות.
בפועל, המכרז לפתיחת התחרות בשוק הטלפוניה הפנים ארצית נחל כישלון חרוץ, כשארבע החברות שהביעו עניין בכניסה אליו, משכו את בקשותיהן בהפגנתיות מוצהרת.
מדיניות משרד התקשורת נחבטה בקרקע המציאות
התחרות בשוק התמסורת הפנים ארצית מתנהלת היום בין שלושה שחקנים - בזק, מד-1 וסלקום - כשלא נראה מתחרה נוסף שירצה בכניסה לשוק וכששלוש החברות פועלות בשוק מתוך אסטרטגיה שונה.
כשנקבעה מדיניות הרישוי לשירותי תמסורת קרקעית בספטמבר 2000, היו הערכות אופטימיות במשרד התקשורת. במשרד האמינו שב-2002 שוק התקשורת יפעל בתוואי תחרותי, כשחברות הכבלים ומפעיל תקשורת אלחוטית יתחרו בבזק.
היום, כשמדיניות משרד התקשורת לפתיחת השוק לתחרות נחבטה בקרקע המציאות, דני רוזן, איש עסקים ומנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, טוען ששוק התמסורת הפנים ארצית חייב לקיים מספר הנחות כדי שתתאפשר בו תחרות: כניסת מפעיל תקשורת אלחוטית בטכנולוגיית ה-LMDS; שוק הון פתוח; ניצול תשתיות קיימות; פתרון לבעיית ההון של חברות הכבלים, שהן בעלות תשתיות עם פוטנציאל מלא להתחרות בתשתית בזק; ומתן אפשרות להפעיל גם את תשתיות חברת החשמל ורשות הרכבות.
שוק התמסורת הפנים ארצית נפתח לתחרות כמעט במקרה. סלקום הקימה את רשת הכבלים האופטיים שלה למטרותיה, כאמצעי לחיבור אזורים בארץ לשדרת הרשת שלה; מד-1 רצתה לחבר בין נקודת נחיתה לכבל הבינלאומי של רשת נאוטילוס בצפון עם נקודת הנחיתה האחרת - בדרום תל אביב; וחברת שביט, שהוקמה על ידי פועלים השקעות, אפריקה ישראל ומשה הבא, הודיעה בפברואר 2001 לעובדיה על חיסול המיזם לאחר שלא הצליחה לגייס את ההון הדרוש לה.
בארץ, שוק התמסורת לא התפתח בדומה לשוק העולמי. המחירים שגבתה בזק עבור המעבר ברשת שלה לא היו תחת פיקוח, ומטבע הדברים היו גבוהים מאוד. רוזן טוען שתפיסת העולם שלו ושל משרד התקשורת בזמנו דגלה בכך שצמצום הפיקוח יגדיל את התחרות בענף.
היום, כשנה וחצי לאחר שהשוק נפתח לתחרות, מתחילות חברות התקשורת השוכרות נתחי קיבולת בתשתיות התמסורת להרגיש בפירות התחרות. עדיין אין מדובר בשיפור משמעותי - בעיקר לאור העובדה שהשוק עודנו בשליטה כמעט מוחלטת של בזק - אך הן ברמת הביקושים והן ברמות המחירים מורגש שינוי.
עמוס לסקר, מנכ"ל קבוצת מד, טוען שמחיר רכישת יחידת קיבולת ירד מאז 1997 ועד היום ב-85%. גורמים בשוק מעידים שמחירי השוק ירדו רק בשנה האחרונה בכ-10% בממוצע.
מד-1 מציעה מחירים נמוכים ב-25%-30% ממחירי בזק
ב-TheMarker דיווחנו שהעסקה הראשונה של מד-1 בשוק עם חברת השיחות הבינלאומיות ברק למכירת קיבולת בוצעה במחיר המהווה כ-25% מהצעת המחיר המקבילה של בזק. במד-1 הכחישו שניתנה הנחה בסדר גודל שכזה ומסרו שמחיר העסקה עם ברק היה נמוך בכ-25% מהצעתה של בזק.
עם זאת, גלעד פרמינגר, סמנכ"ל השיווק והמכירות של מד-1, טוען שהחברה בהחלט מתחרה בבזק, גם במחיר, ומציעה מחירים הנמוכים בכ-25%-30% ממחירי בזק. במד-1 טוענים כי אלה מחירים כלכליים ובהתאם לתוכנית הפעולה שהותוותה מלכתחילה.
גם רמת הביקושים גדלה, כתוצאה מכניסת השוק לשירות האינטרנט המהיר. בשוק מציינים שמורגשת השפעה מצד דרישת הקיבולת של חברות האינטרנט. החברות, לטענת אותם גורמים, מעבות קווים וצפוי שהמגמה תתחזק, כך שהשנה שוק התמסורת הפנים ארצית, שגדל במונחי הכנסות כל שנה בכ-20%, יגדל השנה בכ-30%.
מנהלי מד-1 מעריכים שהחברה חצתה במונחי נתח שוק את קו 5%, אך עם זאת, במונחי הכנסות, על פי ההערכות, היא מחזיקה בכ-2.5% מסך ההכנסות בשוק - נתון המשקף את הורדת מחיר העסקות בתחום.
חלוקות הדעות עד כמה גדול השוק ומהם קצבי ההתפתחות שחוזים לו. שוק התמסורת הפנים ארצית מוערך על ידי בכירים, הן במד-1 והן בסלקום, בכ-40 מיליון דולר. גורמים בשוק מפקפקים בהערכות אלה ומניחים שכיום, בטרם נפתח שוק הטלפוניה הפנים ארצית לתחרות ולאור הכניסה האיטית של שירותי הפס הרחב בישראל, היקפו של השוק נמוך בהרבה ואינו עולה על כ-25 מיליון דולר בשנה.
כמו כן, גורמים בשוק מעריכים שתחרות אמיתית בשוק לא מתקיימת למעשה, ונכון יותר לנתח את פעילותה של מד-1 ושל סלקום בשוק כ"סגירת פרצות", ואת שוק התמסורת הישראלי כולו כ"שוק של מקטעים".
גם גורמים בחברות עמן התקשרו לאחרונה החברות מד-1 וסלקום בחוזי קיבולת טוענים כי הם למעש
לא מספיק לפתוח את השוק לתחרות בבזק
ערן גבאי
3.7.2002 / 12:08