פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טרכטנברג לרבנים: בתי נושאת בנטל המסים בשבילכם

      פרופ' טרכטנברג, אמר לרבנים: "כראש הוועדה היטבתי עם הילדים שלי ועם הילדים שלכם". אחד הרבנים בקהל בתגובה: "המדינה לא יכולה להתקיים בלי תורה"

      הממשלה אישרה היום (ראשון) שורה של המלצות מתוך פרק התעסוקה בדו"ח טרכטנברג, אך דווקא ההמלצות הקריטיות, העוסקות בשילוב חרדים בתעסוקה, כלל לא עלו בדיון בממשלה בשל לחצים פנימיים, ולא בטוח שיובאו לדיון בקרוב. בסוף השבוע האחרון, לאחר שהתברר כי הממשלה בחרה להתעלם מההמלצות, החליט פרופ' מנואל טרכטנברג, "יו"ר הוועדה לשינוי חברתי כלכלי", להגיב מול 120 רבנים בכירים מרחבי המדינה.

      "החברה הישראלית עומדת בפני סכנות חמורות. לא סכנות מחוץ, עמן אנחנו יודעים להתמודד אלא סכנות מפנים", אמר טרכטנברג כשהוא חובש כיפה בכנס הרבנים השנתי של מכון אריאל שנערך בקיבוץ גינוסר. "קשה לראות את השד של האלימות החריפה מעולם החרדי מתעורר. אפשר לבנות גשר בין העולמות, אבל זה כרוך בעשייה נחושה של שני הצדדים".

      בשורה של התבטאויות חריגות מאז פורסם דו"ח הוועדה שבראשותו, תקף טרכטנברג את החלטות הממשלה בנוגע לקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, את ההתנהלות הממשלה שקדמה לפרוץ המחאה וגרמה לעליית מחירים, וקרא לחרדים לצאת לעבוד ולהתגייס לצבא או לשירות לאומי.

      באולם התבצעה הפרדה בין נשים וגברים כשהנשים ישבו בחלקו האחורי. טרכטנברג זכה למחיאות כפיים גם כשקרא לחרדים להשתלב בתעסוקה אך כמה מהנוכחים התנגדו לדברים ויצאו מהאולם.

      "להביא פרנסה זה לא מנוגד לתורה"

      "אני מכבד אתכם אבל רוצה לדבר בכנות וייתכן שחלק מכם ישמע דברים שלא יהיו לטעמו", אמר טרכטנברג בתחילת דבריו. "החילונים צריכים לקבל את העולם החרדי כפי שהוא, לכבד את אורח החיים שלו ולראות בעולם התורה כנכס של כולנו", אמר. "אנחנו צריכים לאפשר לציבור החרדי לצאת מהעוני הכבד שקיים בו על ידי כך שנאפשר לצעירים שחפצים בכך לרכוש תעסוקה. אני יודע שהמילה השכלה מפחידה חלק מכם, אבל אני לא רואה סיבה שלא יהיו רופאים חרדים, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים וכלכלנים. יש כיום אפליה מהצד שלנו נגד הציבור החרדי שצריכה להסתיים".

      "בראש ובראשונה עליכם לרכוש כלים לתעסוקה מבלי לחשוש לנידוי בקהילה. להביא פרנסה זה לא מנוגד לתורה. צריך לתרום גם בשירות אזרחי, שירות לאומי ומי שרוצה - צבא. אולי הגיעה השעה לחדש הלכה. דומני שמה שהחזיק את היהדות על פני אלפי שנים זה לא שמרנות וקיפאון מחשבתי טוטאלי אלא היכולת להשתנות. אם לא נמצא גשר בינינו - נביא לחורבן. אין משימה חשובה מזו בימים אלה של הקצנה, ריב ומדון. קשה לי כי אני לא שומע לעתים קרובות קולות מהמגזר החרדי שמחפשים את האיזון ונקודת המפגש בינינו".

      אחד הרבנים בקהל טען בתגובה כי "החרדים נושאים בנטל מכיוון שהמדינה לא יכולה להתקיים בלי תורה". טרכטנברג השיב שמשמעות נשיאה בנטל היא "שירות לטובת הכלל והשתתפות בנטל הכלכלי". לדבריו, "שיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא מחצית משיעור התעסוקה במגזר הלא חרדי. חלק ניכר מהחרדים שלא משתתפים בתעסוקה עניים מאוד ונסמכים על צדקה קהילתית וציבורית. הילדה הבכורה שלי לומדת ועובדת קשה מאוד. המסים שלה מתחלקים על פני כל הצרכים כך שאם חצי מהילדים של מגזר מסוים לא עובדים אז הילדים שלי מסבסדים אותם", אמר טרכטנברג ויצר מהומה באולם.

      "אני מרגיש שאני יכול להגיד את הדברים בראש מורם. כראש הוועדה הטבתי עם הילדים שלי ועם הילדים שלכם ובאתי עם תביעות גם כלפי החילונים". טרכטנברג הוסיף כי הציע להעניק מלגות לימודים בהתאם למלגות מחקר הניתנות לדוקטורנטים עבור מספר מצומצם של תלמידי ישיבה מצטיינים.

      "בישראל, שכבה צרה התעשרה בדרכים מפוקפקות"

      כפי שפורסם ביום שישי, טרכטנברג התייחס בדבריו גם לקריטריונים שקבע שר השיכון אריאל אטיאס בנוגע לדיור בר השגה: "אני מאוכזב מדבריו של שר השיכון בנוגע לקריטריונים שקבע לזכאות לדיור ציבורי, הכוללים בניגוד להמלצות טרכטנברג התייחסות למספר שנות נישואין. אני קורא לכל הגורמים להתעשת ולקבוע קריטריונים שמתאימים לצדק חברתי. אני מצפה לזה כאזרח מודאג במדינה".

      נאומו של טרכטנברג עסק בצדק חברתי בראי התורה, ובמהלכו סיפר שכשהיה ילד בארגנטינה זכה בחידון התנ"ך המקומי, ועל הקשר שלו לעולם התורה. "בלילות הארוכים שבהם שקדנו על הדו"ח היו לי הבזקים של דברים שספגתי מהמורשת היהודית. חשבתי על מעמד הר סיני - אירוע שקבע שאנחנו לא סוגדים לממון, חמדנות ורדיפת בצע אלא לערכים מוסריים. מזה ינקתי. אני מכבד את המסורת".

      לדבריו, "צדק חברתי צריך לבטא התאמה בין התרומה שלך לבין מה שאתה מקבל. בישראל, שכבה צרה התעשרה בדרכים מפוקפקות. זה לא צודק כשמישהו מקבל משהו שלא מגיע לו".

      טרכטנברג התייחס לדיון בממשלה על ההמלצות הקשורות ליוקר המחייה ואמר כי קיימים "לחצים פנימיים וחיצוניים על ראש הממשלה מצד אנשים שלא רוצים לראות את הפרק הזה מיושם כי הוא פוגע באינטרסים הצרים של בעלי עניין. מדובר במאבק".

      לדבריו, הצעירים במדינה "רואים מרחוק שכבה דקה מאוד של אנשים שהתעשרו באופן מופלג בעשור האחרון. חלקם התעשרו לאו דווקא מיוזמה או חדשנות אלא כתוצאה מגורמים אחרים. אולי כתוצאה מניצול אוצרות טבע ששייכים לכולנו או קרבה יתרה לשלטון שהעניק להם זכויות יתר. כשאתה רואה את זה ואתה לא מצליח לגמור את החודש אתה חש תחושה קשה של אי צדק. מצד שני כשאתה רואה קבוצות באוכלוסייה שלא נושאות בנטל באותה מידה זה כואב לך".

      טרכטנברג הוסיף ואמר כי קיימת בציבור "תחושה של ניתוק וניכור ממוסדות המדינה והמערכת הפוליטית. המערכת לא היתה קשובה לאזרח מן השורה. הוויכוחים הגדולים בכנסת לא היו על המצוקות החברתיות. אין אזרחים קטנים - יש ממשלה קטנה. מה שמדאיג עוד יותר הוא יוקר המחייה. העובדה שמחירי מוצרים ושירותים בסיסיים שהאזרח צריך עלו יותר מאשר בכל מדינה אחרת. בחלק גדול האשמה היא הממשלה באופן ישיר ועקיף -לא מתוך רשעות אלא מתוך הזנחה וחוסר תשומת לב. הרגולציה הממשלתית תרמה המון ליוקר המחייה. במשק הישראלי קמו בשנים האחרונות מוקדים של כוח מונופוליסטי. כמובן שזה הביא לעליית מחירים, אבל הממשלה ישבה בצד. היא ידעה לטפל לדוגמה במשק האנרגיה אבל לא שאלה מה ההשפעה של מחירי הדלק והחשמל על יוקר המחייה".