פערי התיווך בשוק פירות ההדר - אלפי אחוזים

פערי תיווך במחירי הירקות והפירות מגיעים ל-185% בעגבניות, 221% בננות, ו-204% בתפוחי אדמה לפי חישובים של חברת "צנובר - עובד גובי", אך זה אינו השיא. מנתונים שהגיעו ל-TheMarker עולה שבשיווק פרי הדר הפערים גדולים בהרבה.

מגדל פרי הדר ממושב חירות שבגוש תל מונד, מסר נתונים השוואתיים על פערי התיווך בענף ההדרים מראשית חודש ינואר 2012. לדבריו, ב-1.1.12 הוא קיבל מהמשווק 0.45 שקלים לק"ג אשכולית אדומה מסוג סאן רייז, ובשבועיים הראשונים של אותו חודש שילמו הצרכנים במרכולים 8 שקלים לק"ג - פער תיווך של 1,650%. באשכולית לבנה הפער עומד על 1,230%.

עבור ק"ג קליף קטן (קלמנטינה) קיבל המגדל 0.6 שקלים לק"ג, בעוד שהמחיר לצרכן עמד על 7 שקלים לק"ג - פער תיווך של 1060%. בנוסף לכל אלה מחויב המגדל על ידי המשווק לקבל את התמורה ב-"שוטף + 60". סוג של "תספורת" שעושים המשווקים למגדלים ולא רק לחקלאים.

המגדל מכר את הפרי למשווק ב-1.1.2012 והתוצרת נמכרה במרכולים ונקודות מכירה נוספות בשבועיים הראשונים של ינואר. בפומלית הסתכם פער השיווק ב-1,650%, בתפוזים מזן טבורי היה הפער 500%, פער התיווך בלימון 645%, קליף גדול (קלמנטינות) היה פער השיווק 368%.

חלק מהפרי נמכר למשווקים במחיר "פרי לתעשייה" שהוא הנמוך ביותר, אף על פי שהפרי היה בדרגת איכות גבוהה. זה המחיר שהוצע למגדלים, כשהאלטרנטיבה היתה לתת לפרי להירקב על העצים.

במגזר החקלאי המתווכים למיניהם מכתיבים ברוב המקרים את התנאים. זהו שוק של היצע וביקוש שבו שולטות כמה חברות גדולות על מרבית השיווק. אין כל פלא שהשרון הופך בהדרגה לג'ונגל של בטון ואבן וכל מי שיכול עושה הפשרה, מוכר את הקרקע ליזמים ונמלט מהחקלאות. האם זה טוב ליזמי הנדל"ן - כנראה שכן. האם זה טוב למדינת ישראל - לא בטוח.