טיסות הלואו קוסט - לא בהכרח יותר זולות

המקומות לא מסומנים, על האוכל והמזוודות משלמים בנפרד, את הכרטיסים צריך לשריין חודשים מראש (ללא אפשרות ביטול), וההזמנה נעשית רק באינטרנט - טיסות הלואו-קוסט, שהגיעו לישראל לפני כשלוש שנים, אמורות להציע לנוסעים אפשרות להגיע לאירופה בתעריפים נמוכים במיוחד, המתחרים גם בטיסות השכר הזולות.

לפי הגידול בנפח הפעילות שרשמו בשנה החולפת תשע חברות הלואו-קוסט הפועלות בישראל - בשיעור של 12%-55% - הרושם הוא כי מדובר בענף בפריחה. נדמה כי קהל הנופשים הישראלי, שמעריך יותר מכל מחירים נמוכים, הצליח לאמץ את המודל האירופי במקום את שיטת הדקה ה-90 הפופולרית בארץ, שבה החברות מוזילות באגרסיביות את מחירי הכרטיסים רק ברגע האחרון, כדי לא להוציא טיסות עם מושבים פנויים.

עם זאת, מבדיקה שערכנו בכל חברות הלואו-קוסט הפועלות בישראל, עולה כי פערי המחירים בין טיסות הלואו-קוסט לטיסות הנמכרות אצל סוכני הנסיעות או בחברות התעופה הגדולות לא תמיד מצדיקים את ההקרבה, וכי פעמים רבות הבחירה בלואו-קוסט כלל אינה מונעת מחיר - אלא זו פשוט הדרך היחידה לטוס ישירות ליעד המבוקש.

חברות הלואו-קוסט פועלות בפורמט מדורג, שלפיו המושבים במטוס מחולקים לכמה רמות מחיר: מי שממהר להזמין מראש זוכה במחירים הנמוכים ביותר, ומי שמזמין שבועיים לפני הטיסה ישלם מחיר הדומה לטיסה סדירה אחרת - אם בכלל יישאר לו כרטיס. הכרטיסים נרכשים דרך האינטרנט, ללא מתווכחים וסוכנים - ומכאן שהם נמכרים ללא עמלות. במקרים רבים, הנחיתה נעשית בשדות תעופה משניים - מה שמוזיל מסי נמל יקרים - וההמראה חזרה ליעד המקור מתחילה עוד לפני שהדיילים הספיקו לבלות יום בתל אביב, מה שחוסך הוצאות לינה ודמי כיס לצוות העובדים.

נדמה כי כל התנאים האלה הכינו את הקרקע למחירי רצפה. הצהרות כמו "תל אביב-בזל ב-36 יורו", או "תל אביב-פאריס ב-99 דולר", הופיעו רק לפני שנה במסעות הפרסום של שתי נציגות הלואו-קוסט הבולטות בישראל, איזי ג'ט וארקיע (תחת המותג "ארקיע אקספרס"). חברות אלה קראו לישראלים לחשוב חצי שנה קדימה - ולחסוך מאות שקלים על כרטיס הטיסה לכל כיוון, ואלפי שקלים על החופשה כולה. אך מהבדיקה שערכנו עולה כי הכרטיס הזול ביותר של ארקיע לפאריס כיום (גם באוקטובר, שאינה עונת שיא לנסיעות), נמכר ב-179 דולר; הכרטיס הזול ביותר שמצאנו באיזי ג'ט, בקו תל אביב-בזל, נמכר ב-72 יורו - למי שמוכן להזמין תשעה חודשים מראש.

לדברי גורמים בענף, המחירים שהוצעו בפרסומים לפני שנה היו מחירי השקה נמוכים במיוחד, שנועדו להטמיע את השיטה של הזמנת טיסות באינטרנט. "מדובר בתמחור נמוך ולא רווחי בקווי תל אביב-אירופה", מסביר בכיר בענף. "החברות עמדו בהתחייבות למחיר שלקחו על עצמן, אך התוצאות הוכיחו כי אי אפשר לעמוד במחירים האלה לאורך זמן".

למרות זאת, מחירים נמוכים הם עניין יחסי, שנמדד על פי התחרות בשוק המקומי - כך שבבואנו לבדוק את ההצעות של חברות הלואו-קוסט, ציפינו שגם אם המחיר לא יהיה נמוך כמו נסיעת רכבת באירופה, הוא לפחות יתחרה בקלות באלטרנטיבות המוצעות בשוק המקומי.

בשלושה מתוך תשעה מקרים שבדקנו, גילינו כי מודל הלואו-קוסט כלל אינו מתקיים בפועל, והמונח "לואו קוסט" דבקה בחברות שלא בצדק. כך למשל, בקימבר סטרלינג הדנית, שמפעילה טיסות מוזלות לקופנהגן, לא הצלחנו להזמין כרטיסים לתאריכים שמעבר ל-11 באפריל, כך שתבנית הלואו-קוסט התפרקה מיסודה. גם בניסיון למצוא כרטיסים עבור מארס גילינו כי הכרטיס של החברה יקר ב-25% מהמחיר שמצאנו באיסתא.

באייר ברלין התאכזבנו לגלות כי כל הטיסות הישירות לברלין שנבדקו נמצאו יקרות יותר מטיסות אלעל שהוצעו דרך איסתא. החברה הציגה מחיר יקר ב-16% לחודש מארס, ומחירים הגבוהים ב-9%-6% עבור החודשים מאי-יולי. בטיסה לפראג באמצעות סמארט וינגס (חברת בת של טרוול סרביס איירלינס) תומחרו הכרטיסים במחיר יציב של 1,846 שקל לאורך חמישה חודשים עוקבים (מארס-יולי), בעוד מחיריהם של כרטיסי הטיסה באיסתא היו דינמיים, והתחרו בקלות עם המחירים של החברה. למרות הבלבול שנוצר בשוק והגדרתה כ"לואו קוסט" באמצעי התקשורת - בירור עם רשות שדות התעופה מעלה כי מדובר בטיסות צ'רטר, והחברה אינה עונה להגדרה "לואו-קוסט".

ארבע חברות תעופה אחרות שבדקנו אכן התגלו כאלטרנטיבה זולה, בדרך כלל, לכרטיסים של איסתא. כך למשל, טיסת איזי-ג'ט לבזל הציגה פערים של 31%-54% באפריל-יולי. הטיסות שמפעילות החברות נורווגיאן (שטוקהולם, שוודיה), ג'ט 2 (מנצ'סטר, בריטניה), ג'ט אייר פליי (ליאז', בלגיה) וג'רמן ווינגס (קלן, גרמניה), נמצאו זולות בכל החודשים שנבדקו (מארס-יולי) בשיעור של 11%-36%; בנוסף, ברוב המקרים, בהתאם להבטחת הלואו-קוסט, שיעור ההנחה התרחב ככל שהטיסה הוזמנה מוקדם יותר.

אלא שכל היעדים האלה נהנו ממאפיין משותף, שהכריע מלכתחילה את הכף לטובת חברות הלואו-קוסט: הן היחידות שהציעו טיסות ישירות ליעד. בניסיון למצוא טיסות להשוואה באתר איסתא, נאלצנו לברור מבין שלל אפשרויות של טיסות עם עצירות ביניים. המשמעות היא שטיסות אלה מתאימות לנוסעים שטסים ליעד הספציפי, ואי אפשר לדעת אם הגידול בנפח הפעילות שלהן נובע בהמחיר האטרקטיבי, או מהעובדה הפשוטה שהן האפשרות הסבירה היחידה להגיע ליעד ללא המתנה של שעות ארוכות בעצירות ביניים.

בהשוואת המחירים ליעדים כמו פאריס (ארקיע אקספרס ואייר מדיטריאן) ולונדון (איזי ג'ט), גילינו פערים קלים בלבד בין כרטיסי הלואו-קוסט לכרטיסים רגילים - גם כשמדובר בהזמנה של חודשיים או שלושה קדימה (מארס-אפריל). בחודשים אלה הציגו החברות פערים זניחים שבין 2% ל-6%. בכרטיס הלוך-חזור לפאריס מדובר בחיסכון זעום שנע בין 37 ל-45 שקל. בכרטיס הלוך-חזור ללונדון מדובר בחיסכון של 110-180 שקל.

בכל מקרה, סכומים אלה אינם מצדיקים את תנאי העסקה - ללא תוספת ארוחה, ללא שמירת מקום, ובעיקר עם 100% דמי ביטול עבור טיסה שהוזמנה חצי שנה קדימה (תנאי הביטול באיזי-ג'ט ובאייר מדיטריאן החל מרגע ביצוע העסקה, ובארקיע לאחר 14 יום מההזמנה - בהתאם לתקנות הגנת הצרכן הישראליות). את התעריפים הטובים באמת מצאנו בטיסות ללונדון בחודשים מאי-יולי. בהזמנה כזו הלקוחות חוסכים בין 500 ל-620 שקל לאדם בחופשה (טיסות הלוך-חזור). באשר לפאריס, נמצא כי הפרש משמעותי ניתן לסירוגין, במאי וביולי, אז יחסוך המזמין 450-810 שקל לטיסה הלוך-חזור. יוני אמנם נראה רחוק למדי מכדי לתכנן טיסה לפאריס, אך בארקיע מציגים מחיר גבוה ב-26% מזה שמצאנו באיסתא למועד זה.

"מודל הלואו-קוסט אומר שהמחירים הכי טובים נמצאים בהזמנה מוקדמת, אבל מעבר לזה הוא לא מחייב למחירים זולים בכל מצב, והחברות הן חברות תעופה לכל דבר", אמר מקור באחת מחברות הלואו-קוסט. "חברות הלואו-קוסט מרוויחות מעט יחסית, ולכן גם ההוזלה שמגולגלת לצרכן עשויה להיראות לעתים מינורית, אבל הניצחון שלנו הוא בכך שנישאר זולים ביחס לחברות האחרות. פער המחירים בין חברת הלואו-קוסט לחברת תעופה אחרת הוא תוצאה של היצע וביקוש. בכל מקרה, הפרש של 600-800 שקל זה הרבה כסף, וכשמדובר במשפחה זה חיסכון עצום. אז מה אם זה אומר הזמנה חצי שנה מראש וללא ביטולים? צריך לתת לצרכן לעשות את החשבון לעצמו". בחברות הלואו-קוסט הפועלות בישראל טוענים עוד כי אין מה להשוות את התעריפים שלהן לאלה הנהוגים באירופה, מאחר שהקו לישראל ארוך יותר.

בדיקת התעריפים התבצעה בכל אחת מתשע חברות הלואו-קוסט הפועלות בישראל, עבור 11 יעדים שונים. בדקנו את מחירי כרטיסי הטיסה לכל חודש, החל ממארס ועד יולי. לצורך ההשוואה נעזרנו באתר איסתא, משם לקחנו את הטיסה הישירה הזולה ביותר שנמצאה עבור התאריכים והיעדים שנבדקו. במקרים שבהם החברה היא היחידה שמבצעת טיסות ישירות, כפי שנמצא עבור היעדים מנצ'סטר, באזל, קופנהגן, שטוקהולם, ולעתים גם קלן, ההשוואה נעשתה מול טיסות עם עצירת ביניים אחת, ובלבד שטווח ההמתנה בין טיסה לטיסה אינו יותר משלוש שעות לכיוון.

בכל המקרים, למחיר הכרטיס בחברות הלואו-קוסט הוספנו מזוודה (עד 20 ק"ג), מתוך הנחה שזוהי בחירה שמרבית הישראלים לא יוכלו לוותר עליה בטיסה של שבעה ימים. כל הבדיקות נערכו ב-29 בינואר, וההמרה לשקלים נעשתה לפי שערי ההמרה היציגים באותו יום.

אחד הגורמים המשמעותיים בטיסות הלואו-קוסט הוא דמי הביטול. עסקת לואו-קוסט היא עסקת אל-חזור, שכן דמי הביטול החלים על לקוח שמעוניין לבטל את הזמנתו שווים לגובה מחיר הכרטיס המלא (100%).

"הסטטיסטיקה אומרת ששיעור של 12%-14% מבין הנוסעים לא מגיע, אז מראש אנחנו עושים אובר-בוקינג", אומר מקור בענף הלואו-קוסט. "חישוב ריווחיות של טיסת לואו-קוסט מתבצע לפי צפי מסוים של מכירת כרטיסים במדרגות מחיר, ומכאן שחלק מהאיזון של טיסה הוא בכך שאתה יכול לדעת בוודאות כמה מקומות מכרת ובאילו מחירים. מרגע שנכנס לך משתנה כמו ביטולים שעליהם צריך להחזיר כסף, זה מערער את האיזון: מצד אחד לא תוכל לחזור אחורנית ולתמחר את הכרטיסים במחירם הנמוך הקודם, ומנגד לא תוכל להבטיח כי יהיו קונים שירכשו אותם במחיר הגבוה יותר והפחות משתלם".

הצרכן הישראלי זכה ב"גלגל הצלה" מסוים. לפי תקנות הגנת הצרכן בישראל, לקוח יכול לבטל את העסקה בתוך 14 יום מההזמנה (כל עוד במרחק שבוע לפחות ממועד הטיסה) ולקבל את כל כספו בחזרה בעבור תשלום קנס של עד 100 שקל לכרטיס. אלא שהתקנות, מתברר, הן טריטוריאליות - וחברה ללא נציגים או סניפים בישראל אינה מחויבת לפעול לפיהן. כך, התקנות הן בגדר המלצה בלבד עבור כל חברות הלואו-קוסט, מלבד ארקיע ואייר ברלין.

גורמים בענף סבורים כי היעדר התקנות הוא אפליה שפוגעת בתחרות בין החברות, ולדבריהם, "חוק הטיס של ישראל קובע כי לכל חברת תעופה זרה חייבת להיות נציגות מקומית, ולא חשוב באיזה מודל היא פועלת. באתר רשות התעופה כולנו מוצגים יחד בטבלה ארוכה כשווים בין שווים - ומכאן שיש להחיל את הכללים גם על החברות הזרות". בכל מקרה, המחוקק, לעת עתה, אינו סבור כי הנציגים של איזי-ג'ט או חברותיה עונים על ההגדרה "נציגות" כפי שהיא מצויה בתקנות הגנת הצרכן. "זה כמו לבקש מאתר סיני ששולח סחורה לישראל לעמוד בתקנות הישראליות", אומר גורם באחת מחברות התעופה הזרות.