עמירם סיון נבהל מעצמו: מנסה להסביר את ההתבטאותו על מערכת הבנקאות

על פי תמליל השיחה עם כתב קול ישראל מנחם פרידמן, זה מה שאמר סיון: "הדבר העיקרי שכמעט לא מתקיים בו דיון הוא לא השאלה אם אנחנו צריכים כרגע להוריד מיליארד שקל בביטחון, או להוריד שני מיליארד בהוצאות אחרות. אני חושב שהשאלה העיקרית שמתחייבת מהמצב היא השאלה של המצב הדינמי, לא של הניתוח הסטטי. בניתוח הדינמי יש שאלה עד מתי אנחנו יכולים להחזיק מצב כזה, כי לאורך זמן הנזקים הם לא הנזקים שאנחנו רואים פה בשוליים שהולכים וגדלים, הנזקים יכולים להיות בקפיצות. יש שאלה אם אנחנו לא קובעים מגבלת זמן לסיטואציה הזאת, האם לא תיפול רשת מלונות בגדול, האם בנק לא ייפול, מפעלים אחרים לא ייפלו, זאת השאלה".



אתמול נשמע סיון די זועם על הפרשנויות שניתנו לדבריו. "צריך להבין את ההקשר של הדברים. היה דיון בנושא המצב הביטחוני והכלכלה. הנזק של המצב הביטחוני נאמד ב-4 מיליארד דולר בשנה והוא נובע לא רק מגידול בתקציב הביטחון אלא מהשפעות נוספות של המלחמה ובהן פגיעה בהשקעות, ירידה ברצון לצרוך, ירידה ביצוא, פגיעה בתיירות.



"ההבנה של הנושא הזה היא קריטית, משום שאדם חושב צריך לשאול את עצמו האם הכלכלה לא מטילה מגבלות על מי שצריך לקבל החלטות בתחום הפוליטי-מדיני-ביטחוני. אלה לא שני עולמות שונים.



"אם לא יקחו בחשבון את ההשלכות על הכלכלה, ואם המצב הנוכחי יימשך, אחרי זמן ממושך זה יגיע גם לבנקאות. כיום הבנקים הגדולים במצב תקין, אמנם הם פחות רווחיים מבעבר, אבל מצבם תקין".



סיון טוען שדבריו לא כוונו כלפי בנק ספציפי: "נכון שמינטקביץ נכנס ללחץ מהדברים שאמרתי, אבל אין סיבה לכך. אני חושב שבנק דיסקונט יחזור השנה לרווחיות. לדעתי, הם עשו מהלכים שיאפשרו להם להתאושש והבנק עובר תהליך הבראה שאם הוא יצליח, הוא יביא אותם לרווחיות. הכיוון שלהם הוא נכון".



סיון טוען כי לגבי השנים 2003-2002 מערכת הבנקאות אינה נמצאת בסיכון גבוה: "אני רואה הרבה בעיות בבנקים, אבל המערכת תהיה רווחית. הדיון היה על הטווח הארוך ולשפוט את הדברים שאמרתי כאילו הם יכולים לקרות מחר זה פשוט לא נכון. אני לא מעריך שיש בנק גדול בארץ שנמצא כיום בסכנת התמוטטות. מערכת הבנקאות היום היא יציבה וחזקה מאוד והמדיניות שמנוהלת על ידי בנק ישראל רק מחזקת את היציבות של המערכת הבנקאית. מה שאמרתי היה ניתוח תיאורטי שאומר שאם נמשיך במודל של מלחמה לתקופה ארוכה, המשק לא יכול להיות במצב טוב כל חייו".



ההתבטאות של סיון מעלה על סדר היום לא רק את השאלה אם בנק גדול עומד להתמוטט, אלא גם מה מותר ואסור להגיד בעניין כה רגיש. לכאורה, אם ידוע שבנק נמצא בסכנת התמוטטות, חובה להגיד זאת לציבור ולהזהירו. מנגד, אזהרות כאלו בפני עצמן יכולות לגרום להתמוטטות של בנק, גם אם מצבו שפיר. הסיבה לכך היא מה שמכונה "ריצה על הבנקים" - כלומר, תרחיש שבו התבטאות לא שקולה בדבר הסכנה לבנק כזה או אחר, תגרום ללקוחות הבנק לדרוש את פקדונותיהם. במצב של פנייה המונית, אף בנק לא יכול לעמוד ולכן, יכול להתפתח מצב של ציפיות שמגשימות את עצמן. בנקאי בכיר סבור כי סיון טעה בהתבטאותו: "לא אומרים דבר כזה. זה מזכיר לי את האמירה של דוד קליין על כך שבנקים קטנים מסוכנים יותר מבנקים גדולים. אם סיון יודע שבנק מסוים עומד להתמוטט, הפורום הנכון להגיד את זה הוא לבנק ישראל ולא בהרצאה".