האוצר ובנק ישראל מסכימים: להוציא כספי הפנסיה לשוק ההון

מאת שלומי שפר



בארצות הברית 80% מהכספים המגיעים לקרנות ההון סיכון מקורם בקרנות הפנסיה. אם זה היה טוב לאמריקאים במשך 25 שנה, אולי זה יהיה טוב גם בישראל. טענה זו העלה אתמול מנכ"ל פעילות קרן ההון סיכון אייפקס בישראל, חנוך ברקת. בישראל מנהלות קרנות הפנסיה עשרות מיליארדי שקלים, אך הן כמעט שאינן משקיעות בקרנות הון סיכון ישראליות, בשוק ההון או בפרויקטים של תשתיות.



בדיון בעניין הסדרי הפנסיה והשלכותיהם על שוק ההון, שנערך בכנס הכלכלי בקיסריה, דנו אתמול בסוגיה האם וכיצד ניתן להוציא את כספי הפנסיה לשוק ההון. כיום 70% מכספי קרנות הפנסיה החדשות מגובות על ידי אג"ח מיועדות, שאותן מנפיקה המדינה בריבית של כ-5.05%, ואילו שאר 30% מושקעים לרוב באפיקים סולידיים ביותר, כמו אג"ח ממשלתיות סחירות.



מנגד, שוק ההון בישראל מנוון, בגלל מיעוט שחקנים, ורוב הכספים המגיעים לקרנות ההון סיכון בישראל מקורם בקרנות הפנסיה האמריקאיות או האירופיות ולא הישראליות. בישראל אף מתוכננים פרויקטים רבים של תשתיות בהם הרכבת הקלה, כביש חוצה ישראל, מתקנים לטיהור שפכים והתפלת מים ותחנות כוח, לכולם בעיות מימון.



האם להוציא את כספי הפנסיה לשוק ההון



נגיד בנק ישראל, דוד קליין, אמר בדיון כי אם הממשלה לא תחדל להנפיק אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה, שוק ההון ייפגע. לדבריו, מכיוון שההפרשות לפנסיה יגדלו כל הזמן, הן יהיו מקור ההון היחיד של הממשלה, ולפיכך הממשלה לא תנפיק אגרות חוב בשוק ההון, דבר שייפגע בו אנושות.







מנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני, אמר כי יש חשיבות עצומה בכניסת קרנות הפנסיה לשוק ההון. יו"ר בנק ירושלים, דוד בלומברג, אמר כי אינו רואה אפשרות של צמיחה במשק ללא כניסה של קרנות הפנסיה להשקעות. ואולם בכנס היו דוברים שטענו כי אין טעם להכניס את קרנות הפנסיה לשוק ההון, מכיוון שקשה להעריך את מידת הרווחיות והתשואה של פרויקטים של תשתית בהעדר חברות דירוג מתאימות.



נציב מס הכנסה לשעבר, משה גביש, אמר בדיון כי הרפורמה בקרנות הפנסיה נכשלה, משום שגם בענף קרנות הפנסיה החדשות הריכוזיות גבוהה. לדברי גביש, אם קרנות הפנסיה ייכנסו לשוק ההון, הן יוכלו לקנות מניות אך לא יוכלו למכור אותן, כי מכירה תזעזע את השוק. "יש פער גדול מדי בין גודל קרנות הפנסיה בישראל לגודלו של שוק ההון". גביש סבור כי הסיכוי העיקרי של קרנות הפנסיה הוא להיכנס לשוק ההון - בחו"ל.



במה להשקיע?



למרות ההסכמה הכללית כי יש להוציא את קרנות הפנסיה לשוק ההון, היו שהעלו את השאלה במה יכולות קרנות אלה להשקיע. בארה"ב, למשל, קרנות הפנסיה משקיעות באפיקים שונים, אך שם הן עושות זאת במשך שנים רבות. בדיון אתמול נחלקו הדעות לגבי האפיקים שבהם כדאי לקרנות הפנסיה להשקיע.



מנכ"ל משרד האוצר לשעבר דוד ברודט אמר בכנס כי לצורך פרויקטים גדולים נלקח הכסף ממשקיעים בחו"ל, מכיוון שקרנות הפנסיה הישראליות משקיעות בכך סכומים נמוכים ביותר. לדברי ברודט, קרנות הפנסיה צריכות להשקיע בשוק המשכנתאות ובפרויקטים של תשתית.



מדובר, אמר ברודט, באפיקי השקעות כמעט חסרי סיכון, שעליהם ניתן להשיג תשואות לא פחות טובות מהתשואות של איגרות החוב המיועדות. ברודט הוסיף כי אין כל סיבה שקרן כמו אייפקס תקבל את הכספים שלה מקרנות פנסיה אמריקאיות ולא מקרנות פנסיה ישראליות.



המדענית הראשית לשעבר במשרד התעשייה והמסחר, אורנה ברי, אמרה בדיון כי יש בעיה חמורה של גיוס כספים לקרנות ההון סיכון בישראל, בעיקר בשל המצב הביטחוני. לדבריה, מהשנה הבאה תירשם ירידה משעותית בפעילות של הקרנות האלה בגלל מחסור בכסף. לדבריה, במקום לקבל 80% כסף אמריקאי, יכולות קרנות ההון סיכון הישראליות לקבל גם כסף ישראלי.



הממונה לשעבר על הכנסות המדינה באוצר, יורם גבאי, אמר בכנס כי הוא מעריך שאכן קרנות הפנסיה ישקיעו את הכספים באפיקים המדורגים AAA ובקרנות הון סיכון ואולי אפילו בפרויקטים של נדל"ן בשוליים, אך לא זו הבעיה. לדברי גבאי, ישנה שאלה חשובה שעליה צריך לענות: כיצד מבטיחים את התשואה על כספי המבוטחים?



"מודל אתי אלון"



לכאורה נראה כי בכניסת קרנות הפנסיה להשקעות בתשתיות ובמניות נפתרות בעיות רבות, אך דבר אחד נשכח: מדובר בכספי הפנסיה של הציבור בישראל, שאמור לשמש אותו ביום שבו יפרוש לגמלאות. היום מובטחים הכספים באגרות החוב של הממשלה, מי ידאג למבוטחים כאשר כספם יושקע ברכבת הקלה או במניות של קוקה קולה?



הפתרון לבעיה זו, שאותו מציגים המצדדים בכניסת הקרנות לשוק ההון, נקרא רשת ביטחון. מישהו אמור לדאוג לכך שבכל מקרה לכספים שישקיעו הקרנות תהיה תשואה מינימלית, כלומר שכספי המבוטחים לא ירדו לטמיון, כפי שאכן קרה לכמה קרנות פנסיה בארה"ב שהשקיעו בחברות מצליחות כמו אנרון.



לדברי מראני, אין הרבה ניסיון בעולם במציאת רשת ביטחון מספיקה, מכיוון שכמעט ואין מדינות שהוציאו בשנים האחרונות את כספי הפנסיה לשוק ההון. מראני הציע להטיל על קרנות הפנסיה מגבלות, למשל להשקיע רק במניות הנסחרות במדד ת"א 100 או ת"א 25. ניתן גם לדרוש מהקרנות להשקיע רק בפרויקטים מעל גודל מסוים, שליזמיהם חוזה ארוך טווח עם הממשלה.



מראני הוסיף כי אולי הממשלה צריכה לבנות מודל וולונטרי מוגבל לפיו לא תחייב את קרנות הפנסיה לצאת לשוק ההון, אלא תציע פורמט מסוים וקרן פנסיה שתרצה בכך תוציא את הכספים שלה לשוק ההון. אולי, אמר מראני, ייווצר לחץ מצד העמיתים של הקרנות על מנהלי הקרן להיכנס לשוק ההון.



היועצת הכלכלית של שר האוצר, שרונה ארליך, אמרה כי לדעתה יש לשלב את פתרון התשואה עם רעיון חוק פנסיה חובה. לדעתה, יש לחייב מעסיקים להפריש פנסיה לעובדים שלהם ובמקביל להוציא את קרנות הפנסיה לשוק ההון - ללא רשת ביטחון, אך עם גידור סיכונים מוגדר. כך, לדעתה, יושוו קרנות הפנסיה לקופות הגמל המעניקות קצבה, כלומר העמיתים ייהנו מתשואה חיובית, אך ייפגעו מתשואה שלילית.



רעיון נוסף המקובל בענף הוא העברת כספי הפנסיה לגופים לניהול השקעות. גופים אלו ינהלו עבור הכספים