וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נוטשים את הספינה: 160 אזרחים הפקידו 320 מיליון שקלים בחו"ל

ליאור כגן

7.7.2002 / 15:33

סך העברת כספים לפקדונות בחו"ל הסתכמה בכ-800 מ' ד' בתקופה זו, והתבצעה על ידי 3,300 יחידים; רכישת הנכסים הפיננסיים במט"ח הסתכמה בינואר-מאי בכ-2.4 מיליארד ד'

לאחר תקופה ארוכה בה נשמעו הערכות שונות לגבי היקף השקעת הישראלים במט"ח והעברת הכספים לחו"ל, מפרסם היום בנק ישראל נתונים על היקף התופעה. לפי נתוני בנק ישראל, רכישת הנכסים הפיננסיים במט"ח ע"י יחידים תושבי ישראל הסתכמה בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2002 (לרבות יחידים הפועלים במישור העסקי) בכ-2.4 מיליארדי דולרים, לעומת כ-1.2 מיליארד דולר בכל שנת 2000, ו-1.8 מיליארד דולר בכל שנת 2001.

הנתון המעניין יותר בנתוני הבנק שפורסמו היום הוא מספר האנשים שהעבירו כספים לחו"ל. לפי נתוני בנק ישראל, היקף הנכסים שהועברו על ידי יחידים לחו"ל בחמשת החודשים הראשונים של 2002 הגיע לכ-800 מיליון דולר, כאשר כ-3,300 יחידים ביצעו העברות (לעומת 1,000 במחצית השנייה של 2001). בבנק ישראל מציינים כי קיימת ריכוזיות גדולה בהעברות, כאשר 160 יחידים, המהווים פחות מ-5% מכלל המעבירים, העבירו קרוב ל-40% מסך ההעברות. מדובר באנשים עשירים, שהעבירו בממוצע כ-2 מיליון דולר כל אחד.

העלייה הניכרת בהעברת הכספים לחו"ל החלה בחודש דצמבר 2001: ממוצע חודשי של כ-100 מיליון דולר לעומת כ-30 מיליון ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2001. מגמת העלייה בהיקף ההעברות, נטו, לפקדונות בחו"ל הואצה בחודשים האחרונים לרמה שבין 130 עד 150 מיליוני דולרים לחודש.

בבנק ישראל מסבירים כי הגידול הניכר ברכישה של נכסים פיננסיים במט"ח השנה, החל עם ירידת הריבית החדה שבוצעה בסוף חודש דצמבר 2001, וביטא, בתחילה, את התאמת תיק הנכסים לפער הריביות ולסיכון שער החליפין; מגמה זו נמשכה לאחר מכן, למרות הרחבת פער הריביות, בשל גורמי אי ודאות בטחונית ומקרו כלכלית שהניעו חלק מציבור היחידים להגדיל את הרכישה של נכסים פיננסיים במט"ח המוחזקים מחוץ לישראל, בחלקו בשל הפטור ממס על נכסים מסויימים.

בבדיקה שערכו בבנק ישראל עולה כי רכישות המט"ח של יחידים במשבר הנוכחי גבוהות בהרבה מאשר במשברים קודמים. במשבר הנוכחי (בחודשים ינואר-מאי) רכשו ישראלים כ-802 מיליון דולר בממוצע לחודש, בהשוואה ל-269 מיליון דולר בממוצע לחודש עם פרסום המלצות ועדת בן בסט (מארס-מאי 2000), ול-325 מיליון דולר בממוצע לחודש במשבר העולמי הפיננסי (אוגוסט-אוקטובר 1998).

בבנק ישראל הסבירו כי התמשכות תקופת אי הוודאות הכלכלית מעבר לפרק זמן קצר של חודשיים-שלושה; היקף חריג של רכישה של נכסים במט"ח בהשוואה לתקופות הקודמות; ומעבר בולט של חלק מהרכישות במט"ח לנכסים המוחזקים מחוץ למשק, הם הגורמים לתופעה זו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully