פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בסוף השנה: 340 מיליון שקל בשנה יתפנו לקיבוצים

      בהסדר חובות הקיבוצים טופל חוב של 27 מיליארד שקל. מחוב זה נמחקו כשני שליש ושליש הוחזר בפריסה ארוכה. ההסדר מגיע לסופו בסוף השנה והקיבוצים "ייזכו" במימון נוסף

      340 מיליון שקל לשנה יתפנו לעשרות קיבוצים לאחר סיום המועד להחזר חובות הקיבוצים בסוף 2012 - כך מסר רו"ח דורון שטיין, שותף וראש מגזר התיישבות בפירמת רו"ח BDO זיו האפט. הכספים שיתפנו וייעודיהם, יעמדו במרכז כנס המנהלים ה-9 של הקיבוצים והתעשייה הקיבוצית ב-23.1 ב"אווניו פורט-סיטי" בנתב"ג.

      בהסדר חובות הקיבוצים, שהיה הסדר הנושים הגדול בתולדות המדינה, הסדר שביצועו החל בראשית שנות ה-90 ומגיע בסוף שנה זו לסיומו, טופל חוב של 27 מיליארד שקל. מחוב זה נמחקו כשני שליש ושליש הוחזר בפריסה ארוכה.

      יעוד נוסף לכספים שיתפנו יהיה שיקום תשתיות שלא טופלו במהלך 20 השנים האחרונות, לאחר שכל המקורות הפנויים בקיבוצים אלו הופנו להחזר חובות. למעלה מ-60% מהקיבוצים זקוקים לשיקום ולשדרוג תשתיות בהיקף של 15-20 מיליון שקל. חלק נוסף מהכספים שיתפנו, כך לדברי רו"ח שטיין, יכוונו ליצירת מקומות עבודה לחברים חדשים שהצטרפו לקיבוצים בשנים האחרונות. ב-80 קיבוצים מהפריפריה מוקמות שכונות מגורים חדשות לצעירים ולחברים חדשים אך קיבוצים אלה סובלים ממחסור בתעסוקה הולמת לחברים אלה.

      בעבר סברו מרבית הקיבוצים כי הביטחון הכלכלי של החברים והגמלאים יובטח באמצעות מנועי ההכנסה המוכרים, החקלאות והתעשייה, ואין סיבה להפקיד בקרנות פנסיה. סברה זו התמוטטה בעקבות משבר החובות הגדול, אליו נקלעו מרבית 273 הקיבוצים בישראל, שהוביל להתמוטטות התאגידים הכלכליים המרכזיים של התנועות הקיבוציות, ארגוני הקניות האזוריים שלהן והמפעלים שבבעלותם.

      ההתמוטטות הזו קשורה בין היתר, כך לדברי שטיין, לפתיחת המשק ליבוא. לאחר ההתמוטטות הכירו הקיבוצים בכך שצבירה בקרנות פנסיה חיונית לביטחונם הכלכלי של החברים. למרות זאת, בפועל, ההפקדות החלו רק באמצע שנות ה-90, כך שנוצרה שכבת אוכלוסייה גדולה שנשאה על גבה גרעון אקטוארי ענק של יותר מ-4 מיליארד שקלים. גירעון זה הולך ונסגר במהלך השנים, כך לדברי שטיין, אך עדיין נאמד על ידי פירמת BDO זיו-האפט במיליארד שקלים, כספים הדרושים לשלם גמלת מינימום מחייבת של כ-3,000 שקל לחודש לגמלאים בכ-170 קיבוצים.

      דוגמה לקיבוץ שהשלים לפרוע את חובו הוא קיבוץ יחיעם בגליל המערבי, שהחזיר במשך שנים רבות כ-2.7 מיליון שקל לשנה מחובו לבנקים. הסכום הזה יתפנה לו בראשית השנה הבאה והקיבוץ ייעד את הכספים, כך לפי המקורות, לתוספת פנסיה לחבריו ב-1,000 שקל לגמלאי לחודש, תוספת לכ-3,000 שקל לחודש שמשלם עתה הקיבוץ לגמלאיו. בנוסף, הכסף שיתפנה יאפשר לקיבוץ להשקיע בשדרוג תשתיות שלא טופלו שנים רבות בשל העדר מקורות, וזאת לקראת קליטתן של כ-50 משפחות נוספות לקיבוץ.

      לאחר סיום ההסדר נותרו מספר קיבוצים שלא עלה בידם לפרוע את החוב כולו. לחלקם נעשה הסדר נושים נוסף, בו מחקו הבנקים חלק מהחוב וחלק אחר נפרס מחדש, או שנמכר לתאגידים הכלכליים האזוריים של הקיבוצים ונפרס לשנים נוספות.

      אחד מאלה הוא קיבוץ בעמק זבולון שנותר עם חוב של כ-20 מיליון שקל. אותו קיבוץ יושב על קרקעות חקלאיות בעלות ערך נדל"ני גבוה, שלא עברו שינוי למטרות עסקיות או לבנייה למגורים. לאחר מו"מ עם הבנקים, הוסכם שהבנקים ימחקו לקיבוץ כמחצית מהחוב והמחצית השנייה תפרע על ידו באמצעות התמורה שיקבל ממכירת מניות תנובה. חלק נוסף נמכר לתאגיד הכלכלי האזורי שהקיבוץ חבר בו ויוחזר לתאגיד בהחזר נושים נוח בשנים הקרובות.

      קיבוץ נוסף שנותר חייב הוא קיבוץ בנגב, מערבית לבאר שבע. מחצית מהחוב שלא נפרע בהסדר, בסך כולל של 42 מיליון שקל, נמחקה על ידי הבנקים והמחצית השנייה נמכרה לתאגיד הכלכלי האזורי בו חבר הקיבוץ, והוא יוחזר לתאגיד בפריסה נוחה. גם אחד הקיבוצים הוותיקים ביותר בתנועה הקיבוצית שבעמק חרוד נותר חייב כ-40 מיליון שקל. לקראת סיום מועד הפירעון מחקו הבנקים כ-3 מיליון שקל מהחוב והיתרה נפרסה מחדש לעשר השנים הקרובות.