ועדת הריכוזיות ממשיכה בדיוניה - לאחר שלב השימועים שערכה. בשימועים נחשפה ההתנגדות הרחבה להגדרת "חברת הפער" שקבעה הוועדה, כאמצעי לצמצום גודלן של חברות הפירמידה הגדולות של ישראל. לפיכך, ועדת הריכוזיות מחפשת תחליפים פשוטים יותר ובעייתיים פחות להקטנת גודלן של חברות האחזקה הגדולות בישראל.
בשלב זה המחלוקות בין חברי הוועדה לגבי הפתרון הרצוי לצמצום הריכוזיות המשקית בישראל ולהקטנת כוחן של חברות האחזקה הגדולות (פירמידות) עדיין רבות. ככל הידוע, הצעות רבות שהעלו חברים בוועדה נפסלו בידי חברים אחרים, בלי יכולת בינתיים להגיע להסכמה.
עם זאת, נראה כי מסתמנות שתי הסכמות עקרוניות בין חברי הוועדה. ההסכמה האחת היא כי הדרך הטובה ביותר להגביל את כוחן וגודלן של הפירמידות הגדולות בישראל היא הגבלת מספר הקומות שלהן - קיפול פנימה של הפירמידות. ככל הידוע, חברי הוועדה מסכימים כי פירמידות של ארבע קומות (שיש בהן חברות נינות) הן בלתי סבירות, וצריך לאסור על קיומן. עם זאת, חברי הוועדה חלוקים בדעתם אם ניתן להסתפק בהגבלה של הפירמידות לשלוש קומות (חברות נכדות) או לשתי קומות (עד לרמה של חברות בנות בלבד), ואם האיסור על מספר הקומות בפירמדות צריך להיות גורף או לחול רק בהתקיים תנאים מסוימים - למשל, רק אם שיעור האחזקה המשורשר בחברה הנכדה הוא קטן, ייאסר על החזקת אותה חברה נכדה.
לא ברור גם אם ספירת הקומות בפירמידה מתחילה בחברה האם או בחברה הפרטית שדרכה מחזיק בעל השליטה בשליטה בפירמידה. אם הספירה מתחילת בבעל השליטה, הרי שהדבר מקטין את הגודל המותר של הפירמידות בקומה נוספת.
בוועדת הריכוזיות מעריכים כי הגבלת מספר הקומות המותר בפירמידות תביא בהכרח לצמצום גודלן, מאחר שלא ניתן יהיה עוד להשתלט על חברות גדולות במשק באמצעות הון מועט. השטחת הפירמידות תחייב את בעלי השליטה לבצע אחד משלושה מהלכים, שכולם צפויים להקטין את גודל הפירמידות ואת בעיית הפער בין הון ושליטה בהן. פתרון אחד הוא למכור חלק מהחברות בפירמידה, דבר שבהכרח יביא להקטנת הפירמידות הגדולות בישראל.
פתרון נוסף הוא לקנות את השליטה בחברות נכדות ונינות, כדי להופכן לחברות בנות. פתרון כזה יחייב את בעלי השליטה להשקיע הון רב בחברות בפירמידה - דבר שיפתור את בעיית הפער הקיימת בפירמידות, וככל הנראה גם יחייב את חברות הפירמידה לצמצם את מספר החברות שהן מחזיקות בהן.
פתרון אחר הוא לרכוש את השליטה בחברות הנכדות או הנינות לא בכסף, כי אם בהקצאת מניות לציבור. פתרון כזה יקטין את גרעיני השליטה של הפירמידות בחברות הבנות שלהן, ויגדיל את כוח ההשפעה של הציבור בהן.
בוועדת הריכוזיות דנים גם, אם יוחלט סופית על הפחתת מספר הקומות בפירמידות, במשך הזמן שיינתן לפירמידות כדי לבצע זאת - שלוש או חמש שנים.
פתרון נוסף, שמתגבשת והולכת הסכמה עליו בוועדה, הוא הקטנה של ריכוזיות האשראי של הגופים המוסדיים. כיום הגופים המוסדיים מעמידים כ-50% מהאשראי שלהם לעשר קבוצות העסקים הגדולות במשק, באמצעות רכישת אג"ח של חברות. בוועדת הריכוזיות ישנה הסכמה על הצורך להטיל מגבלות על ריכוזיות האשראי של המוסדיים. ככל הנראה יהיה מדובר הן בהגבלות על גודלו של לווה בודד, והן במגבלות על העמדת אשראי לקבוצת לווים (קבוצת חברות קשורות). ההערכה היא שהוועדה תמליץ על העתקת המגבלות הקיימות בפיקוח על הבנקים גם לשוק ההון. על הבנקים מוטלות כיום שלוש מגבלות - על לווה בודד, על קבוצת לווים ועל כל קבוצות הלווים הגדולות ביחד.
ועדת הריכוזיות: מפת דרכים
ועדת הריכוזיות (הוועדה להגברת התחרותיות במשק) ערכה בדצמבר שימועים לנציגים של קבוצות עסקים גדולות ולגופים אחרים שביקשו להציג מולה את עמדתם, ועמלה כעת על גיבוש מסקנותיה הסופיות. מסקנות הביניים של הוועדה הוגשו בספטמבר 2011.
בראש הוועדה עומד חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. אחד הפרקים המרכזיים בהמלצות הוועדה עוסק בהפרדת האחזקות על נכסים פיננסיים ונכסים ריאליים.
ועדת הריכוזיות הודיעה לפני כמה שבועות שבכוונתה להשלים את הגשת המלצותיה הסופיות עד סוף ינואר 2012. לאחר הגשת ההמלצות לראש הממשלה ולשר האוצר, יבחנו אותן השניים לפני שיוגשו לאישור הממשלה. לפי שעה לא ברור מתי ובאיזה אופן יוגשו ההמלצות לממשלה ואחר כך לכנסת.
צבי זרחיה