וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השופט טל והשכל הישר

הארץ

26.6.2002 / 10:04



אילן שחר

אתמול החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה נגד נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל בפרשת הטבות הפרישה. זאת בניגוד לחקירה שנפתחה נגד השופט העליון לשעבר צבי טל בפרשת ההקצבות מקרן העיזבונות. כלל לא ברור כמה זמן תימשך החקירה נגד טל ואם יועמד לדין על העבירות הגבוליות שהוא
חשוד בהן. ספק גדול אם החלטת פרקליטות המדינה לדקדק עמו על קוצו של יו"ד משרתת איזשהו אינטרס ציבורי. שכל ישר בוודאי אין בה.



בסוף שנות ה-80 החליט היועץ המשפטי יוסף חריש שלא להעמיד לדין את ראש העיר ירושלים אז, טדי קולק, על חלוקת המתנות הנדיבה מחשבון הבנק שנודע בשם "קרן טדי". ההחלטה בלטה במיוחד משום שבכירים בוועד עובדי העירייה הועמדו לדין על קבלת שוחד מהקרן. סביר להניח שבהחלטה המפלה לכאורה של חריש תפסו מקום תרומתו המרשימה של קולק למדינת ישראל, גילו (שהיה כבר
אז מתקדם מאוד), והעובדה שהעבירה לא נועדה להעשיר את כיסו וגם לא היה בה כל יסוד של כוונה פלילית.



קולק אינו דוגמה יחידה למקרים שבהם ראוי כי הדין לא ייקוב את ההר, ושבהם
יש להביא בחשבון את גילם המופלג של אנשים ואת העובדה שהקדישו את חייהם
לציבור מול עבירה גבולית ומוגבלת בחומרתה. סביר להניח שבמסיבות דומות
הרב עובדיה יוסף, חתן פרס ישראל, רב ראשי לשעבר ומנהיג מפלגה, לעולם
לא יעמוד לדין על גידופיו. אם כי במקרה של הרב יוסף נוסף כמובן גם החשש
מהפרת הסדר הציבורי.



דו"ח מבקר המדינה האחרון הצביע על שורה של הקצבות שחילקה ועדת העיזבונות
שבראשה עמד השופט טל לארגונים המקורבים לשופט, מתוך ניגוד אינטרסים.
למשל: רעיית השופט חברה בארגון הנשים של המפד"ל, "אמונה". ב-1988 ביקש
הארגון מהוועדה שני מיליון שקלים, אבל זו החליטה להעניק לו ארבעה. השופט
עצמו כיהן כראש מועצת הרשות לשיקום האסיר. הוועדה הגדילה באותה שנה
את ההקצבה לרשות פי שמונה.



לכאורה מקרהו של טל פשוט בהרבה מהמקרים של קולק ושל הרב יוסף. מדובר
בעבירה החמקמקה והקשה להגדרה של הפרת אמונים. זו עבירה שאילו היה מישהו
טורח לאכוף אותה ברצינות, בכירים לא מעטים במשרד הדתות היו מסיימים
את הקריירה שלהם בבית המשפט.



קשה להאמין שהיתה לטל כוונה פלילית או מודעות לעובדה שנעברת עבירה.
יש דרכים כל כך פשוטות להעביר כספים למקורבים בלי שהעושה זאת יואשם
בדבר. קשה שלא לפרש את הפעילות הגלויה שלו אלא כסימן לחוסר מודעות.
טל גם לא לקח כסף לכיסו כמו הנגיד לשעבר פרנקל.



טל אינו ממשיך לכהן בתפקידו כפי שעשה ראש העיר קולק. הוא גם לא מחרף
ומגדף ללא הרף כמו הרב יוסף. הוא עזב בבושת פנים את תפקידו וכנראה לעולם
כבר לא יחלק הקצבות. ספק אם ימונה לעמוד בראש גוף שפעילותו קשורה למינהל
תקין. אילו היה טל פקיד מדינה, סביר להניח שעל העבירות האלה היה עומד
לדין משמעתי. פרישה מהשירות הציבורי היתה עשויה לשחרר אותו גם מכך.



כל איש ציבור המסתבך באי סדרים, שמו מוכתם. אבל פוליטיקאים מפליאים
להתאושש מפרשות כאלה. לדוגמה, השר צחי הנגבי שדרכו צלחה אל המשרד לאיכות
הסביבה. לא כן שופט. דווקא בשל מעמדו (ובשל ההזדמנות שניתנה לרבים לנגח
את בית המשפט העליון) הוצגו העבירות לכאורה שעבר כאילו מדובר בשחיתות,
ולא באחת הנורמות (המקולקלות) הנפוצות ביותר במינהל הציבורי הישראלי.
לכן לא עקרון השוויון מופעל פה, וטל מופלה לרעה.



בישראל של היום כל חשוד חייב לעמוד לא במבחן בוזגלו אלא במבחן דרעי
- האיש שהשחית כמעט כל נורמה של מינהל תקין, וחמור לא פחות, עיוות את
קני המידה הציבוריים של מוסרי ולא מוסרי, אשמה וחוסר אשמה, צדק ואי
צדק, נכון ולא נכון.



מהם, אם כן, ההבדלים בין המקרה הזה לפרשת הצדיק ממעשיהו? למען האמת,
כמעט כל פרט שונה, ועצם ההשוואה היא עלבון לשופט. הצדיק נטל שוחד. השופט
כלל לא חשוד שעשה לביתו. אצל הצדיק היה מדובר באורח חיים מושחת שאיפיין
את הקריירה הפוליטית שלו מראשיתה ועד לחשיפת הפרשה. אצל השופט מדובר
במעידה, בסיומה של קריירה מפוארת. ואחרון, ולא פחות חשוב, דרעי היה
בתחילת דרכו. טל ממילא אינו צפוי לעונש חמור, וגם קריירה נוספת אינה
צפויה לו. אין לציבור כל עניין בהמשך חקירתו, והשכל הישר מחייב להפסיקה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully