ועדת קדמי תדון בהפחתת מכסים של 75% על מזון

ועדת הבדיקה לשוק המזון בישראל (ועדת קדמי), שהוקמה בעקבות מחאת הקוטג' ופועלת מאז להפחתת יוקר המחיה בתחום המזון, צפויה לדון היום בהצעה מרחיקת לכת להפחתה חדה במכסים על מוצרי מזון. זאת לאחר חודשים שבהם הדיונים על הפחתת מכסים נתקעו בשל לחצים עזים של הלובי החקלאי. בראש הוועדה עומד שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת.

ככל הידוע, הושגה הסכמה עקרונית בין משרד התמ"ת לבין משרד האוצר על הפחתת מכסים. מדובר בשיעור הפחתה חד, כנראה של עד 75%, במכסים על מזון. ההפחתה צפויה להיפרש על פני כמה שנים. בוועדת קדמי חברים שלושת המשרדים הרלוונטיים לרגולציית המזון בישראל - תמ"ת, האוצר והחקלאות - כך שאישור הוועדה מותנה בפועל בהסכמתם של אנשי משרד החקלאות לה.

ההערכה היא כי הלובי החקלאי צפוי להתנגד בתוקף לכל הצעה להפחתת המכסים על המזון. עם זאת, ייתכן שבמקרה זה משרד החקלאות יסכים להצעה, מאחר שמדובר כנראה בסוג של הצעת חבילה: משרד האוצר ויתר על פתיחת משק החלב לתחרות, בתמורה להגברת התחרות בשאר המשקים החקלאיים.

בפועל, הצעתה של ועדת קדמי לשינוי מבני במשק החלב כוללת שינויים מינוריים יחסית במבנה משק החלב. המכסות לייצור החלב, מחיר המטרה של החלב וגם ההגבלות על יבוא מוצרי חלב - כולם עוברים שינויים, אבל שינויים מתונים בלבד. כך, המכס על גבינות רכות לישראל נותר ללא שינוי (21 שקל לק"ג). השינוי המהותי היחיד הוא במכס על גבינות קשות: המכס יורד מ-70% ל-20% (אבל לפחות 5.6 שקלים לק"ג), וזאת תוך גידול במכסה עד ל-7,500 טונות. הצעה זו לא תובא היום לאישור הממשלה, בגלל התנגדות משרד המשפטים.

תחום המזון הוא תחום עתיר המכסים ביותר בישראל. מדובר במכסים שמגיעים אף למאות אחוזים במוצרים מסוימים. כך, המכס על מלפפונים הוא 170%, עגבניות 272%, בשר בקר טרי 190%, עוף טרי ועוף קפוא 170%. שיעור המכסים על מוצרי המזון גבוה לאין שיעור מכל מוצר אחר - בישראל נותרו מעט מאוד מכסים על יבוא, ובאותם מקרים שנותרו מכסים שיעורם הוא 8%-12% לכל היותר. המכסים הגבוהים מגינים על החקלאות הישראלית מפני תחרות מחו"ל.

להגנתם טוענים החקלאים כי בכל העולם מקובל להגן על החקלאות המקומית, ולכן אין מקום לחשוף את החקלאות הישראלית לתחרות ללא הגנות. הטענה של החקלאים הישראלים היא נכונה בבסיסה. אכן בכל העולם החקלאות היא מוגנת.

הבעיה היא שבישראל ההגנות הן גבוהות מאוד וגם אינן שקופות. בעוד שבעולם מקובל להעניק לחקלאים סובסידיה ישירה מתקציב המדינה, בישראל נמנעה הממשלה - בלחצו של משרד האוצר, שלא רצה לממן סובסדיות מהתקציב - מלהעניק סובסדיה ישירה, ותחת זאת העניקה לחקלאים סובסדיה עקיפה על חשבון ציבור הצרכנים - כך המכסים הגבוהים, שיטת מחיר המטרה והמכסות בביצים ובחלב.

כל התמיכות הללו מביאות לעיוות השוק, לפגיעה בתחרות ולהשתת מחיר עקיף גבוה מאוד על הצרכן הישראלי. בנוסף, ממשיכה החקלאות הישראלית ליהנות מסובסידיות, גם הן לא שקופות, על עבודה (ההיתר להעסיק עובדים זרים), קרקע ומים.