"אם מחירי הדירות לא יירדו, הממשלה תצטרך להתערב ולגרום לירידת המחירים" - כך אמר שלשום יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, בפאנל נדל"ן שערכה אגודת הסטודנטים של בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, תחת הכותרת "שוק הנדל"ן לאן".
בפאנל השתתפו אנשי מקצוע בכירים, ובהם היועץ הבכיר לשר האוצר וחבר ועדת טרכטנברג, ד"ר אבי שמחון, יו"ר חברת מנרב אברהם קוזניצקי, מנכ"ל חברת דניה סיבוס רונן גינצבורג, וראש תחום השקעות נדל"ן במגדל, שלמה גוטמן. בין המשתתפים שררה מחלוקת באשר לירידה במחירי הדירות. בממשלה, כך עלה בפאנל, צופים ירידות מחירים של לפחות 10%, אך שמחון הבהיר כי ירידות חדות מדי עלולת לגרום לנזקים.
קנדל ושמחון התייחסו בחיוב לכך שבחודשים האחרונים ניכרת ירידת מחירי דירות, אותה הם מייחסים למדיניות הממשלה, ובמיוחד לריסון חלקם של המשקיעים בענף. שניהם גם צופים המשך של ירידות המחירים. שמחון אמר כי הקיפאון במספר העסקות ששוררים כיום הם הסימן הראשון לכך ששוק הדיור נמצא בדרך לירידות מחירים: "החל בקיץ 2011 ירד שוק העסקות בכ-25%, זה המון", אמר שמחון. "הצעד הבא הוא שהמחירים יירדו, להערכתנו ב-10%".
עם זאת, הזהיר שמחון מציפיות בקרב מהציבור לירידות חדות במחירים. הוא הבהיר כי הדבר אינו מטרה ממשלתית: "האינטרס של משרד האוצר הוא שהמחירים יירדו לאחר שהם עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. אני בהחלט לא חושב שזה אינטרס של המדינה שמחירים יצנחו או שתהיה התרסקות, אבל יש מקום לירידת מחירים מסוימת", אמר.
קנדל הציג נתונים על ירידות המחירים בחודשים האחרונים. "יש פה יחס הפוך", אמר, "ככל שמחירי הדירות יירדו מהר יותר, כך שיעור הירידה יהיה נמוך יותר והתערבות המדינה תהיה מינורית". לדבריו, "צריך לטפל בשוק הדיור שיהיה מוסדר. לממשלה יש תפקיד ייחודי, אף אחד לא יכול להתעלם מהמצב, ולכן הממשלה מחויבת להורדת מחירי הדירות לרמות סבירות. אנחנו הולכים בכיוון הזה. היזמים שמסתמכים בעיקר על צד ההיצע צריכים להבין שהמחירים שלהם קיוו לא יהיו".
שני הכלכלנים הדגישו כי הגורם העיקרי לעליות המחירים היה ירידת הריבית של בנק ישראל, שאיפשרה לרוכשי הדירות לקחת משכנתאות בסכומים גבוהים בהרבה. שמחון אמר כי חלק מהמוחים על מחירי הדיור כיום מתעלמים מהנתון הזה. "החל ב-2008 יש עלייה מדהימה בקצב קבלת משכנתאות. עלינו ממשכנתאות בהיקף של 2 מיליארד שקל לחודש לאורך רוב שנות העשור ל-5 מיליארד שקל בחודש. המשכנתאות זה הדלק לשוק הנדל"ן". עדות לדבריו הביא בכך ששוק הדירות נעצר לא בעקבות המחאה, אלא בעקבות מגבלות שהטיל נגיד בנק ישראל על לקיחת משכנתאות בריביות פריים.
במגזר העסקי מאשימים את הממשלה
נציגי המגזר העסקי שהשתתפו בפאנל ראו את הדברים אחרת. יו"ר חברת מנרב, אברהם קוזניצקי, ומנכ"ל דניה סיבוס רונן גינצבורג, הזכירו כי רוב העלויות של הקמת הדירות - מחירי קרקע, עלויות בנייה ומיסוי - אינן נתונות לשליטת הקבלנים. השניים גם האשימו את הממשלה בחוסר מעש בתחום, במיוחד ביבוא עובדי בניין מחו"ל.
גינזבורג התייחס למי שמנהל את המדינה, ואמר כי "ההתערבות הרגולטורית היא למעשה של נגיד בנק ישראל יותר מאשר משרדי הממשלה האחרים. הוא חונק את האשראי, הוא מעלה את הריבית, הוא קובע את המשכנתאות - הוא מנהל את הכלכלה. המצב כיום הוא שבקושי יש כסף בשוק. הבנקים לאומי, דיסקונט והפועלים נמצאים על גבול היכולת להעניק אשראי ליזמים".
גינזבורג הודה כי המחאה החברתית פגעה במכירותיה של של חברת אפריקה מגורים. "אם בתחילת 2011 הצלחנו למכור כ-100 דירות בחודש, ביולי-אוגוסט חטפנו מכה קשה ובקושי נכנסו אנשים למשרדי המכירות שהיו ריקים, רוחות רפאים. בסך הכל מכרנו שש דירות בחודש. את הנחמה אנחנו רואים בחודשים האחרונים, שבהם חזרנו לקצב מכירות של כ-40 דירות בחודש", סיפר.
גוטמן הביע אכזבה ממדיניות הממשלה לעודד את הגופים המוסדיים להקים פרויקטים לשכירות ארוכת טווח לזוגות צעירים. לדבריו, היא תיכשל במתכונת הממשלתית המוצעת, הכוללת רק הטבות בקרקע. "שמחתי כשהמדיניות הוצגה וחשבתי לעצמי שהינה - זו ההזדמנות שלנו, כמוסדיים, לתרום תרומה חברתית וציונית למדינה. ואולם עשינו חישוב, והתברר שבפורמט המוצע מדובר בהשקעה שנושאת תשואה של 4.5%-5% בלבד, לצד סיכון גדול. במצב דברים כזה, עדיף לנו לרכוש מגדל משרדים ולהשכיר אותו בסיכון נמוך בהרבה לשוכרים יציבים בתשואות גבוהות בהרבה".