שירותי בריאות הנפש מתפוררים

פרסום התוצאות המרשימות של פיילוט התוכנית הארצית למניעת התאבדויות של משרד הבריאות שנחשף בתקשורת היה מעודד ומעורר דאגה בו זמנית. התוצאות מאוששות את הידע המוכח כי התערבות מובנית ומתוכננת בתחום בריאות הנפש מובילה לשיפור בתחלואה והשלכותיה. מניעה של התאבדות היא בעיקר ביטוי ערכי לחשיבות חיי האדם בעיני החברה, אך גם מונעת מעגלי טראומה וחולי במשפחות המתאבדים. חשוב לשים לב כי תוצאות הפרויקט תומכות במגמה המחקרית הבינלאומית, הקוראת לבסס פרקטיקה טיפולית על מחקר, תיאוריה והתנסות מתמשכת. מעבר לכך, מייצג הפרויקט דוגמא לשיתוף פעולה בין גורמים רבים באופן הדדי ולא היררכי. התוצאות מדברות בעד עצמן ומוכיחות שעבודה משותפת של פסיכולוגים, רופאים, עובדים סוציאליים ואנשי חינוך מביאה לירידה בהתאבדויות.

מתעוררת דאגה כי פרויקט זה הוא נדיר. בעוד הפרויקט מתפרסם בתקשורת, לא זוכה הציבור לדעת כמה מוזנח ומתפורר תחום בריאות הנפש בישראל. תקיעותה של הרפורמה בבריאות הנפש על השלכותיה הקשות לא זוכה לחשיפה דרמטית. כך, נסתר מעיני הציבור המידע כי משרד האוצר מקפיא את תקציבי בריאות הנפש עד שיגיעו הסקטורים המעורבים להסכמה בנושא הרפורמה. מהלך שמוביל לפגיעה אנושה בצרכני השירות רובם חלשים כלכלית, בתפקוד החברתי ובערכי החברה. מאחורי הקלעים, מחלוקות בין ציבור הפסיכולוגים הקליניים לבין גורמי משרד הבריאות וצרכני שירותי בריאות הנפש משרתת באופן פרדוקסלי עצירת תקציבים לתחומים אותם הם צריכים ורוצים לשרת. עולה חשש כי פרסום תכניות מסוג זה ע"י הפסיכולוגית הראשית של המשרד מהווה תואנה לחסימה מתמשכת של תהליכי שינוי ופיתוח בתחום בריאות הנפש, תוך הובלת מערכת בריאות הנפש למשבר חמור בשירות לאזרח ללא שהציבור מודע והאחראים נדרשים לקחת אחריות.

במרכז הרפורמה בתחום בריאות הנפש עומדות מספר סוגיות: התנגדות הפסיכולוגים וסקטורים נוספים למעבר האחריות לאספקת שירותי בריאות הנפש מידי המדינה לקופות החולים כפי שמציעה המדינה והתנגדות לביסוס השירותים על מודלים טיפוליים מבוססי מחקר ואינטגרטיביים לשירות הרפואי. המתנגדים מודאגים כי הרפורמה תביא לקיצור טיפולים, למניעת טיפול למי שלא יוכיח אבחנה רפואית מתאימה ולהתנערות מאחריות לבריאות הנפש של הציבור. הם טוענים כי שילוב הטיפול בבריאות הנפש במערכת הבריאות הכללית ייצור הגברה של הסטיגמה והתעלמות מאפיונים ייחודים לטיפול הנפשי.

עם זאת, המתנגדים מתכחשים לכך שמערכת בריאות הנפש הקיימת, בה מופרד הטיפול הנפשי משירותי הבריאות הכלליים, מתעלמת לאורך שנים מצרכים מסוימים הזקוקים לטיפול אינטגרטיבי מבוסס מחקר ומקושר למערכות הבריאות הכלליות. הם גם נלחמים, באופן לא מובן, במגמה העולמית של פיתוח טיפול מבוסס מחקר, תיאוריה ואבחנה בנושא בריאות הנפש. מגמה מובילה בשדה הטיפולי שאינו ציבורי. המתנגדים לרפורמה נלחמים על שימור שירות הנוטה להתאים בעיקר לסוג מסוים של מטופלים, ואינו עונה על הצרכים של אחרים מבחינת פיתוח וקידום שיטות טיפול מותאמות לאבחנה ומשאבים.

חשוב לשים לב, כי כפי שמציעות תוצאות הפיילוט של התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות, שילוב בין הגורמים מייצר תוצאה מיטבית. לכן שילוב שירותי בריאות הנפש במערך הרפואה הכללית יכול להועיל לבריאות הנפש. מעבר לכך, התייחסות לבריאות הנפש כצורך רפואי לכל דבר יכול לפתוח דלתות לתקציבים, להביא לשינוי בתפיסת החולי הנפשי כמשהו שהוא עניין של כוח רצון, כוחות סביבתיים ופגימות בלתי ניתנת לשינוי. יותר מכך, חשוב לשים לב כי מערכת הבריאות הכללית מורגלת, לא פחות מזו העוסקת בבריאות הנפש ,לבצע אחר חולים מעקב רפואי של שנים, המבוסס על קשר ואמון ולהציע טיפול מניעתי ראשוני . מדאיג שחלק מהגורמים המקצועיים המתנגדים לרפורמה מביעים עמדה הפוכה לממצאים שמוכיח הפיילוט בתחום מניעת התאבדויות שהם עצמם מפרסמים ומתגאים בתוצאותיו.

על רקע זה נמצא היום תחום בריאות הנפש במשבר קשה ביותר, תוך עצירת תקציבים לטיפול ופיתוח שירותים. רק שיעור קטן מהזקוקים לעזרה נפשית מקבל את השירות לו הוא זקוק. התיאום בין הסקטור הרפואי, הפסיכולוגי, הסוציאלי והחינוכי לוקה בחסר . פיתוח השירותים והטיפולים נעצר, ושירותי בריאות נפש אינם מתקדמים לעבר מתן שירותים מובחנים לאבחנות שונות, המבוססים על ניסיון, תיאוריה ומחקר מצטברים. ההשלכות הבריאותיות, החברתיות, הערכיות והכלכליות חמורות. יש לקוות כי תוצאות הפיילוט של התוכנית הארצית למניעת התאבדויות תהיה סנונית לשינוי טיפולי ותקציבי.

ד"ר שרון זיו ביימן, פסיכולוגית קלינית, מרצה בכירה במרכז ללימודים אקדמיים – אור יהודה.