הקיצוץ יחולק שווה בין הביטחון, הקצבאות ומשרדי הממשלה

מאת מוטי בסוק



שר האוצר, סילבן שלום, וראשי משרדו, יציגו בשבוע הבא את תוכניתם לקיצוץ של 8-9 מיליארד שקל בתקציב המדינה ל-2003. בתוכנית שלושה מרכיבים שווים: קיצוץ של 2-3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, קיצוץ דומה בתקציבי הביטוח הלאומי - בעיקר אלה המיועדים להבטחת הכנסה ולדמי אבטלה - וקיצוץ בתקציבי משרדי ממשלה וגופים מתוקצבים אחרים.



באוצר אמרו כי הקיצוץ הנוכחי יהיה שונה מקודמיו בשנים האחרונות. ראשית, חלק ניכר ממנו יהיה בתקציב הביטחון - והוא יכלול פגיעה בסעיפים שעד כה נמנעו מלקצץ בהם. שנית, כוונת האוצר היא כי הקיצוץ בתקציב משרדי הממשלה לא יהיה שווה בכל המשרדים.



תוכנית זו עדיין לא הובאה לאישורו של ראש הממשלה, אריאל שרון. באוצר מתכוונים להציע קיצוץ דיפרנציאלי במשרדי הממשלה, תוך ציון הסעיפים שבהם מומלץ לבצע את הקיצוץ. מדובר בתקציבים המוגדרים כבעלי חשיבות נמוכה מאוד. לדוגמה, באוצר אמרו כי השנה תחסוך המדינה בשל הקטנה בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה, 24% מעלות סעיף זה אשתקד. מדובר בסכום גבוה, של מאות מיליוני שקלים לפחות.



באוצר מבוצעת עבודת מטה יסודית לקראת הצגת הקיצוץ לשרון. הפעם, בניגוד לעבר, מתכוונים במשרד להצביע על סעיפים נקודתיים שבהם יש לבצע את הקיצוץ. בכיר באוצר אמר אתמול: "למדנו בשנים האחרונות היטב את תקציב הביטחון. אנחנו מכירים אותו ויודעים בדיוק היכן מדובר בבשר החי, והיכן לא".







כך, מתכוונים באוצר לחייב את מערכת הביטחון לבצע שורה של שינויים מבניים במערכת, שעלותם הכספית גבוהה ביותר. באוצר הוסיפו כי ימליצו על העברת כל מערכת הביטחון וצה"ל, כבר ב-2003, מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת - צעד שמשמעותו חיסכון גדול מאוד לתקציב המדינה. ב-2002 השלים המגזר הציבורי מעבר כזה ובאוצר סבורים כי הגיעה העת שגם מערכת הביטחון תעשה זאת. ואולם עיקר התועלת הכלכלית למדינה מצעד זה, תהיה בטווח הארוך.



בשנתיים האחרונות גדל תקציב הביטחון ב-7 מיליארד שקל, בשל האינתיפאדה; 4 מיליארד שקל ניתנו למערכת עד 2002; ו-3 מיליארד שקל נוספים הובטחו לה בשנים 2003-2005. כל הכספים ניתנו על חשבון קיצוצים והסטות ממשרדי ממשלה אחרים. באוצר הדגישו כי ההסטות נגמרו, מכיוון שמשרדי הממשלה לא יכולים לעמוד בהם, וכי מערכת הביטחון תצטרך להצטמצם ולהתייעל - בעקבות הירידה בהכנסות המדינה ממסים.



באוצר מתכוונים להצביע על שורה של פרויקטים בתחום ההתעצמות של צה"ל, שיצטרכו להידחות מ-2003, או שייפרסו על יותר שנים מכפי שתוכנן. בכירים באוצר הוסיפו כי המשק הציבורי התייעל, קיצץ והידק את החגורה בשנתיים האחרונות בשל האינתיפאדה, ואילו מערכת הביטחון כמעט לא עשתה דבר. לדעתם, כעת הגיעה שעתה לצמצם בהוצאות, כולל בשכר עובדי משרד הביטחון ובשכר אנשי הקבע, וכן בנסיעות לחו"ל, עלות כלי הרכב, לימודים, הדרכה וימי מילואים שלא ללחימה.



שר האוצר, סילבן שלום, אמר בכנס הכלכלי השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה שלשום כי הממשלה תיאלץ לקצץ בתקציב הביטחון ב-2003, שכן "הגענו לנקודה משברית". לדבריו, יהיה צורך בדיוני התקציב "לדבר על רפורמה במערכת הביטחון. כיום מערכת הביטחון מחליטה על פרויקטים ארוכי שנים באופן עצמאי. איש אינו מתערב בשיקוליה, כי אנו לא מבינים. הדבר הזה לא יוכל להימשך, ובסופו של דבר כל העניין יובא להכרעת ראש הממשלה".



באוצר ערכו בימים האחרונים שורה של דיונים לגבי תקציב 2003. הוחלט על קיצוץ חד בתשלומי ההעברה, בעיקר בתשלומי אבטלה והבטחת הכנסה. באוצר קיבלו אישור מרה"מ לצעד מסוג זה. ההערכה במשרד היא כי חלק ניכר מתשלומי הביטוח הלאומי, ובעיקר הבטחת הכנסה, ניתנים לאזרחים אשר לא זכאים להם. מדובר, במקרים רבים, בתשלומים הניתנים לכל החיים.