טרכטנברג: "המחאה עשויה לחזור בטונים שונים"

"האם יש סיכוי להתעוררות מחודשת של המחאה? התשובה היא כן, מכיוון שהבעיות שנחשפו במחאה הן בעיות עמוקות וארוכות טווח" - כך אמר היום פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה שהוקמה בעקבות המחאה החברתית, בפאנל שעסק בתעשיית העתיד בוועידת הסביבה של TheMarker ו-VEOLIA, בהנחייתו של גיא רולניק, מייסד ועורך ראשי TheMarker וסגן מו"ל הארץ.

טרכטנברג הוסיף כי "אלו סוגיות שבוודאי אי אפשר לפתור על ידי ועדה אחת ודו"ח אחד, ונדרש שינוי מערכתי. המערכת הפוליטית צריכה להצמיח מתוכה כוחות כדי לתת ביטוי לרחשי הציבור. אם הציבור בישראל יחוש שנציגיו לא מניעים שום דבר קדימה, והכל ייגמר באקורד של ההחלטה לאימוץ הדו"ח ללא תוצאות - אז עלול להיות גל מחודש של מחאה. לא באותה צורה ולא באותם טונים, אלא באופן אחר".

יהודית (דיתה) ברוניצקי, מנכ"לית אורמת תעשיות, אמרה בפאנל כי כדי שישראל "תוביל ולא תזדנב מאחור" יש לפעול בכמה ערוצים: לפתח מודעות לחשיבות התעשייה הירוקה, להציע תמריצים לתעשיינים וכן להגדיל את השוק המקומי בתחום.

"אי אפשר למצות את מלוא הפוטנציאל ללא מודעות פנימית", אמרה ברוניצקי. "בגרמניה למשל תעשיית ייצור החשמל באמצעות אנרגיה סולארית (תאים פוטו וולטאיים) התפתחה הודות לחקיקה מתמרצת. בנוסף, התפתחות של תעשייה כזו תהיה חדשנית יותר וטובה יותר אם השוק המקומי ידרוש את תוצריה".

לדבריה, קשה מאוד לפתח תעשייה בתחום שאין בו שוק מקומי. מה שנדרש כדי לפתח את תעשיית הסביבה זה לא 'פרויקט מנהטן' אלא סיליקון ואלי". ברוניצקי התייחסה ל"תרבות האקזיט" הישראלית, המובילה לבנייה של עסקים קצרי טווח - כמי שעומדת בעוכריה של כל תעשייה השואפת לבסס יתדות ארוכי טווח במדינה.

לדברי ברוניצקי, ישראל צריכה לפתח את תחום התפלת המים. "עוד בימי בן גוריון עסקו בהתפלת מים. ככל שיותקנו יותר מתקני התפלה בישראל, זה יעודד יותר חדשנות. ישראל יכולה לפרוח בתחום הזה".

טרכטנברג גיבה את ברוניצקי והתייחס לאופיה של תעשיית ההיי-טק, ובכללה גם הקלין-טק, המקומית. "אם היינו מאמצים נורמות ברורות יותר של כלכלה ירוקה וקיימות אני מאמין שהיינו מצליחים להביא לכאן חברות גדולות שיעסקו בתחומים אלה", אמר טרכטנברג. " אחת הסיבות לכך שרוב רובה של תעשיית ההיי-טק היא עם הפנים החוצה כרוכה בעבודה שהשווקים קטנים מאוד כאן, ואם היה ביקוש נרחב לתוצרי התעשייה הירוקה זה היה מתמרץ את צמיחתה - זו צריכה להיות מטרה לאומית".

טרכטנברג אמר כי ישראל לא יכולה לפנות רק אל שווקי העולם, לדבריו, "משק לא יכול להיות דואלי לאורך זמן ולהצליח. בסופו של דבר כל הגוף צריך להתקדם, ולא מספיקה שרק זרוע אחת תנוע קדימה".

פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון, אמר כי מודעות הטכניון לסוגיות ירוקות הובילה לכרזה על "קמפוס ירוק" מה שגרר לדבריו, "חיסכון בחשמל שלא דימיינתי לעצמי שיהיה אפשרי. על ידי חינוך הסטודנטים ותחרויות בתחום הסביבתי אנחנו מעלים את הנושא למודעות וקוצרים את הפירות".

טרכטנברג צינן מעט את ההתלהבות של פרץ וברוניצקי ואמר כי ההתעוררות והעניין העולמי בפתרונות ירוקים נבלמו אחרי המשבר של 2008, שכן החיסכון הכלכלי נראה בטווח הארוך ואילו בטווח הקצר פתרונות ירוקים כרוכים פעמים רבות בעלויות גבוהות יותר. לכן לדבריו עתידה של התעשייה יעוצב לפי הקו שיובילו השווקים המתעוררים במדינות כמו סין והודו.

"הפנים של כדור הארץ יעוצבו לפי מה שיקרה בסין והודו, שווקים שבהם קצב הצמיחה הוא של כמעט 10% בשנה", אמר טרכטנברג. "אני מזהה עצירה מסוימת בהתלהבות סביב התעשייה הירוקה. אני מקווה שהיזמות הישראלית תתועל לכיוונם של השווקים המתפתחים כי זה יהיה נכון וכלכלי".

בהיבט הרחב יותר, התייחס טרכטנברג לצורך של ישראל להתמקד בפיתוח האקדמיה והמדע, לא רק בטכנולוגיה. לדבריו, "האתגר הגדול שניצב בפני התעשייה זה לעבור מתעשייה עתירת טכנולוגיה לתעשייה עתירת מדע. העתיד שייך לחלבונים ולגנים. אם לא נהיה שם - לא נהיה", אמר טרכטנברג.

"ברובד הזה של טכנולוגיית העלית עוד מעט נהיה בינוניים, ויש ללכת למדיניות ממשלתית שתבנה טוב יותר את הגשר שבין האקדמיה לתעשייה. במדינת ישראל שיעור המו"פ (מחקר ופיתוח) כאחוז מהתל"ג הוא מהגבוהים בעולם, אבל הרוב ממוקד בפיתוח ולא במחקר. אנחנו רכבנו על גל מדהים של היי-טק ויזמות ב-15 השנים האחרונות. החכמה היא להבין מתי הוא יתנפץ על החוף ולחפש את הגל הבא" אמר טרכטנברג.

פרץ חשף כי הטכניון סובל ממחסור של ממש באנשי סגל בתחומי ההנדסה, לרבות הנדסת סביבה, מה שעלול להוות בלם להתפתחות התחום. לדבריו, "יש לנו מחסור כרוני באנשי סגל בתחומים כמו הנדסת חשמל, הנדסה אזרחית וסביבתית, הנדסת מכונות והנדסת תעשייה וניהול.

"אנחנו מעניקים לתעשייה מדי שנה 1,800 בוגרים שהם הקטר שמניע את תעשיות העלית קדימה, אך אני מודאג מאוד כי מעט מאוד אנשים צעירים רוצים להשקיע בלימודים לטווח ארוך באקדמיה ולהילחם על מקומם באקדמיה. אני מקווה שתוכנית החומש לתקצוב האקדמיה תחזיר אותנו לפסים כדי שנוכל לספק את אותו כוח אדם שהתעשייה זקוקה לו".

"משהו טוב קורה במדינתנו", אמר טרכטנברג לסיום, "אנחנו נמצאים בשלב של התחדשות המחקר במדינת ישראל אחרי שנים ארוכות של יובש. יש תקציב עבור המחקר המדעי בישראל, ואני מבקש שנהיה מודעים אליו ונשמור עליו כי אם נסטה ממנו - זו לא תהיה אותה המדינה, המדינה שהיא יכולה להיות".