למה מתנגדים הארגונים הירוקים לאנרגיה חלופית?

ארגונים סביבתיים מתנגדים להקמת תחנות רוח לייצור חשמל מחשש לפגיעה בציפורים נודדות. עו"ד גדיאל בלושטיין סבור כי הסטטיסטיקה מראה כי הנזק מועט - בעיקר נוכח התועלת

גדיאל בלושטיין

רבות נכתב על הבירוקרטיה הקשה המלווה פרוייקטים מבוססי אנרגיה חלופית: הרישוי, ועדות התכנון, רשויות מקומיות, אישורי צבא ומשרד הבטחון, התקשרויות עם בעלי הקרקע, ממ"י, פטור ממכרזים, מגבלות חברת החשמל, התנהלות איטית של הגורמים המחליטים ואלה רק חלק מהבעיות.

יזמים רבים פנו לממשלה וביקשו, פעמים רבות, כי נושא הרישוי ירוכז ביד אחת אשר תוביל את מתן ההיתרים וזאת על מנת לקצר הליכים ואולם, בקשה זו לא נענתה עד היום. לו היה גורם אחד אשר היה מרכז את הנושא, אין כל ספק כי כבר היינו רואים פרוייקטים פועלים. תחת זאת, ועל פי הידוע, הצפי הוא כי הפרוייקט הראשון המבוסס על אנרגיית רוח, יחל לפעול לא לפני שלהי 2014.

בתוך כל אלה, ולאחרונה, קפץ על היזמים דווקא רוגזם של גורמים ירוקים.

מתחנות כוח רגילות מתות יותר ציפורים

הגורמים הירוקים ובראשם המשרד להגנת הסביבה והשר ארדן, היו אמורים להיות הראשונים לשמוח לענין קידום פרוייקטים מבוססי אנרגיה חלופית ובראש ובראשונה, אנרגיית רוח שהרי, פרוייקטים אלו באים להחליף תחנות מזהמות להן הם מתנגדים בכל תוקף. הגורמים הירוקים מערימים מכשולים ומביעים התנגדות למתן היתרים שונים, בעיקר, משום חשש לפגיעה בבעלי כנף.

אין חולק כי ישראל מצויה על ציר נדידת ציפורים רבות, באופן יחסי, החולפות בישראל, ואולם, באותה נשימה, אין חולק כי מספר הפרוייקטים מבוססי אנרגיית רוח בישראל הינם ספורים (הנחת העבודה כי מדובר בכ- 1,200 מגה וואט עד שנת 2020 פחות מ- 10% מהספק החשמל בישראל). על כן, יצירת קשיים נוספים והעלאת חסמים והתנגדויות, פירושה צמצום בפרוייקטים האפשריים, וחשש כי ישראל לא תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, גם במסגרת אמנות בינלאומיות.

בעולם קיימת סטטיסטיקה מסודרת לענין פגיעה בבעלי כנף וזו מעידה על פגיעה זניחה, שולית יש לאמר. בעלי הכנף, כך מסתבר, לומדים את הפרוייקטים ויודעים לשנות את מסלולם. אף פותחה תורה הנוגעת למניעת התנגשויות מיותרות הכוללת, יצירת הסחות המטות את מסלול בעלי הכנף, טורבינות דמה, ואף הדממת טורבינות לעיתים. על כן היזמים מלינים על הדרישה לעריכת סקרי ציפורים ביום ובלילה, בסתיו ובאביב שעלותם הגבוהה וביצועם המתמשך, הוטלה עליהם. מסלולי נדידת הציפורים בישראל מוכרים היטב, כך גם הסטטיסטיקה, ואין טעם בהטלת עלויות נוספות, הסוטות מהנושא ושנועדו למטרות אחרות.

לידיעה - מספר בעלי הכנף המתנגשים בתחנות כוח קיימות המבוססות על אנרגיה מסורתית (פחם, מזוט וכדומה), גדול משמעותית לעומת התנגשויות בפרוייקטים ירוקים מבוססי אנרגיית רוח. לדוגמא: 3,000 בעלי כנף מתו בלילה אחד, עת התנגשו בתחנת כוח בפלורידה המופעלת פחם. על פי הסטטיסטיקה הידועה, גם בפרוייקטים גדולים ביותר, הכוללים מאות ואלפי טורבינות רוח, מספר הציפורים הנפגעות הינו פחות מ- 10 לשנה. ככלל, ציפורים נפגעות מסיבות רבות ומגוונות, כולל פגיעות במכשולי טבע (עצים, צוקים וכדומה), והסטטיסטיקה הנוגעת לאנרגיית רוח, אינה שונה מהסטטיסטיקה הנוגעת למכשולי טבע.

כל אלו חייבים לשנות את עמדת הגורמים הירוקים ולהמריצם לתמוך באנרגיית רוח ולשלב כוחות, על מנת שפרוייקטים אלו יבשילו בהקדם. תחת ראיה סקטוריאלית, והתנגדות מיותרת, יש להסתכל על התמונה בכללותה, לפתח הידברות, ולהבין כי אנרגיית רוח תואמת את תפיסת עולמם ויש ליצור איזון, תוך הקפדה על אותם אלמנטים השומרים על הסביבה- יזם חכם, יסכים לקבל על עצמו תנאים ומגבלות ואולם, הוא יאבק מקום שחוסמים את דרכו שבין כך, הינה קשה ומפותלת לאור הבירוקרטיה הגבוהה.

עו"ד גדיאל בלושטיין, הינו שותף בכיר בפירמת עורכי הדין בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב ושות', העוסקים בקידום פרויקטים בתחום האנרגיה החלופית בישראל וכן במדינות נוספות כגון, פוטוגל ואוסטרליה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully