הצעת חוק: הגבלות על חברות עם שכר בכירים מופרז

גופים ציבוריים לא יתקשרו עם חברות וגופים שבהם בעל השכר הגבוה ביותר משתכר יותר מפי 40 מבעל השכר הנמוך ביותר - כך קובעת הצעת חוק שיזמו חברי הכנסת איתן כבל (העבודה), כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו). ההצעה תועלה ביום ראשון לאישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה.

הצעת החוק קובעת כי "כל תאגיד ממשלתי או רשות מקומית לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה עם מציע ששכר העבודה הגבוה ביותר המשולם לעובדיו גבוה פי 40 ומעלה משכר העבודה הנמוך ביותר המשולם לעובדיו". לפי הצעת החוק, מי שירצה להגיש הצעות במכרזים אלה יחויב להגיש אישור של רואה חשבון בעניין השכר.

שכר המינימום במשק כיום למשרה מלאה הוא 4,100 שקל (ברוטו) לחודש ואמור לעלות השנה ל-4,300 שקל. בהנחה שבארגון יש עובדים שמשתכרים שכר מינימום, סכומים אלה קובעים לפי הצעת החוק תקרת שכר של 164 אלף שקל ו-172 אלף שקל לבכירים, בהתאמה.

כבל אמר כי "מטרת הצעת החוק לסייע בצמצום הפערים החברתיים בישראל באמצעות דיני המכרזים. מטרה זו תקודם, דרך הצעה זו, באמצעות הטלת איסור על גופים ציבוריים להתקשר עם גופים שתורמים באופן פעיל להגדלת הפערים החברתיים, בכך שקיימים בהם פערי שכר קיצוניים בין העובדים הבכירים לעובדים אחרים".

כבל ציין כי ב"חוק המכרזים יוטל איסור על גורמי המדינה, לרבות רשויות מקומיות, להתקשר עם מציע שקיימים בין עובדיו פערי שכר קיצוניים. בקביעת פערי השכר, יובאו בחשבון גם עובדי הקבלן המועסקים אצל המציע. במסגרת שכר העבודה, לעניין סעיף זה, יובאו בחשבון הטבות שניתנות בדרך כלל לבכירים, כגון אופציות וחוזים עתידיים".