למה מתנגדים עובדי הנמלים לתחרות?

במאי 2007 הכריזה הממשלה בחגיגיות על תוכנית אסטרטגית לפיתוח נמלי ישראל, שבמרכזה הקמת שני רציפים חדשים בשטחי נמלי חיפה ואשדוד. רציפים אלה, כך תוכנן, יוקמו בידי יזמים פרטיים במטרה לפתוח את הענף הנמלי לתחרות. בחלוף שנה אמורים היו שרי התחבורה והאוצר להכריע בשאלת מיקומו של הרציף הראשון מבין השניים - אלא שהחלטה שכזו לא התקבלה מעולם, לאחר שוועדי העובדים בנמלים הבהירו כי לא תקום ולא תהיה תחרות פנימית בנמלים.

בעוד שהרוחות סביב התחרות הפנימית סוערות, חילקה הממשלה בחלוף שלושה חודשים רישיון ראשון להפעלת נמל פרטי בישראל, שאותו קיבלה לידיה חברת מספנות ישראל, הממוקמת בשפך הקישון, בסמוך לנמל חיפה. ארבע שנים לאחר המאורע ההיסטורי, הצליחה החברה לסמן לעצמה וי ראשון, ולהציג תוצאות ממשיות בתחרות שפתחה מול חברות הנמל הממשלתיות.

מסיכום פעילות נמלי ישראל ל-2011, שערכה רשות הספנות והנמלים שבמשרד התחבורה, עולה כי תנועת המטען הכללי בנמל הפרטי הכפילה את עצמה ב-2011 פי 2.8 לעומת 2010, ל-533 אלף טונה. לעומת זאת, בנמל חיפה הסמוך עברו בשנה שעברה 405 אלף טונה בלבד. בנמל אילת נרשמו אמנם 148 אלף טונה - אך מקורם ביבוא כלי רכב (ללא כל מטען בתפזורת).

עיקר היבוא והיצוא של המטען הכללי (66%) מתבצע עדיין דרך נמל אשדוד (כ-1.8 מיליון טונה בשנה, ללא רכב). תנועת המטען הכללי ב-2011 עלתה אמנם ב-6.4% לעומת 2010, והסתכמה ב-3 מיליון טונה, אך היקף התנועה בשני הנמלים הגדולים של חיפה ואשדוד דווקא ירד ב-8.5%. לעלייה אחראית לפיכך מספנות ישראל, שביחד עם פריקת כ-500 אלף טונה בחופנים (כימיקלים למשל), הגיעה החברה הפרטית ב-2011 לשינוע כמות שיא של מיליון טונה מטענים בשנה.

מספנות ישראל הוקמה כחברה ממשלתית ב-1959, ועסקה בתכנון וייצור אוניות וכלי שיט שונים בשטח שפך הקישון שבמפרץ חיפה. במסגרת הליך הפרטה, היא נמכרה ב-1995 תמורת 42 מיליון שקל לחברת סכוקאר, שבבעלות שלמה שמלצר ושלומי פוגל (40.5%), נסקא של סמי קצב (40.5%) וכלל תעשיות (19%). באוגוסט 2007, לאחר שנים של ניסיונות עקרים, זכתה מספנות ישראל בכתב הסמכה שאיפשר לה לראשונה להפעיל את המספנות כנמל מסחרי פרטי - אם כי בהיקף מוגבל. הרישיון התיר לנמל בתחילה פריקה ואחסנה של מטעני סוכר בהיקף של כ-200 אלף טונה בשנה, הודות לרציפים באורך 900 מטר המסוגלים לשרת אניות בנפח של עד 5,000 טון. פעילות הנמל הוגבלה לשינוע של 5% מסך כל המטענים המגיעים לישראל (כ-2.2 מיליון טונה לפי נתוני 2011).

לפני כשלוש שנים ייסדה מספנות ישראל חברה בת, נמל מספנות ישראל, שלתוכה יצקה את הפעילות הנמלית - ויצרה בכך הפרדה בין פעילות המספנות לשירות הנמלי שתעניק. מספנות ישראל חיזרה אחר לקוחות נמל חיפה בעיקר, באמצעות הצעה לשירות משודרג שכלל, בין היתר, גמישות בשעות, מתן שירותי אחסנה ושינוע ישירים ללקוח - ובעיקר הוזלת תעריפי פריקה. החברה סימנה את נישת המטען הכללי כיעד ראשון, בשל היותה נישה מהותית פחות עבור הנמלים הגדולים, שמתבססים בעיקר על תנועת מכולות.

עיקר פעילות המספנות שמורה עדיין לפריקה בלבד - ולא לטעינה, המתבצעת עדיין ברובה בנמל חיפה השכן (בעיקר גרוטאות ברזל). כמו כן, החברה הפרטית עדיין תלויה בשירותים נמליים שמספק לה נמל חיפה (נתבים למשל), ועדיין לא הצליחה לפרוק מכולות ברציפיה. לטענת גורמים מתחרים בענף הנמלי, מעסיקה מספנות ישראל עובדי קבלן, ובכך חוסכת לעצמה עלויות שכר גבוהות המאפשרות לה להתחרות בתעריפי הטיפול במטען הכללי של הנמלים הגדולים. מאידך, טוענים אחרים כי פערי השכר בקרב בעלי המקצוע המועטים בענף ממילא אינם גבוהים, ולא בכך נעוצה הסיבה לתעריפים המוזלים.

למרות המשבר הנמשך בענף הספנות העולמי, הפעילות בישראל המשיכה לצמוח. תנועת המכולות (באלפי TEU) ב-2011 גדלה ב-5.7% לעומת 2010, ל-2.4 מיליון מכולות. הגידול נרשם למרות ירידה של 2.2% במספר המכולות שעברו דרך חיפה. ירידה זו כוסתה בזינוק של 15.5% בתנועת המכולות באשדוד (זינוק של 16.7% בטעינה). נמל אשדוד המשיך זו השנה השביעית במגמת צמצום הפער מול חיפה, והגיע לנתח שוק של 48.7% בתנועת מכולות (לעומת 34% ב-2005). בשנים אלה הכפיל נמל אשדוד את תנועת המכולות דרכו, לעומת גידול של 11% בלבד בתקופה המקבילה בנמל חיפה.

גם בפעילות השטעון (פריקה וטעינת מכולות ריקות), רשם נמל אשדוד זינוק של 14% ב-2011, לעומת ירידה קלה של כ-1% בחיפה. בסך הכל עלתה פעילות השטעון בנמלים הגדולים ב-6% והסתכמה בכ-1.6 מיליון מכולות.

את נמל חיפה "הציל" ב-2011 גידול של כמיליון טונה ביבוא גרעינים ושמנים דרך מתקנים אוטומטיים (16%), ובסך הכל רשמה ב-2011 תנועת המטענים בנמלי ישראל גידול של 3.6%, ל-45 מיליון טונה. מדובר בשיא חדש, שלמרביתו (70%) אחראי גידול של 4.5% בפריקת מטענים.

נתוני איגוד יבואני הרכב בישרו לפני חודשיים על שנת שיא במסירות מכוניות, שעלו ב-2011 ב-4.4% והגיעו ל-226 אלף מכוניות. עם זאת, נתוני האיגוד הצביעו על דצמבר חלש יחסית, ורמזו על התקדרות התחזיות ל-2012 עבור ענף הרכב.

עדות לתחזית זו ניתן לקבל מנתוני פריקת המכוניות בנמלים, שמקדימים את נתוני המסירות, ולכן מלמדים יותר על הביקושים והצפי. מנתונים אלה עולה כי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011 (ינואר-ספטמבר) לא נרשם שינוי של ממש במספר המכוניות שנפרקו, לעומת תשעת החודשים המקבילים של 2010 (כ-190 אלף מכוניות). אך ברבעון האחרון של 2011 נרשמה ירידה של כ-11% במספר כלי הרכב הנפרקים בנמלים - בעיקר בשל צלילה של 25.5% במספר המכוניות שנפרקו באילת (ירידה של 7,600 מכוניות). הסיבה היא כנראה הפגיעה ביבוא מיפאן בשל הזינוק בשער המטבע - שפסח על היבואנים בדולרים.

בסיכום 2011 נרשמה, לפיכך, ירידה של 3.6% במספר המכוניות המיובאות ל-255 אלף בלבד, כשנמל אילת רושם ירידה של כ-12 אלף מכוניות (10.5%). נתון זה מאשש את החששות בענף הרכב לקראת שנת עסקים קשה ב-2012. במקביל, עשויים לפגוע נתונים אלה גם בתוצאות הכספיות של נמל אילת ל-2011, הנשענת בעיקר על פעילות מגזר הרכב (65% מהמחזור). ב-2011 המשיך נמל אשדוד בהגדלת אחיזתו בשוק יבוא הרכב על חשבון הנמל הדרומי יותר, והגדיל את שיעור היבוא דרכו מ-54.5% (ב-2010) לאחיזה של 57.8%.

מי שסבלה ב-2011 היתה תנועת הנוסעים בנמלי ישראל, שצנחה ב-31.3% לעומת 2010 והסתכמה בכ-400 אלף נוסעים בלבד (לעומת כ-580 אלף נוסעים ב-2010). במחצית השנייה של 2011 רשמה תנועת הנוסעים נפילה של כ-50% במספר הנוסעים.

הסיבה לנתון דרמטי זה כפולה: קרקוע אניות הנופש ריו ומג'יק 1 לפני כחצי שנה, בשל קשיים פיננסיים שאליהם נקלעו בעליהן. אלה הביאו לצניחה של כ-90% במספר המפליגים דרך נמל אשדוד (מ-76 אלף בשנת 2010 ל-9,000 בלבד אשתקד). כמו כן, סבל הנמל הדרומי מהשלכות המצב הביטחוני ומהעדפה של אניות נופש להגיע לנמל חיפה בשל איום הרקטות על אשדוד. חשש זה, בצירוף השבתת אניות הנופש, הביאו לירידת נתח הנוסעים דרך אשדוד מ-50% ל-35% ב-2011, וכן למחיקה של 93% במספר הנוסעים שהגיעו אל כלל נמלי ישראל מ-136 אלף ב-2010 ל-9,000 בלבד אשתקד.

ירידות אלה מחקו גידול של 200% במספר הנוסעים שביקרו באילת (30 אלף בשנה). הנמל המקומי חתם לפני כשנתיים על התקשרות עם חברת הנופש מד קרוזס, לאירוח ביקורים יומיים של תיירי הקרוזים בים סוף. מספרם של המבקרים היומיים דרך נמלי ישראל עלה במקצת ב-2011, מאחר שמספרם של הביקורים היומיים דווקא עלה ל-320 אלף מבקרים (2.5%). בהיעדר הפלגות מקומיות, גדל חלקם של המבקרים היומיים מסך תנועת הנוסעים העוברים בנמלים מ-53%, ל-80%.