פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      DNA של יזמות: סוד ההצלחה של ההי-טק בישראל

      מחקר שניסה להתחקות אחר סוד ההצלחה של ההיי-טק הישראלי מעלה כי חברות שהוקמו לתוך סביבה תחרותית החל בשנת 1977 יצרו מתוכן סטארט אפים רבים יותר מאשר חברות ותיקות

      תאוריות רבות ניסו לאורך השנים להסביר את סוד הצלחתה של ישראל כאומת סטארט-אפים ומעצמת היי-טק. החוצפה הישראלית, לצד הידע הטכנולוגי שמקורו בצרכים צבאיים, היו ההסברים הנפוצים. כעת מנסה קבוצת חוקרים לספק הסבר נוסף, המסתמך בצורה הדוקה יותר על מאפיינים ייחודיים לתרבות הישראלית. ואולם לא זאת בלבד - אחת המסקנות הבולטות במחקרם חושפת את הקשר ההדוק שבין ערכים התחרותיים של תעשיית היזמות הישראלית לבין הצלחתה.

      "יש בישראל קשר בין האנשים לבין המקום שממנו הם באים, והקשר הזה קובע לאן אתה הולך ולאן הולך התחום כולו", אומר פרופ' מולי אליס, ראש החוג לניהול באוניברסיטת תל אביב. בעשור האחרון שוקד אליס, בצוותא עם פרופ' ישראל דרורי מבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל, ועם פרופ' צור שפירא, ראש המחלקה לניהול באוניברסיטת ניו יורק, על תיאוריה גניאלוגית אשר תספק הסבר לצמיחה של ההיי-טק הישראלי.

      החוקרים יצאו למסע בעקבות האבות המייסדים של חברות הטכנולוגיה הישראליות, ומצאו תשע חברות שהוציאו מתוכן חלק ניכר מהיזמים הישראלים.

      כסמל לאבות המייסדים, מביאים החוקרים את האחים יהודה וזוהר זיספאל, המייסדים של קבוצת רד זיסאפל. הקבוצה, שנוסדה ב-1981, היתה הקרקע הפורה ביותר ליצירת יזמים ישראלים. מתוך קבוצת החברות, יצאו כ-56 יזמים סדרתיים, שהקימו יותר מסטארט-אפ אחד. פורשי קבוצת רד אחראים להקמת 111 מיזמים מהותיים.

      במקום השני נמצאת חברת פיברוניקס, שהוקמה ב-1977 ועסקה בתקשורת נתונים. מפיברוניקס יצאו במשך השנים 30 יזמים סדרתיים, שהקימו כ-85 סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה חדשות.

      החוקרים מסמנים את 1977 כנקודת תפנית בקצב היזמות הישראלי. לפני נקודת התפנית, הוגדרו החברות על ידם כחברות שיתופיות ולאחריה כתחרותיות.

      שושלות עם דנ"א יזמי

      "בעידן השיתופי, המטרה של הארגונים היתה מצד אחד הישרדות ומצד שני הקמת מדינה. החברות פיתחו תכונות הישרדותיות, יכולת לעבוד בשיתוף וליצור יש מאין - והכל לטובת הכלל", אומר אליס.

      בתקופה הראשונה קמו חברות כמו תדיראן, טלרד, אלישרא, אורביט ומרכז הפיתוח של מוטורולה בישראל - החברה הזרה היחידה שנכללה במחקר. החברות קמו ביוזמת המדינה, ובמקרים רבים המדינה וגופי הביטחון שלה היו לקוחותיהן המרכזיים. לטענת החוקרים, החברות הושפעו מערכי הסביבה שבה פעלו. "לארגונים היה אופי אחר, מכיוון שהם לא היו בסכנת הכחדה. מאחוריהם היתה המפלגה, המדינה וההסתדרות", מוסיף אליס.

      בתחילת העידן החדש קמו חברות כמו פיברוניקס, רד וקומברס, שלא פעלו בשביל המדינה ונאלצו לשרוד בתנאים תחרותיים. ההבדל בין שתי התקופות מתבטא בכמות הסטארט-אפים שצמחו מהשושלות השונות. כלומר, הגנים היזמיים השפיעו אחרת בכל תקופה. החברות בתקופה התחרותית קמו בזמן שבו ההיי-טק נהנה משינוי בעולם כולו. "התפרצות ההיי-טק הישראלי באמצע שנות ה-90 משולבת בתהליכים הגלובליים, כמו גם בהתפתחות האינטרנט ובדרישה לתקשורת מהירה", אומר דרורי.

      החברות הוותיקות, שהוקמו לפני 1977 ולא פעלו מתחילת דרכן בשווקים תחרותיים, יצרו בממוצע 0.8 חברות חדשות מדי שנה. החברות הצעירות יותר, בהן קומברס ופיברוניקס, שכבר נולדו לתוך שוק תחרותי, הולידו פורשים שהקימו 3.13 חברות מדי שנה בממוצע.

      המסקנה היא שהאבות המייסדים שהקימו את חברותיהם בסביבה תחרותית וקיבלו תמיכה ממסדית עקיפה, פיתחו נטייה יזמית חזקה יותר מאלה שעבדו בסביבה לא תחרותית ונהנו מתמיכה ישירה מהממסד. כמו כן, ככל שהנטייה היזמית של האב המייסד היתה חזקה יותר, הפוריות של השושלת היתה חזקה יותר, ולכן חברות שהוקמו באותה תקופה נבדלות במספר החוליות הגניאלוגיות.

      "מהאבות המייסדים של אחרי 1977 צמחו שושלות אדירות - בייחוד אלה של רד ושל פיברוניקס", אומר אליס. לטענתו, ההבדל ניכר במיוחד כשבוחנים מה קרה עם חברה מהדור הישן כמו תדיראן, שקמה בשנות ה-60 ופורקה בשנות ה-90. "הרבה אנשים עזבו את תדיראן ולא ידעו להקים סטארט-אפים, כי לא היה להם הדנ"א היזמי שכבר הסתובב חופשי", אומר אליס.

      החוקרים עקבו אחר שני תהליכים: השפעת תנאי הפתיחה החברתים-כלכליים על התפתחות החברות, ותהליך שהם מכנים "החתמה", כלומר מעבר תכונות יזמיות מדור לדור. אין הכוונה למעבר תכונות יזמיות מאב לבן, אלא מעבר של ידע בין קולגות הלומדים זה מזה, ולאחר מכן יוצאים מהארגון ומפיצים אותו הלאה.

      "מטרת המחקר היתה להבין כיצד פועלת אבולוציה של תעשייה - כיצד עוברות תכונות ארגוניות מדור לדור. הטענה הבסיסית היא שיש החתמה של תכונות כמו יזמות - שהיא היתרון היחסי הגדול של ישראל - שלא נשארות בידיים של מעטים אלא מועברות בעץ המשפחתי. האב המייסד קולט ערכים ונורמות מהסביבה. מהארגון יוצאים יזמים חדשים עם הדנ"א של הארגון, והם לוקחים אותו אתם לסטארט-אפים שהם מקימים", מסביר דרורי.

      "לסביבה התומכת בישראל היתה השפעה מכרעת על צמיחת שושלות ההיי-טק המקומיות. זה כמו בכלים שלובים - מאחר שבישראל התגבשה תרבות היי-טק מוצלחת, היא נהפכה למוקד משיכה לחברות זרות. בדקנו יותר מ-100 חברות בעולם, ולכמעט 90 מהן יש מרכזי פיתוח בישראל", אומר דרורי.

      המחקר יכול היה להתאים רק למדינה קטנה כמו ישראל. "אי אפשר היה לבצע מחקר מסוג זה בארה"ב, מכיוון שהיא גדולה מדי. המשק הישראלי קטן ואינטימי, כולם מכירים את כולם ואפשר להשיג את הנתונים", טוען אליס. "התייחסנו גם לתהליכים חברתיים שהתרחשו במשך השנים - מעבר מכלכלה פסאודו-סוציאליסטית לכלכלה תחרותית", אומר דרורי.

      המחקר צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים בספר שייצא בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד. הספר נכתב אמנם בשפה אקדמית, אך החוקרים מבטיחים כי הוא יהיה נגיש לקהל הרחב, וכבר מתכננים ספר המשך שיעסוק בתרבות ההיי-טק הישראלית.

      אחת השאלות שהעסיקו את החוקרים היא כיצד מגיבים למשברים יזמים שמגיעים משושלות ארגוניות שונות. כדי לקבל תשובה לשאלה זו, בדקו החוקרים את התגובות השונות להתפוצצות בועת הדוט.קום ב-2001. "הגניאלוגיות בקבוצה התחרותית נתנו קפיצה, כלומר אנשים שעזבו בעקבות המשבר יצרו עוד סטארט-אפים. בקבוצה השנייה, זו של יוצאי החברות שלא הוקמו כחברות תחרותיות, הלכו למקומות עבודה מסודרים", אומר אליס.

      לאן נעלם הידע שנצבר בתדיראן?

      עד כה התמקד המחקר בחברות שפיתחו טכנולוגיות תקשורת, ולמעשה לא כלל התייחסות לכמה מחברות ההיי-טק הישראליות הגדולות, בהן חברות תוכנה ואינטרנט כמו צ'קפוינט ואמדוקס. החוקרים ניסו למפות את חברות הקלינטק הישראליות, אך מצאו שעוד מוקדם ליישם עליהן את התיאוריה. בתחום האינטרנט, יהיה מעניין לבחון חברות שצמחו סביב חברות בולטות כמו ICQ, שיוסי ורדי ויאיר גולדפינגר, שהיו ממייסדיה, נהפכו לאנג'לים משמעותים המשקיעים בסטראט-אפים צעירים.

      שאלה נוספת שעדיין לא קיבלה מענה, היא כיצד השפיעה הנטייה היזמית של חברות מסוימות על התפתחות מוקדי הידע בישראל. כלומר, האם העובדה שיוצאי תדיראן לא הקימו סטארט-אפים בעצם קברה את הידע שנוצר בחברה ומנעה את המעבר שלו הלאה?

      "יהיה מעניין לבדוק את הקשרים הטכנולוגיים ולראות אם מעבר הידע מכתיב סוג מסוים של סטארט-אפים", אומר דרורי. אחד החלומות הגדולים של החוקרים הוא לבדוק מה עלה בגורל אלפי המהנדסים שהיו שותפים לפרויקט הלביא. "יום בהיר אחד השתחררו אלפי מהנדסים מהתעשייה האווירית. הפרויקט התפוצץ וכולם זרמו החוצה - לדעתי זה עשה משהו להיי-טק הישראלי" אומר אליס.