המלצות זליכה רוככו: רק היבואנים הגדולים יפורקו

לקראת הגשתן לשר התחבורה, ישראל כץ, בסוף החודש, עברו המלצות ועדת זליכה לבחינת התחרותיות בענף הרכב ריכוך - והן כעת נוקשות פחות כלפי היבואנים ומחירוני הרכב. למרות הריכוך, התהליך הממושך של אישור ההמלצות בממשלה ובכנסת צפוי להיות מלווה במאבק מצד יבואני הרכב וחברות הליסינג, שיפגעו מהן. אלה השינויים המרכזיים:

טיוטת ההמלצות כללה פירוק של כל הקבוצות בענף הרכב. לפי הטיוטה הראשונית, יבואן לא יוכל להחזיק בזיכיון ליבוא מותגים השייכים לתאגידים שונים, ולא יחזיק בבעלותו חברת ליסינג ומוסכים.

בהמלצות המרוככות, ליבואנים מותר להחזיק מוסך אחד בלבד (לרובם כיום אין יותר מכך), וההגבלה על החזקת יותר מזיכיון אחד ליבוא מותגים תחול על יבואנים עם נתח שוק העולה על 8%. יבואנים שנתח השוק שלהם גדול מ-4% אך נמוך מ-8% יוכלו לייבא שלושה מותגים, ויבואנים עם נתח שוק נמוך מ-4% יוכלו לייבא כמה מותגים שירצו. הדבר נועד להקל על היבואנים הבינוניים לקבל לידם זיכיונות יבוא מסין ומהודו.

משמעות הריכוך היא שאם יתקבלו המלצות ועדת זליכה, רק שני יבואני הרכב הגדולים - כלמוביל ודלק מוטורס - יתפרקו או יעבירו מותגים לחברות אחרות. דלק מוטורס מייבאת כיום את מאזדה, פורד וב.מ.וו, וכלמוביל מייבאת את יונדאי, מיצובישי ומרצדס.

הריכוך יקל על יישום החוק, מכיוון שבמקום להתמודד מול כל היבואנים, החקיקה תתמודד מול שני יבואנים בלבד, בעוד ששאר היבואנים צפויים לתמוך בצעד זה.

ההמלצות בטיוטה כללו הקמה של מחירון ממשלתי, ואיסור על המחירונים הקיימים - לוי יצחק ויד2 - למכור שטח פרסום, באתר או בחוברת מודפסת, למודעות בתחום הרכב. אולם, הוועדה נוכחה לדעת כי ההמלצות הללו יגזרו כלייה על מחירון יד 2, האלטרנטיבה ללוי יצחק, ולכן הוחלט לשנות את ההמלצה.

החובה החדשה של המחירונים תהיה לפרסם את קודי הדגם של משרד התחבורה, ולא קודים משלהם, כפי שעושה היום לוי יצחק. הגופים המוסדיים המשתמשים במחירוני מכוניות משומשות, בהם חברות ביטוח ובנקים, מתבססים על מסד הנתונים של לוי יצחק. מסד זה, בשל שיטת הקודים הייחודית לו, אינו מאפשר מעבר למסד נתונים אחר - למשל, זה שיקים משרד התחבורה - ללא השקעה ניכרת של זמן וכסף, שתהפוך את שינוי שיטת הרישום לבלתי ישימה.

הוועדה נטתה להמליץ על הגבלת גודל לחברות הליסינג, אך במסקנות הסופיות תהיה המלצה מתוחכמת יותר. חברות הליסינג נהנות כיום מהטבת מס הקרויה "החלפת מכונה במכונה". רווחי ההון שהחברות גורפות על מכירת מכוניות משומשות מושקעים במכונית חדשה, ותשלום המסים עליהן נדחה עד לרגע שבו יפסיקו להשתמש ברווחים אלה כדי לרכוש מכוניות חדשות.

בוועדה ימליצו על איסור ההטבה הזו לחברות שנתח השוק שלהן גבוה מ-10%. כלומר - חברות הליסינג הגדולות (שלמה סיקסט, אלבר, אוויס, אלדן והרץ), לא יוכלו להנות מהטבת המס הזו, והדבר יקשה עליהן להתחרות בחברות הקטנות יותר, שימשיכו להנות ממנה.

כדי לצמצם את תופעת הנחות הענק שנותנים היבואנים לחברות הליסינג, שקלה הוועדה לשנות את שיטת המיסוי בישראל - במקום מס קנייה שיוטל על המחיר שמשלם היבואן על רכישת כלי הרכב מהיצרן, המס יוטל על המחיר לצרכן הסופי. כלומר, ככל שהמחיר שנקבע גבוה יותר, כך היבואן ישלם מסים גבוהים יותר.

המלצה זו נועדה לתת ליבואנים תמריץ להוריד את המחירים לצרכן הפרטי. ואולם, לרעיון זה היו חסרונות שונים - בעיקר הפסד המסים שנגרם למדינה כתוצאה ממבצעים. בדיוני הוועדה הגיעו למסקנה כי בכל שיטה יש פגמים, והדרך היחידה להסירם היא להפחית את המסים על מכוניות, דבר שלא נמצא בסמכותה של הוועדה.