לנדאו: "הגז נגמר כי יותר ממשרד אחד השפיע"

בכנס הרצליה התייחס שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו להידלדלות מאגר הגז תטיס. "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה"

  • עוזי לנדאו
  • גז טבעי
איתי טרילניק

"זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה.

לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מקבילים לקו החוף. הנחת העבודה היא שלמרות שלווייתן עדיין לא הוכרז כתגלית, מצויים שם כ-750 BCM. אבל אנחנו לא מעצמת גז. יש לנו כמויות טובות, אבל לא מתקרבים למשהו סיבירי.

"ב-2003 לא ייצרו חשמל בישראל על ידי גז בכלל. כיום מייצרת ישראל חשמל מגז בהיקפים של 40%. תמר התגלתה כחודש או חודשיים לפני הקדנציה שלי, וההזרמה אמורה להתחיל ב-2013. היא היתה יכולה להתחיל קודם לכן, אך לאחר מאבקים קשים, שיקולי איכות הסביבה גברו. צריך היה לבחור בחלופה אחרת - הכוונה היתה להעביר את הצינור מתמר לחוף הצפוני אבל לא הצלחנו לעשות זאת, ועל מנת לא להחזיר את הנושא למועצה הארצית ולהגרר לבתי המשפט, החלטנו לחבר את תמר לים תטיס - פרויקט אמביציוזי ושאפתני.

"כל המערכת שמוכרת גז נמצאת בידיים של יזם אחד. אלה יזמי ים תטיס, שיעברו להיות יזמי תמר, וגם לוויתן. חתימת ההסכמים, על המורכבות שלהם, מול חברת החשמל והחברה לישראל - הדברים לא הסתיימו. לפני שנתיים עוד היתה EMG, שיצרה מצב של תחרות. אז החלה ועדת ששינסקי את פעולתה, ושותקו כל המו"מ על ההסכמים. בגלל המהפכה במצרים חברת EMG הפסיקה בפועל את אספקת הגז, ונותר שחקן אחד ויחיד. התוצאה היא שעד היום אין הסכם חתום מסודר, והשפעת המצב על המשק קשה מדי. התחננו בפני האוצר לדחות את ששינסקי בשנה או שנתיים. יש עוד שחקנים בשטח, שצריכים לקבל החלטה אם להשקיע, כשהשוק כבר תפוס בידי יזמי תמר ולוייתן. היה ואותם שחקנים יגלו גז, מה יהיה תמריצם להפיק את השדה?

"כמה סוגיות נוספות: איך מבטיחים תחרות? איך מגדילים את מספר השחקנים? בתחום הכלכלי, מה נעשה בגז? במקרים הקיצוניים, האם נקבור אותו באדמה לעשרות שנים ויהיה לנו גז מובטח לשנים רבות או שנייצא את המקסימום במחיר האפשרי? שיקול נוסף הוא ביטחון אנרגטי. צריך להבטיח אספקה רציפה בגז. יש לנו תקלות אקראיות, כפי שהיה בים תטיס בתקופה האחרונה, תקלה שנובעת מטרור, או מרעידת אדמה. מדינה שמייצרת 40% חשמל מגז לא יכולה להיות תלויה בחיבור אחד לגז. מה קורה כשהצינור היחיד מפסיק לעבוד? אנחנו רואים את המחירים הגבוהים של החשמל, וההפקה המוגברת מים תטיס. מילה אחת פשוטה: עד כה דיברתי על תקלות לא מכוונות.

"מה שקורה בים תטיס הוא תקלה של משילות, כשיותר ממשרד אחד שולט על השדה. ראינו כותרות שהמאגר מידלדל בקצב מואץ בשל שאיבת יתר. זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה. המשרד להגנת הסביבה מביא לשאיבה מוגברת מים תטיס, כששיקולי סביבה בלבד אומרים: 'אל תפעילו עכשיו בסולר', 'אל תפיקו עכשיו מפחם'. מומחי משרד האנרגיה אומרים שצריך לשמור על הגז לתקופה מאוחרת יותר. בשל היכולת להפעיל צווים אישיים, התוצאה היא שיכולת ההפקה של ים תטיס מידלדלת יותר מהר. כך היה גם בתחנה D, שהיתה אמורה לקום ב- 2008. ההקמה נדחתה, וראינו מה התוצאה של זה היום. כשמשרד האוצר אומר שיש מספיק חשמל, והגנת הסביבה אומר שיש מספיק גז, זה מה שקורה. יש גם בעיות ביבשה. הצנרת ביבשה, גם בה יש בעיות. צינור אחד מחבר את צפון הארץ ודרומה.

"התשובה היא לייצא. יצוא עם שמירה על צרכי המשק. הייתי מנסח 'לייצא ולשמור'. הסוגיה אותה נצטרך לקדם היא אבטחת האספקה לכ-25 שנה, זה מספר שאפשר לשנות, תוך תמריץ בפיתוח שדות חדשים. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה שאמורה להציב בפני הממשלה תשובות והמלצות בנושא. יו"ר הוועדה, שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה. נושא היצוא הוא התנאי להמשך החיפושים. חיפושים אינטנסיביים, אבל באחריות. כל יזם צריך לדעת, שאם יש אפשרות למכור בארץ, זה בעדיפות, ואם לא, יוכל למכור בחו"ל. זה התנאי לפיתוח ותחרות - שיהיו כמה שחקנים בשוק. רוצים לראות מספר בארות מפיקות. וצריך לקחת בחשבון שיהיה מתקן קליטה גדול בחוף, בידי גוף ממשלתי או ציבורי, שיהיה פתוח לקבלת הגז - open access. מתקן נוסף הוא מתקן LNG ליצוא, מחופי הארץ - ביבשה או בים.

"שימושי הגז. הגישה היא לנצל באורח מקסימלי את הגז הטבעי למשק המקומי. ממערכות ההולכה אנחנו רוצים להגיע לרמות החלוקה במקומות שונים. הגז הטבעי צריך לספק את מערכות החשמל לתעשיות עתירות אנרגיה (תעשיות, בתי זיקוק, כי"ל, ים המלח). בתחום התחבורה, אנחנו בודקים אפשרויות להשתמש בגז כדי להפוך אותו לדלק תחבורה GTL או במתכונת CNG או מתנול. הדברים נבדקים. גז ככל שאפשר. צריך לאפשר הקמת תעשייה כימית על מנת להפיק את התועלת הכלכלית המקסימלית. תהליך הנגשת הגז לתעשייה הבינוני ולמגזר הביתי צריך להיות כלכלי, ללא סובסידיות משמעותיות. היתרה מרווחי היצוא - מכך יהנה הציבור בפיתוח תשתיות, מערכות בריאות וחינוך. כל שימוש אלטנטיבי שניתן להסב לגז, צריך לבצע.

"באשר לביטחון אנרגטי, מערכת אספקה, הולכה וחלוקה צריכות להיות אמינות. נדאג שמספר שדות ובארות יהיו פעילים בו בזמן. נדאג למספר נקודות כניסה. נרצה יותר, לפחות שלוש במדינה. צריך שיהיו מאגרי חירום אסטרטגיים. נפעל כדי להפוך את ים תטיס המתרוקן למאגר אותו נמלא בגז, כדי שאם תהיה בעיה במאגרים אחרים, יהיה גיבוי. גם מאגר ביבשה נבחן. הפרוייקט החשוב ביותר הוא הקו הזה (הקו המזרחי, לאורך כביש 6, א"ט) בהולכה.

"בעניין התועלות הגיאו-פוליטיות: אתרי יצוא מיידיים הם ירדן והרשות הפלסטינית. זה יוכל לתגבר את מערכות החשמל שלהם, ומערכות אחרות. עלינו יוכלו להסתמך שהמחיר יהיה סביר. המאגרים קרובים אליהם ממאגרים אחרים. הצנרת תבוצע כך שניתן יהיה לחבר אותה מזרחה. היחסים בתחומי הגז חשובים כלכלית. הם יעמיקו את שיתוף הפעולה. זה עוד צעד קטן לשלום, שיתרחש מתישהו. אירופה והמזרח הם גם יעדים. כשאתה מייצר אנרגיה, גם אם לא בכמויות מפליגות, זה מחמם יחסים. דוגמה לכך היא היחסים שלנו עם קפריסין. בימים אלה ממש חברת החשמל בודקת אפשרות להקים כבל חשמל שיחבר אותנו לקפריסין, ומשם לכרתים ואירופה. אני רוצה לקוות שהדברים האלה יקדמו אותנו להפסיק להיות אי אנרגטי.

"גילויי הגז ופיתוחו על ידי יזמים פרטיים היו מהירים מאוד. כאשר נתגלה שדה תמר, הוא נתגלה כמעט בניגוד לחוק. הרישיון שניתן לו היה צריך לפקוע. רק הראש הגדול של יעקב מימרן, שהיה ממונה על הנפט אז, נתן להם עוד כמה חודשים. אחרת היינו עומדים גם היום בלי משהו ביד. תגליות הגז קפצו עלינו בחטף, צריך לתת תשובות מהירות יותר מכפי שיש לנו נחת לשבת ולתכנן. צריך להיזהר מלעשות טעויות גדולות. צריך לתת תשובות בתחום הרגולציה כדי שלא תעכב. ועדת הגז הממשלתית בראשות שאול צמח צריכה לתת תשובות מפורטות של כמה ואיך. אנחנו עובדים תוך ככדי תנועה. אחת הבעיות היא כוח אדם מומחה. אנחנו מחפשים מומחים בכל גיל. פנסיונרים בכל גיל מהעולם יתקבלו כאן בידיים פתוחות. זה תחום מרתק לכל איש מקצוע.

עוד בוואלה! NEWS

הגל הבא של המסכות: נוחות, יפות ומגינות יותר - בהנחה מיוחדת לגולשי וואלה!

כתבה פרסומית
לכתבה המלאה

"עצמאות אנרגטית לעשרות שנים"

"אנחנו אולי לא מעצמת גז, אבל כן נסיכות גז, במובן זה שיש היום במדינת ישראל כמויות גז שמאפשרות, אם ישראל תפעל נכון, להגיע לעצמאות אנרגטית כמעט מלאה לעשרות השנים הבאות", אמר בכנס יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל.

לדברי רון-טל, "אנחנו באמצע מהפכת גז. מהפכה, אם לא מכינים אותה כמו שצריך, יכולה להתפתח לכיוונים בלתי נשלטים. כבר היום, היכולת המותקנת לייצור חשמל בגז היא מעל 55%. בחברת החשמל, עם תוכניות החירום, 55%. היכולת המותקנת בפחם היא כ-40%. בנוסף, שלושת הפרוייקטים הגדולים הפרטיים לייצור חשמל, בסדר גודל של 3,000 מגה, הם גם על גז. שדרוג יחידות 1-4 באורות רבין לגז בשנים הקרובות. י

"שראל תיכננה שב-2012 40% מהייצור יהיה בגז. התהליכים אמורים להביא לכך שב-2015, בתוספת היח"פים, לפחות 80% מייצור החשמל הוא על בסיס גז. בחלקים מעונות השנה - 100%. האם זה מפחיד? ממש לא, אך זאת מהפכה. כיצד מתכוננים? מממשים את התוכנית האסטרטגית שציין השר. אם לא יקרה משהו דרמטי, נישען למעשה במציאות שבה מייצרים 100% גז על פי יעילות היחידות, על צינור אחד ישראלי, כאשר השני, אם לא קורה משהו דרמטי, יהיה מוכן ב- 2017. לזה חייבים כולם להתגייס ולהבטיח תוספת כניסת צינורות, יתרות באחסנה האסטרטגית, וגם באופרטיבית והטקטית. גז אפשר לאחסן גם בתחנות, כמו פחם וסולר. אם נפעל נכון, יהיה לנו חשמל יותר זול ובעיקר חשמל ירוק.

"אבל מה קרה בינתיים? במקום שתמר תזרים גז באמצעות הציבוא לחוף דור בפברואר 2012, החודש, במקרה הטוב יהיה לנו גז מתמר בקיץ 2013. המחיר למשק, בחישוב שמרני, הוא 10 מיליארד שקל. לא חברת החשמל חתמה על ההסכם עם המצרים, אלא מדינת ישראל. מזה למעלה משנה אין גז מצרי. מה שהביא לייקור החשמל בשנה האחרונה. זה לא הבעיות הפיננסיות של החברה, וזה לא קשור כהוא זה ליעילות בחברה. פשוט הפסיק הגז המצרי.

מתכנון של דלקים בשנת 2010 של 10 מיליארד שקל, עלינו ב-2011 ל-14 מיליארד שקל על דלקים, וב-2012 תקציב חברת החשמל כולל 18 מיליארד שקל לדלקים. כל חברה יציבה שלא תהיה, תיקלע לקשיים במצב כזה. הקריאה שלי מכאן היא לצמצם למינימום את זמן המשבר הזה. אם כולם יתכנסו וישתפו פעולה, נוכל להביא גז לפני קיץ 2013, ולהבטיח שמהפיכת הגז תתמשש הלכה למעשה".

כמה אנשים נפגעים מכך ש-15-10 מיליארד שקל הלכו לטימיון?

"אם יש גז למדינה, זה בזכות היזמים הפרטיים", אמר עמוס ירון, יו"ר קצא"א. "יש לנו תסביך, והוא שבהרבה מקרים אנחנו חושבים שאנחנו מעצמה, ומתנהגים כך. כשהייתי מנכ"ל משרד הבטחון, גם התנהגתי כך. אמרתי להודים: 'אנחנו ואתם זה כמעט מיליארד בני אדם'. אבל בתחום התעשיית הבטחוניות, אנחנו באמת מעצמה. אבל בנושאי חשמל, גז ודלק, אנחנו מדינה מאוד קטנה.

"אני אומר לכם את דעתי, שכל השוק הזה היה צריך להיות שוק שמנוהל על ידי המדינה. לא יכול להיות שבתוך מדינת ישראל הקטנה, יהיו מחירים שונים לגז. אף אחד לא ייהנה מזה. סתם בירוקטיה, שלא מביאה שום דבר, אלא לחוסר תכנון. מדינת ישראל היא זאת שהייתה צריכה לקחת את המושכות ולקבוע את התוכנית באותו רקע שגילו את הגז בתמר. עם חזון, אבל עם ביצוע. ואז, כמו שאמר יפתח (רון טל), היה יכול להיות גז היום. אני מאוד מכבד את אנשי איכות הסביבה. אבל השיקולים שממשלה צריכים לשקול הם לא רק של איכות סביבה. כמה אנשים נפגעים מכך שבין 10-15 מיליארד שקל הלכו לטימיון? כמה כסף יכול היה להגיע למשרד הבריאות? מישהו ישב בדיון רציני ושקל את האלטרנטיבות? נזקים בחוף דור מול האלטרנטיבות? איזה נזקים בכלל? זה דבר שבכל העולם פותרים אותו.

"היה לי משהו דומה עם סוללת החץ בעין שמר. היו בעיות, השקענו עוד קצת במיגון. צריך להפיק לקחים. אם צריך את התחנה בדור, שיתחילו להקים אותה ויבינו מה קרה בפעם הקודמת. עוד דבר שאני רוצה לומר זה לגבי העתיד של נסיכות הגז. באמת צריך לשמור גז, ויש פה גז להרבה מאוד שנים. צריך למצוא דרך איך להשאיר את היזמים שימשיכו לקדוח. ישראל תגיע ל-16-18 BCM בשנה, כאשר יש לנו עשרות שנים קדימה מעבר לכך. יפה עשתה הממשלה ומינתה את הוועדה הזאת, ואני מקווה שהחלטת הוועדה תהיה להתחיל מיד בהקמת מתקן LNG לייצוא גז. ישנן שתי אלטרנטיבות: לחופי הים התיכון או באילת. אני לא רואה מקום לאורך חופי הים התיכון. אני חושב שאפשר לעשות את זה באילת, וצריך לקבל את ההחלטה על כך. (ההובלה תהיה בצנרת קצא"א, א"ט).

"הרווחים מיצוא הגז יהיו קטנים מהצפוי"

ניק באטלר, לשעבר יועץ האנרגיה של שר האוצר וראש הממשלה הבריטי, גורדון בראון, אמר כי המפה שהציג השר לנדאו אינה מעודכנת. "מה שהתגלה בקידוחים זה שאגן הים התיכון הוא אזור מעניין יותר ממה שחשבו, אך העבודה עדיין לא הושלמה. הראייה האובייקטיבית היא שאנחנו עדיין לא יודעים מה גודל מאגרי הגז, בישראל ובאגן המזרחי בכלל. לכן, איש לא יבנה מתקן LNG גדול עד שיהיה יותר ידע על גודל המאגרים.

"יש תחושה שזה בום כלכלי גדול. סטנלי פישר אמר שזה לא העניין. הרווח מפעולות הגז לא יגיע לפני 2020. ההשקעה ב-LNG ארוכה, איטית, ולא תתבצע לפני שיש קונים. הנקודה השנייה היא על הערך. אם ישראל תייצא את הגז, היא צריכה להבין את השוק הבינלאומי. ארה"ב עצמאית, ומדברת על ייצוא. לכן נשארות אירופה, הנשלטת על ידי הרוסים, והמזרח הרחוק. אגן הלבנט לא אופטימלי לייצוא למזרח הרחוק. הוא פחות תחרותי מאשר הגז מאוסטרליה, אינדונזיה, ועיראק. יש חשש שהרווחים מהייצוא יהיו קטנים הרבה מהצפוי.

"בהתחשב בהשקעה הנדרשת, הידע הקיים והשוק העתידי, צריך להתמקד בעיקר בשימושים מקומיים בגז. כמעט כל החשמל בישראל יכול להיות מיוצר מגז מקומי. ישראל היא מדינת OECD, לא מדינת בננות שצריכה לייצא את משאבי הטבע. אני לא מבין למה ישראל לא יכולה להנגיש את הגז על הבתים, להקים תעשיות כימיות, וכו'. זה גם מגביר את ערך הגז לישראל, ייצור תעשיות, רווחים, תעסוקה, וערך מוסף שדרוש לישראל. אישית, אני חושב שלפני שאצים לייצוא בשוק עולמי לא יציב, צריך להתמקד בשוק המקומי.

מנכ"ל דלק קידוחים: "לא תמיד אנחנו נגד עם ישראל"

אנחנו כיזמים הגענו מיד אחרי גילוי תמר למדינה ואמרנו למדינה "תגידו איפה". היינו במועצה הארצית והצגנו את העובדה שלהערכתנו, אם לא תהיה כניסה צפונית, יהיה מחסור בשנת 2012" - כך אמר בכנס יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים. לדבריו, "המשרד היחיד שהבין את הסוגיה היה משרד האנרגיה הוא היחיד שעמד שם ואמר בקול שזה עלול לעלות למשק המון כסף. בעולם של היום, מה שאומרים היזמים הוא כבר לא נכון. ואם מישהו מעז לומר את עמדת היזמים, הוא נצבע כחובב טייקונים ונגד עם ישראל. לפחות השיעור הזה מלמד אותנו שאפשר להקשיב, לעשות ניתוחים, ולהחליט. לא תמיד אנחנו נגד עם ישראל.

נכון להיום, המועד שבו מתכננת המועצה לקבל החלטה על כניסה צפונית היא עוד שנתיים. רק אחרי זה נוכל להתחיל לתכנן תוכניות פרטניות. זה תהליך ארוך. שמעתי פה 2017 - זה לא יהיה אם לא נפעל יותר מהר. עכשיו אתייחס לעולם היצוא. השוק המיידי הראשוני החשוב ביותר של היזמים הוא הישראלי. אין בכלל מחלוקת על כך. אנחנו עושים ימים כלילות להטמיע את הגז בתעשייה, ולהוזיל את עלויות האנרגיה כדי שיהיה אפשר לשפר את תחרותיות. אם הגז בישראל נמכר בחצי ושליש מהמחיר בהודו וסין, זה מאזן את היתרונות התחרותיים שלהן.

"בעניין התחבורה, אנחנו בהחלט שם. אין שום סיבה שלפחות ציי רכב יהיו ב- CNG, כמו אוטובוסים בוושינגטון וטוקטוק במזרח הרחוק. יש החלטה אסטרטגית של ישראל שצריך לעשות, להוביל מהלך שיאפשר שימוש בגז בתחבורה. בסיאול, דרום קוריאה, אין משאבי גז טבעיים, והיא מייבאת LNG מאוד יקר, הם משלמים 20 דולר למיליון BTU. עדיין יש מערכת חלוקת גז טבעי לבתים, משתמשים בה לחימום, ואנחנו יכולים להיות שם. זה יכול להביא ערכים כלכליים עצומים לכל בית ובית בישראל.

"אני מסכים עם ניק ויוסי הולנדר, אבל יחד עם זאת, כמי שפועל ומבין את הפוטנציאל באוף-שור הישראלי, צריך לאזן בין שימוש מקומי וייצוא. צריך להבין שגז באדמה הוא לא ביטחון אנרגטי. אין מספיק גז למשק הישראלי, ומלא גז בים. אם לא נבטיח את התשתיות, לא נגיע ל- security of supply אמיתי. זה צריך להיות במודל של מקסימום אספקה לשוק המקומי, ומסה קריטית לייצוא. יש פה פוטנציאל עצום, שהשווקים כבר מזהים אותנו כספק פוטנציאלי. בסופו של יום יש אינטרסים משותפים לגמרי ליזמים ולמדינה. 60% מההכנסות של היזמים הולכים למדינה. צריך לעשות הכל על מנת שכולם יהנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully