ארגון העבודה הבינלאומי התריע בשבוע שעבר על מצב התעסוקה בעולם בדו"ח השנתי שפרסם, וקרא ל"הגברת התיאום במדיניות הפיסקליות, וכן לפיקוח על המגזר הפיננסי ותמיכה בכלכלה הריאלית". "מה שהשתנה ביחס לשנה שעברה הוא שהתחזית שלנו נעשתה פסימית בהרבה", אמר אקהרד ארנסט, אחד ממחברי הדו"ח.
"ציפינו לדריכה במקום בנתוני התעסוקה או לירידה הדרגתית בנתוני האבטלה. זה לא משהו שאנחנו עוד צופים השנה", הוא אמר. "אפילו במצב הבסיסי אצלנו נתוני האבטלה עולים. עם האפשרות להידרדרות רצינית בצמיחה העולמית, המספרים האלה עולים משמעותית". לפי ארגון העבודה העולמי, יש כמעט 200 מיליון מובטלים, ויש ליצור 60 מיליון משרות נוספות מדי שנה בעשור הקרוב.
במדינות רבות באמריקה הלטינית ואסיה, האבטלה בנסיגה
בדו"ח נכתב, כי "כדי ליצור צמיחה בת קיימא ולשמור על הלכידות החברתית, על העולם להיענות לאתגר הבהול של יצירת 600 מיליון משרות יצרניות בעשור הקרוב, מה שעדיין ישאיר 900 מיליון עובדים החיים עם משפחותיהם מתחת לקו העוני של 2 דולר ליום, בעיקר במדינות מתפתחות".
גם אם יקרה נס, כמו פיתרון מהיר של משבר החוב באירופה, ארגון העבודה הבינלאומי צופה שהאבטלה העולמית תעמוד על שיעור של 6% עד 2016 לפחות. עבור מומחי הארגון המשבר הקפיטליסטי הוא-הוא האחראי להחמרת האבטלה בעולם. ועוד: העובדים הם אלה משלמים, על ידי אובדן פרנסתם, את מחיר המשבר. אך, בניגוד לתחזיות הפסימיות של חוקרי ארגון העבודה הבינלאומי, בסוף השבוע נמסר כי קצב הצמיחה של כלכלת ארה"ב הואץ ברבעון הרביעי לקצב המהיר ביותר זה שנה וחצי, בעקבות עליה בצריכה הפרטית ובמלאי הסחורות. עם זאת, הצמיחה הייתה מתונה מהתחזיות.
התמ"ג של ארה"ב צמח ברבעון האחרון של 2011 בקצב שנתי של 2.8%, לאחר צמיחה של 1.8% ברבעון השלישי, כך לפי נתונים ראשוניים שפרסם בשבוע שעבר משרד המסחר האמריקאי. אנליסטים צפו כי הכלכלה תצמח ב-3% ברבעון הרביעי. הצריכה הפרטית עלתה ברבעון הרביעי ב-2%, לאחר גידול של 1.7% ברבעון השלישי. הוצאות הממשל, לעומת זאת, ירדו ברבעון. הייצוא מארה"ב עלה ב-4.7%, בעוד שהייבוא עלה ב-4.4%.
אך הניתוח של ה"מכון לכלכלה מדינית" בוושינגטון מצנן את הנתונים הרשמיים. לפי הניתוח שערכו אנשי המכון הצריכה פרטית גדלה במהלך השנה בפחות מאחוז בודד. אך חשוב מכל: האבטלה לא מרפה. על פי הנתונים הרשמיים האבטלה בארה"ב היא כעת 8.1% מכוח העבודה. אנשי "המכון לכלכלה מדינית" סבורים שמספר המובטלים בפועל הוא כ-15%. קרי: הגדרה מרחיבה יותר והכוללת את העובדים שאין להם עבודה, את אלה שלא מקבלים דמי אבטלה ואת העובדים במשרות חלקיות ואינם יכולים להתפרנס מעבודתם היה מכפיל, כמעט, את המספר המובטלים. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את שיעורי האבטלה הרשמיים עולה כי בקליפורניה (שנחשבה עד תמול-שלשלום לקטר הצמיחה האמריקאית) הא יותר מ-11.1%; ויש מדינות, כגון נבדה, בה האבטלה "הרשמית" היא 12.6%. ועוד נתון המצביע על העמקת העוני בעקבות המשבר: 46.3 מיליון מאזרחי ארה"ב זקוקים מדי חודש לסיוע פדרלי לרכישת מוצרי מזון בסיסיים. זהו שיא מכל הזמנים ומדי חודש יש מצטרפים חדשים לתכנית המעניקה ביטחון תזונתי מינימלי.
האם יש מקומות בעולם בהם האבטלה נסוגה? הבשורה באה דווקא מהפריפריה הקפיטליסטית. במדינות רבות באמריקה הלטינית ואסיה, האבטלה בנסיגה. היא בנסיגה בייחוד בשתי הענקיות: סין והודו.
לעיון בדו"ח ארגון העבודה הבינלאומי המלא
* ד"ר אפרים דוידי, המכללה חברתית-כלכלית