ביהמ"ש העליון התיר חקירת עדים החוששים לבוא לישראל עקב המצב הבטחוני באמצעות "וידיאו קונפרנס"

שופטת ביהמ"ש העליון, דליה דורנר, קיבלה את ערעורה של ענקית התרופות סמית קליין ביצ'ם והורתה כי עדיה של החברה במסגרת תביעה שהיא מנהלת בארץ יחקרו במקום הימצאם - אנגליה - באמצעות "וידיאו קונפרנס".



ראשית הסיפור בתביעה שהגישה ביצ'ם כנגד חברת אוניפרם בגין הפרת זכויות הקניין הרוחני של החברה בתרופה הפופולרית "סרוקסט". במסגרת התביעה הגישה ביצ'ם לבית המשפט תצהירים של מספר עדים כאשר המועד לחקירתם נקבע למארס השנה.



שבועות ספורים לפני המועד לחקירה הודיעו שניים מהעדים כי אין בכוונתם להגיע לישראל עקב המצב הבטחוני השורר בארץ. בעקבות זאת פנתה החברה לביהמ"ש, באמצעות עוה"ד ריצ'רד לוטי ודניאל לרנר, בבקשה לאפשר חקירתם של העדים במקום מושבם באנגליה באמצעות "וידיאו קונפרנס" וכי החברה תישא בכל ההוצאות הנדרשות לכך.



אוניפרם התנגדה לבקשה וטענה כי הדין הישראלי לא מסדיר את סוגיית מתן העדות באמצעות כינוס וידיאו. שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, אסתר חיות, דחתה את בקשת ביצ'ם בין השאר בטענה כי קבלת הבקשה תצדיק הימנעותם של עדים להגיע לישראל ותפגע במאמץ המושקע מידי יום בשמירת הנורמליזציה בארץ בתקופה שכזו.



ביצ'ם עירערה על החלטת השופטת וטענה בין השאר כי ה"נורמליזציה" אליה מתכוונת השופטת לא תתחזק ע"י חיובם של עדים זרים להעיד בבית המשפט הישראלי גופא וע"י הענשת התובעת בגלל פחדנותם המוצדקת. ההפך הוא הנכון. "הנורמליזציה", לדבריהם, תתחזק דווקא אם יקבל ביהמ"ש את האפשרות לגבות עדותם באמצעות הווידיאו באנגליה.



ביצ'ם ציינה כי גם כך נרתעים כיום גורמים זרים מלהשקיע בישראל או לעשות בה עסקים. הרתיעה הזו תגבר אם הם ייווכחו לדעת כי יהיה להם קשה לאכוף את זכויותיהם ולנהל הליכים משפטיים בישראל.



לפני מספר ימים הכריעה כאמור דורנר בסוגייה והפכה את ההחלטה שלא לאפשר מתן העדות באמצעות כינוס וידיאו. דורנר אומנם לא מתייחסת בהחלטתה לטענות בנושא תפקיד ביהמ"ש בתחום הטרור והנורמליזציה ומסתפקת באמירה כללית לפיה, "נוכח העובדה שאין באפשרות המבקשת לאכוף על עדים מטעמה להגיע לארץ על מנת להעיד, ולנוכח טענת המבקשת, כי מדובר בעדויות מרכזיות, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, האיזון הראוי בין האינטרסים המעורבים בסוגייה מחייב את שמיעת העדויות באמצעות כינוס וידיאו והדבר עדיף מאי שמיעת עדויות אלו כלל". (רא"א 3005/02)