חברה בת של קופת חולים לאומית שימשה להעברת כסף

מאת חיים שדמי



לפני כארבעה שבועות הודיעה קופת חולים לאומית, כי כחלק מצעדי ההתייעלות בעקבות הגירעון החמור שאליו נקלעה החברה, תיסגר חברת הבת "לאומית לעתיד". ייעודה הרשמי של החברה, שהוקמה לפני כשלוש שנים, היה גיוס מבוטחים חדשים לקופה, שיווק תוכנית הביטוח המשלים שלה ובניית סל השירותים של התוכנית. ואולם, נראה כי פעילותה לא הסתכמה רק בכך.



ממסמכים שהגיעו לידי "הארץ", עולה כי חברת "לאומית לעתיד" שימשה למעשה כצינור שבו השתמשה קופת חולים לאומית כדי להעביר תשלומים לספקים ועובדים. בנוסף, השתמשה קופת החולים בחברה כדי להעביר עשרות אלפי שקלים לגורמים חרדיים, במטרה לגייס באמצעותם מבוטחים חדשים. כמו כן, הציעה הקופה הטבות לחרדים, וזאת בניגוד להנחיות הקבועות בחוק בריאות ממלכתי. עוד עולה, כי "לאומית לעתיד" שילמה משכורות לעובדים, שקיבלו במקביל משכורת מלאה מקופת החולים.



צוות משותף למשרדי הבריאות והאוצר דן בימים אלה בפתרונות למשבר הכלכלי בקופת החולים הלאומית, שנכנסה לגירעון של כמיליארד שקל. מסתמן שהקופה תזכה לסיוע בסך כ-600 מיליון שקל - כמחצית תינתן ככיסוי לחובות העבר, והיתרה כתמיכה ישירה של הממשלה, בפריסה של כמה שנים.



אחת הסיבות העיקריות לגירעונה של הלאומית היא פעילותה של "לאומית לעתיד" - החברה-הבת של הקופה. הלאומית הודיעה, כי הוחלט לסגור את החברה, להעביר את פעילותה לקופה עצמה ולפטר את המנהל שלה, ד"ר אודי פרישמן. טיוטת דו"ח על החברה - שנכתבה על ידי מבקר קופת חולים לאומית, חיים קוץ - שופכת אור על פעילות זו.



בטיוטת הדו"ח, שהוזמן על ידי מנכ"ל הלאומית, ד"ר שמואל רוזנמן, ושנמסרה לו במארס השנה, נכתב: "בספרי החברה (לאומית לעתיד, ח"ש) כלולות חשבוניות רבות של ספקים, שקיבלו את כספם בחברה כאשר מהות העסקה אינה קשורה בחברה אלא בקופת חולים". עוד נכתב: "החברה שימשה בעצם צינור לביצוע התשלומים, מאחר שהיה ידוע מראש שהספקים יכולים לקבל תשלום מהחברה במהירות רבה יותר מאשר דרך קופת חולים. לדברי סמנכ"ל הכספים של החברה, כל התשלומים נעשו בהכוונת הקופה".



ביולי 99' חתמה "לאומית לעתיד" חוזה עם ספק ששמו עוזי ביתן. על פי החוזה, נשכר ביתן כדי לייעץ בשיווק הביטוח המשלים תמורת 40 אלף שקל לפחות, אלא שביתן הוא עובד הקופה - ומשמש כמנהל מחוז הדרום בלאומית. עוד מגלה דו"ח המבקר, כי מנהלת אגף הכספים בלאומית, אילנה דרייהר - המשמשת גם כחברת דירקטוריון ב"לאומית לעתיד" - מקבלת החל מינואר 2001 שכר טרחה בסך 5,000 שקל בחודש, כשלאומית היא שמחויבת בסכום זה כלפי "לאומית לעתיד".



מהמסמך עולה גם, כי "לאומית לעתיד" משלמת משכורות לארבעה עובדים - המקבלים גם משכורת מלאה מקופת החולים. "עובדים אלה הם עובדים במשרה מלאה בקופת החולים. לדברי מנהל אגף משאבי אנוש בקופת החולים, אבי וגשל, הוא לא ידע כלל על הסדר זה", נכתב בטיוטת הדו"ח. על פי דבריו של סמנכ"ל הכספים בלאומית לעתיד, רמי לקשטיין, כפי שהם מופיעים במסמך, רק אחד מבין ארבעת העובדים אכן הגיע לעתים בשעות אחר הצהריים למשרדי "לאומית לעתיד".



גורמים שונים, המעורבים בפעילותה של הלאומית, טוענים כי בדרכים אלה עקפה הקופה את מכסת התקנים המותרת והמפוקחת על ידי משרד האוצר ומשרד הבריאות; עקפה את מגבלות תקציב הפיתוח של הקופה; זירזה תשלומים לספקים מועדפים ושילמה הטבות למקורבים במטרה לעקוף את הפיקוח של משרד הבריאות על קופת החולים.



מהמסמכים עולה, בין השאר, כי ב-2001 העבירה "לאומית לעתיד" 18 אלף שקל לבית המדרש "יחוה דעת" של בנו של הרב יוסף, הרב דוד יוסף. לתנועת "אל המעיין" שולמו, במאי 25 ,2000 אלף שקל תמורת חסות לאירוע בגן סאקר. במזכר פנימי של "לאומית לעתיד" מפברואר 2000, שעניינו "תשלום לישיבה", כתבה דרייהר ללקשטיין (רמי לקשטיין, סמנכ"ל הכספים בלאומית לעתיד, ח"ש): "שמואל (רוזנמן, ח"ש) מסר לי, כי התשלום הוא על חשבון לאומית לעתיד.



מסמכים שהגיעו לידי "הארץ", מעידים, כי ללאומית היה ידוע היטב על פעילות "לאומית לעתיד", שאף הוכתבה על ידי הקופה. בישיבת דירקטוריון "לאומית לעתיד", שהתקיימה בינואר 1999, סוכם כי המחאות בסכומים שמעל עשרת אלפים שקל שיוצאות מהחברה יחייבו חתימות של חברי דירקטוריון, בנוסף לחתימתו של מנכ"ל "לאומית לעתיד" או של סמנכ"ל הכספים של החברה. בין הנוכחים באותה ישיבה היו מנכ"ל קופת חולים לאומית, ד"ר שמואל רוזנמן; מנהלת אגף הכספים בלאומית, אילנה דרייהר (שניהם דירקטורים ב"לאומית לעתיד") ויו"ר הדירקטוריון, עו"ד צבי ברק.