וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המהפכה החוקית תהפוך אותנו לאנשים מוסריים יותר

הארץ

7.7.2002 / 10:52

18 שנה דנה ועדה בראשות אהרן ברק בגיבוש הצעת חוק שתחליף החקיקה האזרחית; התוצאה - 900 סעיפי חוק שמטרתם להחיל כמה מערכי המשפט הציבורי גם במשפט הפרטי; הדעות חלוקות



מאת משה גורלי



המשפט האזרחי בישראל ניצב בפני רפורמה כוללת; קרוב לעשרים חוקים קיימים יימחקו, וליתר דיוק ייבלעו בקודקס ששמו הזמני הוא "החוק האזרחי החדש". הצעת החוק היא פרי מאמץ של "ועדת קודיפיקציה", שדיוניה נמשכו קרוב ל-18 שנה. בראשה עמד נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ועם חבריה נמנו אנשי משרד המשפטים, בראשות המשנה ליועץ המשפטי טנה שפניץ, ואנשי אקדמיה בולטים כמו הפרופסורים יצחק אנגלרד (לפני מינויו לעליון), נילי כהן, דניאל פרידמן, יהושע ויסמן, ישראל גלעד, מנחם מאוטנר ואיל זמיר. פרופ' מיגל דויטש שימש ה"חוקר הראשי" בוועדה, והיה אחראי במידה רבה למעבר משלב סיעור המוחות האקדמי לשלב המעשי של ניסוח וגיבוש הצעת החוק.



מה כולל החוק, ומה נותר בחוץ: רוב החוקים האזרחיים הקיימים ייבלעו ויאוחדו במסגרת כ-900 סעיפי החוק החדש. המשפט הישראלי ייפרד מחוקי החוזים, המקרקעין, הביטוח, המשכון, המתנה, הנאמנות, הערבות, השליחות, המחאת חיובים, השבת אבידה, השכירות וההשאלה, השומרים, ההתיישנות, וגם מפקודת הנזיקין שבמקומה נכתב פרק נזיקין חדש.



מה לא נכלל בקודקס החדש? החוקים המסחריים כמו חוקי הבנקאות וחוק החברות החדש (שגובש אף הוא על ידי ועדה בראשות ברק), דיני משפחה, דיני עבודה, דינים העוסקים במשפט המנהלי, החקיקה הצרכנית שחייבת להיות דינמית ומעודכנת לפי ההתפתחויות וחוקים מיוחדים כמו חוק לשון הרע, בין היתר בגלל הקושי להפריד בין הממד הפלילי לאזרחי שבו.



דיני הירושה אמורים להיכלל בקודקס בעתיד, ועל נוסחם מופקדת כיום ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל.



הנשיא ברק מסביר את הצורך במעבר לקודקס החדש כך: "חסרונותיה של החקיקה הקיימת גלויים לעין - לחוקים השונים אין אידיאולוגיה אחידה, אין הרמוניה בין החוקים השונים, אין ניסוח אחיד ואין פתרונות המשתלבים כראוי זה בזה".



החוק החדש בא לתקן מגרעות אלה; לדברי פרופ' דויטש, "המטרה המרכזית שביקשנו להשיג היא שיפור הוודאות המשפטית באמצעות הבטחת קוהרנטיות והסדרים המבוססים על אידיאולוגיה אחידה". אידיאולוגיה זו מבוססת בעיקרה על חיזוק שיקולים ערכיים וציבוריים ביחסים בין הפרטים. שני עקרונות על פותחים חגיגית את החוק ומרחפים מעל ובין סעיפיו: עקרון "תום הלב", שמטיל על האזרח חובות מוסריות כלפי זולתו וכלפי החברה; ועקרון "אין החוטא נשכר" (לפיו, למשל, אין מעניקים סעד למי שמבקש לאכוף חוזה לא חוקי).



מבקרי ההצעת החקיקה החדשה, טוענים נגד ברק שאינו מסתפק בהתנהגות של "אדם לאדם אדם", אלא שואף להנהיג סטנדרט של "אדם לאדם מלאך". הביקורת על גישת ברק כפולה: יש בה הטלת חובות מופרזים על האזרחים והרחבת שיקול הדעת של השופטים להכריע בדבר היקף החובות האלה.



עד כאן התיאוריה; באופן מעשי מיושמים העקרונות הכלליים שהוזכרו לעיל בעשרות סעיפים שונים, שכאן ניתן להדגים רק אחדים מהם:



* שיקולים ציבוריים וערכיים באכיפת חוזים. הדוקטרינה החוזית המקובלת כיום בישראל היא שחוזים יש לקיים בכל מחיר. הפסיקה כמעט שלא קיבלה טענה של חייב המבקש להשתחרר מהתחייבותו, ואפילו במצב שבו לא יכול היה לקיים את חלקו עקב אירועים שלא ניתן לצפותם או למנעם.



כך למשל, אדם שגויס למילואים במלחמת יום כיפור נדרש למלא את חיוביו: מלחמה היא דבר צפוי בישראל, קבע בית המשפט. החובה לצפות מלחמה, שצה"ל נכשל בצפייתה, הוטלה על האזרח כבסיס לכפיית חיוביו החוזיים.



החידוש בקודקס הוא מבחן גמיש יותר, שבודק את האירוע בהתחשב בסיכונים שנטל עליו המתחייב. אם הסיכון לא צפוי - כמו צו 8 - ישוחרר החייב מחיוביו על ידי בית המשפט, שיפעיל את שיקול דעתו באופן רחב ומתחשב יותר. המשמעות היא ריכוך האחריות החוזית, הדגשת שיתוף הפעולה בין הצדדים, במקום הגישה הפורמלית השלטת כיום, לפיה מי שחתם על חוזה חייב לבצעו ככתבו וכלשונו.



אבל למטבע הזה יש גם צד שני: חיזוק האפקטיוויות של התרופות (אכיפה ופיצוי) להפרת חוזה. גם האכיפה הנזיקית תעבור שינוי, ועל נזק שנגרם בזדון ניתן יהיה להטיל פיצוי עונשי ולא להסתפק בפיצוי המסורתי בגובה הנזק שנגרם.



* צו מרתיע. "פטנט" שנלקח מהדין הצרפתי; כשבית המשפט מורה לצד כלשהו לבצע מעשה הוא יכול באותו מעמד, בעת מתן הצו, לקבוע תשלום קנס למקרה של אי קיום. העונש מובנה כבר בתוך הצו וניתן לגשת ישר להוצאה לפועל. זהו חיזוק של דיני ביזיון בית המשפט והכרה באפקטיוויות של איום על כיסו של המתדיין.



* שחרור עובדי ציבור מתביעות רשלנות אישית. לפי דיני הנזיקין הקיימים, עובדי ציבור אחראים אישית למעשיהם והמדינה אחראית באחריות שילוחית אם העובד התרשל במעשה שגרם לנזק. החוק החדש מקנה חסינות אישית לעובד גם אם התרשל, כאשר המדינה נותרת אחראית. התוצאה היא שהניזוק לא ייפגע והעובד יקבל חסינות, להוציא מקרים של רשלנות חמורה במיוחד שאז יכולה המדינה לחזור אליו בתביעת שיפוי.



הרעיון כאן הוא לשחרר את עובדי הציבור ממורא הרשלנות ולחזק במיוחד בעלי תפקידים בכירים כמו קציני משטרה בכירים או הממונה על ההגבלים העסקיים, שתפקידם כרוך בהפעלת שיקול דעת נרחב שגבולותיו לא תמיד ברורים מראש. החוק החדש מבקש לעודד עובדי ציבור אלה בדרך של הסרת החשש מתביעות רשלנות.



* אחריות הורית מלאה לנזקים שגרמו ילדים מתחת לגיל 12. במצב החוקי כיום, קטין, עד גיל 18, שגורם נזק לאחר (למשל, מכה אותו בחצר) חייב בנזיקין ואילו ההורים משוחררים אלא אם התרשלו.



החוק החדש מטיל אחריות מעין שילוחית על ההורים. הם לא יואשמו בפלילים, אך ייאלצו לשלם מכיסם במקרים שהקטין הוא מתחת לגיל 12. כלומר, עד גיל 12 מוטלת אחריות מלאה על ההורים לנזקי ילדיהם. המצב הנוכחי של פטור להורים ימשיך להתקיים כשהקטין המזיק הוא מעל גיל 12.



* קונה שלא ירשום הערת אזהרה עלול להפסיד את הדירה. במצב המשפטי כיום, עדיף הקונה הראשון של דירה על הקונה השני, גם אם לא רשם הערת אזהרה בטאבו. הקונה הראשון זוכה בדירה למרות אדישותו לתקלות אפשריות שיגרמו אחרים ובכוחו למנען על ידי רישום

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully