קשה להפחית בחומרת המהלומות המילוליות והאיומים בימים אלו בין אירן, ישראל וארה"ב. השבוע התחנן ראש הממשלה בנימין נתניהו לשריו להפסיק את הפטפטת בנושא. סגירה אפשרית של מצרי הורמוז, זינוק במחירי הנפט בעולם ותקיפה אפשרית על מתקני הגרעין של אירן מדאיגים גם את המרוחקות והנידחות שבמדינות העולם. הביקורים התכופים של ראשי מערכת הביטחון האמריקנית אינם מותירים ספק, גם וושינגטון לחוצה מאוד מאצבע ישראלית קלה על ההדק. עיני העולם נשואות לטהרן וירושלים ויש לכולם סיבה אמיתית לחרדה.
נחילי מילים כבר הודפסו על יכולתה של ישראל להשמיד את תכנית הגרעין האירנית. מומחים ניתחו וטרחו על כל טיל ופצצה אותה ניתן לשגר. אלפי תצלומי לווין נסרקו עד דק כדי לגלות נקודות תורפה. אבל בלהט ההתקפי נזנח, דומני, הדיון ההכרחי על יכולת ההגנה של ישראל מתגובה אירנית בשיתוף החיזבאללה ואפילו ממכת נגד מקדימה. האם כלכלת ישראל, זו שלכאורה עומדת יציבה במשבר העולמי, תצליח להתמודד עם אתגר ביטחוני חסר תקדים בעוצמתו בהצלחה וללא קריסה מוחלטת תוך שעות ספורות?
לתפיסתי, כמי שמתמודד ומלמד ניהול סיכונים, אי התמודדות איננה פתרון והשארת הפתרון בשעת הצורך ליצירתיות ו"לסמוך" היא חסרת אחריות. עד שממשלת ישראל לא תצליח לכסות את המשק הישראלי בשמיכה עבה של בטחונות ופתרונות, אסור לשקול כלל צעדים התקפיים.
לשים דולרים מתחת לבלטות?
חייבים לחשוב על כמה פרמטרים כלכליים ולהרהר בבעיות לאור התקפה אפשרית על ישראל. הפרמטרים המתבקשים והמידיים הם שער השקל ביחס לדולר, הריבית, המשכנתאות, התעסוקה והאבטלה, סחר החוץ, פיקדונות הציבור בבנקים, החסכונות הפנסיונים ארוכי הטווח, הבורסה, האינפלציה, רמת החיים. נתייחס בעיקר לפרמטר חשוב של זמינות הכסף.
בהתבסס על נסיון מלחמת לבנון השניה ותפקוד העורף בשלושת השבועות בהם המטיר חיזבאללה אלפי טילים על תושבי הצפון, ניתן לקבוע בצער כי במידה וישראל תותקף , ישרור כאוס בכל תחומי חיינו. כל האימונים והתרגילים שנערכים למקרי חירום מתרגלים לרוב את כוחות ההצלה אך כמעט ואינם מתרגלים את האוכלוסיה כדי לא ליצור פאניקה. מי שיישא בנטל באירוע אמת הוא הציבור שצריך לדעת כיצד להתנהג. חייבים לשאול כיצד ינהג הציבור אם בעקבות התקפה כאמור לא יהיו בנקים בישראל ולא יהיה כסף בידי האנשים. כיצד ניתן יהיה לרכוש מוצרים בסיסיים למחיה כמו מים ולחם? לא נערכים אימונים ותרגילים לאוכלוסיה למצב בו אין בנקים, אין כסף ובכל זאת צריך להתקיים. גם לא ידוע על תדריך כתוב בעניין.
כשאני מוזמן לייעץ לארגון בנושא ניהול סיכונים, במפגש העבודה הראשון אני מבקש להפיל את מערכת המיחשוב לשבוע ורק לאחר מכן ניתן לבחון את תיפקוד המערכת בחירום. בכל המקרים נאמר לי מיד כי הדבר בלתי אפשרי והארגון לא ישרוד. המסקנה המובנת מאליה, המחשבים הם בסיס הארגון. כך בדיוק צריך כיום להכין את הציבור לקראת אסון אפשרי. מה קורה אם אין בנקים למשך שבוע? כיצד מתפקדים בלי כסף? ולא עסקנו בנזקי נפש קשים ופגיעה בתשתיות.
זמן להפסיק לשקר
בנק ישראל צריך להנחות את המערכת הבנקאית להקים מרכזי מחשבים כגיבוי, אולי במדינות אחרות ולתרגל פעילות בנקאית לא ממוחשבת, ממש כפי שהיה בימים עברו. טפסים, חותמות וניירות קופי. אם עם ישראל יקבל מים ממיכלים בפינות רחוב בתרחיש אימים, אין כל סיבה שלא יקבל כסף בצורה דומה. אפשר לצפות מההנהגה הכלכלית לתדרך את הציבור ולהפסיק להונות ולהעניק את התחושה שתרחישים קשים נבחנו והוכנו תכניות מגירה.
ד"ר רו"ח גד פניני, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, מומחה לסיכונים, שותף מנהל במשרד רו"ח פניני את פניני.