פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרווח למדינה משירות לאומי - 500,000 שקל למתנדב

      השירות הלאומי מסייע לשיפור חיי אוכלוסיות מוחלשות ואף משפר את התוצר הלאומי. למרות זאת התקבלו ב-2010 רק 14,170 מתנדבים - רק 16% מהם מאוכלוסיות מוחלשות

      לפני 11 שנה נפלה משפחתו של אבישי קם, 21, קורבן לפיגוע שהתרחש ביישוב דולב שבבנימין; אמו נפצעה קשה, ואביו ואחיו נפצעו באורח בינוני. האירוע גרם לו לטראומה קשה, שבמשך שנים נמנע מלדבר עליה. הוא התבודד, התקשה בלימודים, לא ניגש לבחינות הבגרות ופעמים אחדות אף פגע בעצמו באמצעות חיתוך ורידים או נטילת כדורים. מצבו הידרדר, והוא אושפז בבתי חולים פסיכיאטריים. צה"ל לא היה מוכן לגייס את קם, ולפיכך הוא בחר באפשרות של התנדבות לשירות לאומי.

      "שבועיים לפני תחילת השירות עוד גרמתי לעצמי חתכים ואיבדתי הרבה דם", הוא מספר. "פתאום קלטתי שכל החתכים האלה יגרמו לאנשי השירות להיבהל, והם יסרבו לקבל אותי, אז הפסקתי עם הפגיעות העצמיות". קם התקבל לשירות הלאומי ב-2009, במסגרת מכסה מיוחדת לבעלי מוגבלויות שקבעה מינהלת השירות, ובחר להתנדב בבית החולים לילדים דנה שבאיכילוב. דווקא האחיות במקום דובבו אותו, וקם החל סוף סוף לדבר.

      שנת שירות (TheMarker)
      (TheMarker)

      העבודה שיקמה את ביטחונו העצמי. "בהדרגה הבנתי שאני מסוגל לעשות דברים מסוימים לא פחות טוב מהאחיות עצמן", מספר קם. "הרגשתי שאני ממש תורם לעבודת בית החולים. לא הסתכלתי על השעון ופעמים רבות נשארתי לעבוד מעבר לזמן הרשמי". כעבור שנה קם השתקם לחלוטין. הוא לא נושא עמו שום תחושה טראומטית, ואם מופיע קושי - הוא מתמודד עמו בהצלחה. מיד לאחר שסיים את השירות הלאומי, הוא התקבל לעבודה כמאמן במכון כושר בתל אביב, ונהנה מכל רגע. בימים אלה הוא אף חולק זוגיות ראשונה. ללא השירות הלאומי, הוא אומר, זה לא היה קורה.

      סרקאלם דבב, 20, תושבת בית שמש, עלתה מאתיופיה לפני שש שנים וניצבת בפני סיום תקופת השירות הלאומי, כסייעת לצוות ההוראה בתיכון-אולפנה בפתח תקוה. "אף שמדובר בתיכון, יש בנות שבקושי מסוגלות לכתוב", היא מספרת. "אני מלמדת אותן כתיבה וקריאה ואת צלילי המלים, כאילו מדובר בבית ספר יסודי". בזמנה הפנוי היא מתכוננת למבחן הפסיכומטרי לקראת הגשמת חלומה - לימודי תקשורת באוניברסיטה.

      "עצם השירות באולפנה משפר את השליטה שלי בעברית, מחייב אותי לקרוא ספרים ומקנה לי ידע במחשבים", היא אומרת. "הדברים האלה מקדמים אותי. יש לי חברים מבני העדה שלא התנדבו. הם טעו בגדול. שתיים מחברותי שוויתרו על השירות עובדות כיום באריזת סחורות בסופרמרקט ובניקיון. מי שהולך לשירות לאומי יוצא מועשר, כי ניתנת לו הזדמנות לעבוד בסביבה מתוחכמת. אני, למשל, כבר מוסמכת לעבוד כמדריכה בפנימייה".

      להרחיב תקנים כדי לצמצם תלות

      השירות הלאומי קיים בישראל מראשית שנות ה-70, אך הוגבל אז לבנות דתיות בלבד. רק ב-2007 אימצה הממשלה את המלצות ועדת עברי ופתחה את השירות לקבוצות נוספות: חרדים, ערבים וצעירים בעלי מוגבלות. נכון ל-2010 כמחצית מהצעירים בישראל אינם מגויסים לצה"ל. יותר מ-60% מתאימים לקריטריונים לשירות לאומי ואף רוצים להתנדב, אך רק מיעוט יתקבל בשל בעיית תקנים קשה.

      בשנה האחרונה התנדבו במסגרת השירות הלאומי 14,170 איש, מהם רק 16% (2,270) צעירים מרקע מוחלש, 1,500 בני המגזר הערבי, 350 צעירים בעלי מוגבלויות, 250 צעירים בסיכון ו-120 עולות חדשות. אלא שלפי מחקר חדש שביצעה חברת הייעוץ הכלכלי עדליא עבור משרד האוצר, אין די בכך. "חיוני להגדיל את מספר המתנדבים מרקע מוחלש", קובע המחקר. "השירות הלאומי תורם ערך כלכלי מובהק למשק. זה נכון לגבי כל אחת מאוכלוסיות המתנדבים, כבר בטווח הקצר - ועל אחת כמה וכמה בטווח הארוך".

      שנת שירות (TheMarker)
      (TheMarker)

      הערך הכלכלי העודף לא מתקבל משנת השירות עצמה, שבה מבוצעת ההשקעה, אלא מתרומת המשתתף לתוצר במהלך חיי העבודה (ערך זה מתחיל להיווצר מיד בתום תקופת השירות). לפיכך, קובעת עדליא, "נכון להתייחס לשירות הלאומי כהשקעה המצמצמת משמעותית את התלות של אוכלוסיות חלשות במשאבי המדינה, ואת הצורך להשקיע בשלבים מאוחרים יותר בפעילות שיקום. עבור השקעה של 43 אלף שקל בממוצע למתנדב, המדינה יכולה להרוויח 200-500 אלף שקל על פני חייו של אותו מתנדב".

      הנתונים אכן מרשימים: 90% מהבוגרים הערבים של השירות הלאומי עובדים או לומדים, או משלבים את שניהם. לשם השוואה, באוכלוסייה הכללית של צעירים ערבים, 40% אינם עובדים או לומדים. כשליש מהבוגרים הערבים מודים כי לולא התנדבו לשירות, הם היו כיום מובטלים.

      עוד מבהיר המחקר כי 73% מבוגרות השירות הלאומי שהן עולות חדשות מאתיופיה עובדות או לומדות, בעוד ששיעור העבודה הכללי בקרב צעירות אלה הוא רק 46%. לגבי צעירים עם מוגבלות, יותר מ-60% מהבוגרים נקלטו בעבודה, לעומת 43% בקרב אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הכללית. בקרב צעירות בסיכון או מצוקה, 88% מהבוגרות עובדות או לומדות, או משלבות בין השניים.

      למרות ההצלחה המוכחת, בממשלה לא מתרגשים מהמספרים. ראש מינהלת השירות האזרחי-לאומי, שלום ג'רבי, מספר כי על פי החלטת הממשלה בשלוש השנים הקרובות תגדל מכסת מתנדבי השירות ב-300 בלבד ל-14,470. "עדיף שצעירי ישראל יילכו לצבא ולא לשירות לאומי, ולכן יש הגיון בהגבלת מספר המתנדבים", הוא אומר. ג'רבי מרכז מאמץ מיוחד בהגדלת מספר המתנדבים מהמגזר הערבי, אך לדבריו הבעיה היא בהנהגה הפוליטית של המגזר, המתנגדת לנושא. "הם חוששים מפני הזדהות עם המדינה, כי אז הם לא יוכלו לזעוק לקיפוח", הוא טוען.

      ואולם לדברי ראש עיריית נצרת, רמזי ג'ראיסי, הצעירים הערבים נכונים להתנדב בקהילותיהם; מה שמפריע לאותם צעירים הוא העובדה שמשרד הביטחון, המזוהה עם הצבא, הוא נותן החסות לשירות הלאומי. ג'ראיסי לא לבד. רבים תוהים מדוע שירות אזרחי צריך להתנהל על ידי משרד הביטחון.

      מגזר אחר שג'רבי היה רוצה לראות יותר בשירות לאומי הוא צעירים בסיכון. "בחור כזה שהצבא לא מגייס חוזר הביתה עם תעודת דפוק. הוא אומר לעצמו 'אני אראה להם מה זה דפוק', ואז הוא נהפך לעבריין מסוכן. אם הוא לא ייקלט בשירות הלאומי, הוא יתגלגל לבתי מעצר או לכלא. הוא יקים דור של ילדים שיהיו כמותו, ואז הנטל הכספי על המדינה יהיה גדול יותר".

      "המחקרים מראים ששירות, נתינה והתנדבות הם כלים חשובים בפיתוח יכולות והעלאת הדימוי העצמי", אומר מיקי נבו, יו"ר פורום הארגונים לקידום השירות הלאומי, הכולל את עמותות מעשה, בת עמי, גוונים, תפוח, מרכזי הצעירים בישראל ומפעלות וחברה. "לכן, צריך לאפשר לכל כל מי שבא מאוכלוסייה מוחלשת ורוצה להתנדב במסגרת השירות הלאומי, לעשות זאת. הדרך לחזק אוכלוסייה מוחלשת, לטובת כולנו, היא להוסיף אלפי תקנים ולתת לאותו נוער צ'אנס להתפתח ולשמש מודל לחיקוי לסביבתו".