שטייניץ: "מתמודדים עם המשבר הקשה מאז קום המדינה"

יובל שטייניץ, שר האוצר, אמר היום בכנס הרצליה כי "הדבר הכי חשוב עם פרוץ המשבר זה לא רק להחזיק השקעות, אלא להגדיל את הכלכלה הריאלית. השמירה על משמעת קפדנית, כלכלית ותקציבית, איפשרה לנו לשדר מסר למשקיעי העולם - שאחנו סייף הייבן, איזור בטוח להשקעות".

"החוסן הלאומי מושתת על 3 יסודות: הראשון הוא החוסן הראשוני והתרבותי, ואת זה קשה למדוד; שני מרכיבים נוספים הינם החוסן הכלכלי וכמובן החוסן הביטחוני", אמר שטייניץ. "בשלושת השנים האחרונות, אנו מנהלים קרב מגן על כלכלת ישראל, ומתמודדים עם המשבר הכלכלי הגלובלי הקשה ביותר מאז קום המדינה".

שר האוצר הסביר כי "אנו רואים כיצד במקומות אחרים, ארה"ב ואירופה, מגדילים את הצמיחה על ידי פריצת התקציב - מאות מיליארדי דולרים. הממשלה מגדילה את התקציב, ויוצרת ביקושים למשק הפרטי. אפשר גם, כמו בארה"ב, להוריד מסים ואז לאנשים יש יותר כסף. אבל זוהי צמיחה היכולה להחזיק מעמד רק שנה שנתיים, ולאחר מכן תצטרך להפסיק אותה כדי לטפל בגירעונות, ואפילו להעלות מסים".

"בישראל, הצמיחה אינה בעקבות גירעונות. בתחילת המשבר היצוא הדרדר. עם תחילתו, הכרזנו על הזדמנות שאנו רואים לבניית המשק לקראת העתיד, ולא רק צורך להגן על הפעילות הכלכלית, אלא הזדמנות לשפר אותה, למצב ולהפגין אותה כלפי העולם - מדובר בצמיחה מוטת השקעות", אמר שטייניץ.

"לכן, הדבר הכי חשוב עם פרוץ המשבר זה לא רק להחזיק השקעות, אלא להגדיל את הכלכלה הריאלית והפעילות הכלכלית. אם בונים מפעל, או מרכז מו"פ וכן מקימים מכון להטפלת מים או תחנת חשמל פרטית, זה מייצר מקומות עבודה וצמיחה. אך זו צמיחה שמראש מתוכננת לטווח הארוך", הסביר שר האוצר.

שטייניץ אמר כי "התכנית היא להגדיל את הייצור לשנים הבאות. לכן, הצמיחה הכי טובה היא מוטת השקעות לאורך זמן, כי היא מתוכננת מראש שנים קדימה. היה משבר אשראי חמור וההשקעות במשק נפסקו, אז היה רצון להגדילן תוך כדי המשבר והתוצאה אכן הפתיעה. הצמיחה הישראלית, באופן חריג, היתה מבוססת בעיקר על גידול מאוד משמעותי. הצלחנו להגדיל את רמת ההשקעות במשק בצורה מהותית. זהו סוד הצמיחה החריגה בישראל ביחס למדינות המערב, וסוד הצמיחה המשמעותית בישראל בתקופת המשבר".

הצלחנו יותר מהציפיות הורודות - בשעה שבארה"ב ובמערב הבעיה היא מחסור בהשקעות חדשות, בעיקר בהיי טק ובמדינות אחרות. לשמור על משמעת קפדנית, כלכלית ותקציבים, איפשרה לנו לשדר מסר למשקיעי העולם - כסייף הייבן, איזור בטוח להשקעות. הכניס יציבות ותחשת בטחון במשבר, איפשרה לנו להגדיל השקעות. לא ממשכנים את העתיד של המדינה, לא מגדילים את הגרעונות. וכך, דירוג האשראי עלה.

נקטתי בשלושה צעדים חדשים:

חוק עידוד ההון החדש. להוריד את מס החברות הזרות הגלובליות (20%). קבענו תמריץ מס החברות הנמוך בעולם.

בנינו תכנית קדימה להשקעה בהיי טק. בנקים, מו"פ. התכנית הזו, שידרה מסר ברור - אנחנו כבר היום, דואגים להתפתחות העתידית של ישראל בטווח הארוך. נוביל את העולם. נותנים תמריצים, המשך התפתחות ההי טטק. כל חברה בינלאומית צריכה רגל ישראלית חזקה.זה השפיע על חברות ענק

הרפורמה המקיפה בהשכלה הגבוהה, בה אנחנו משקיעים כ-8 מיליארד שקל. לשפר את איכות המחקר וההוראה. לקלוט כאלפיים פרופסורים ישראלים ממקומות אחרים. נטפח את ההון האנושי הגבוה, הטוב בעולם. כבר היום יש לנו כזה, אבל אנחנו לא נחים על זרי הדפנה. נייצר הון אנושי טוב בכמה רמות מזה הום.

א. תרוויחו יותר, בעיקר בפריפריה. חוק עידוד השקעות

ב. ישראל תמשיך להוביל מבחינת טכנולוגיה

ג. נמשיך לטפח את ההון האנושי.

המהלך המשולש הזה שכנע חברות מהגדולות בעולם, שצריך להשקיע בישראל. 35% גידול בהשקעות. צריך לשמור על רמת ההשקעות המאוד גבוהה.

מילה על העתיד - אנחנו מסתכלים קדימה. יש סכוי גבוה לשמור על הצמיחה הגבוהה. 3 איומים:

1. המשבר באירופה. מיתון עולמי חדש. אבל גם תחזיטת הצמיחה השלילית משפיעה על היצוא הישראלי ותיירות.

2. המורל הקהילה העסקית. גם אנשי עסקים, מנכ"לים טומשקיעים הם בני אדם. הם לא רק רציונלים. בעקבות גל המחאה, שהיה לגיטימי, אבל התלוו אליו השפעות רעות

3. משבר אשראי ומחנק אשראי שקיים גם באירופה. עשוים להשפיע על הבנייה. הכל במסגרת הממשלה. זוהי אחריות שלי ושל האוצר.

התייחסות שלי לדו"ח מבקר המדינה... לא קיבלתי אפילו את הטיוטה שלו... ולכן אני מעדיף, כל עוד לא ראיתי את הטיוטה, לא להתייחס ישירות לדו"ח ההוא. אז אני רוצה במקום זה להתייחס בעקיפין ולסיים בחידת הגיון:

שמענו בחדשות שבעקבות כשלים ופיקוד, אובמה החליט להדיח את שר האוצר גייטנר ואת ראש אגף התקציבים לו. הפתרון לחידה הוא פשוט, התברר שגם הצבא האמריקאי הגיש בקשות להגדלת התקציב.