פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאיפה באמת מגיעים המים המינרליים שאנו שותים?

      מבדיקה שערכה תכנית "המקור" עולה כי במקרים רבים מקור המים המינרליים אינו מעיינות בלבד אלא גם קידוחים של חברת מקורות. השר ארדן: "לשקול גביית תמלוגים"

      במסגרת תוכנית התחקירים "המקור" שתשודר הערב בערוץ 10, יצאו העיתונאים רביב דרוקר ומיקי רוזנטל במסע בעקבות תעשיית המים המינרליים בישראל. מבדיקה שנערכה בתוכנית עולה כי חברות המים המינרליים עושות שימוש במשאבי טבע ציבוריים.

      סיפורה של חברת עין גדי מים מינרליים הוא אולי המוכר ביותר. החברה עושה שימוש במי מעיין עין גדי, הסמוך לקיבוץ עין גדי ומהווה מקור המים של הקיבוץ. מאחר שנעשה שימוש רב במים, נוצר הסדר עם הקיבוץ, המפוקח על ידי רשות הטבע והגנים, ועל פיו על כל חריגה מכמות המים שנקבעה בהסכם, מחויבת החברה להחזיר מים לקיבוץ.

      חברת מי עדן שאבה את המים עבור המים המינרליים שהיא משווקת ממעיין סלוקייה שברמת הגולן. מבדיקת "המקור" עולה כי עד לפני כמה שנים שימש הסלוקייה מקור מים הן לתושבי קצרין והן למי עדן, אך כעבור זמן מה, נוכח הביקוש הגובר למים מינרליים, נפרדו תושבי קצרין מהסלוקייה וקיבלו את מי השתייה שלהם מקידוח שהוקם על ידי חברת מקורות. ואולם, מאחר שהביקוש הרב למים מינרליים לא נעצר, והמעיין לא עמד בעומס הדרישות של הצרכן הישראלי, החלו בחברה להיעזר בקידוח מקורות. בעזרת צינור שנפרש מהקידוח לסלוקייה מתמלא חלקו התיירותי והפתוח לציבור של המעיין, המכונה כיום "מעיינות עדן". כך, המים המינרליים של מי עדן אינם למעשה מי נביעה, אלא שילוב של מים מקידוח ומי המעיין.

      בחברת נביעות גם כן עשו שימוש במהלך השנים במי מעיין - מעיין עין זהב, הסמוך לקרית שמונה ומהווה חלק מנחל עין זהב. מעיין זה שימש במשך שנים, עוד לפני שהחלה נביעות לשאוב ממנו מים, אטרקציה עבור תושבי האזור. מבדיקת "המקור" עולה כי מרגע שהחלה נביעות להשתמש במעיין כמקור המים שלה עבור המים המינרליים, החל מצבו להידרדר, ובעקבות כך יצאו תושבי העיר למאבק, שהוביל את החברה להפסיק להשתמש במעיין כמקור המים שלה. כיום מתגאה נביעות כי פיתחה שיטה חדשה של הפקת מים - לא עוד מים ממעיין נובע, אלא הפקת מים "מאקוות ההר אשר בגליל העליון". אך מבדיקת "המקור" עולה כי מדובר למעשה בקידוח של מקורות, ששמו "חולה 7" - ומאותו קידוח מספקת מקורות מים גם לתושבי מטולה וקרית שמונה. אמנם קיימת הצהרה של החברה כי מדובר במים שמקורם בקידוח, אך מבדיקת התוכנית עולה כי אין בנוסף לכך שיטה חדשה של הפקת מים, אלא התחברות לקידוח מקורות בלבד.

      לא נמצאו זיהומים במי ברז ובבקבוקים

      אל מול ממצאים אלה אמר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בראיון לתוכנית כי הוא "סבור שיש לשקול גביית תמלוגים מחברות המים המינרליים, שנהנות ממשאב טבע השייך לאזרחים".

      כשפנו בתוכנית "המקור" לשלוש החברות לתגובה, הפנו כל השלוש אל מומחה שידבר בשמן - פרופ' יונה אמיתי, טוקסיקולוג ובכיר לשעבר במשרד הבריאות. בראיון עמו בתוכנית, מודה אמיתי כי קביעתו בנוגע לאיכות המים המינרליים של נביעות נסמכת על הצהרות היצרן של החברה, ולא על בדיקה אישית שלו של מקורות המים, ביקור במפעלים ובדיקת הליכי השינוע של הבקבוקים. כשנשאל אמיתי על ידי כתבי התוכנית אם הוא יודע מהיכן מקבלת נביעות את המים שלה, השיב: "אני לא בקיא ברזולוציה של איזה מעיין". בתגובה הסבירו הכתבים לאמיתי כי מקור המים הוא קידוח של מקורות, ולא מעיין.

      במסגרת התוכנית גם נבדקה איכות המים, ונלקחו בדיקות מי ברז מבתיהם של דרוקר, רוזנטל והשר ארדן. אלו, בנוסף למים מינרליים של שלוש החברות המובילות, הועברו למעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות, שם עברו בדיקות מיקרוביולוגיות. לפי הבדיקות, באף אחד מהמקורות - לא ממי הברז ולא בבקבוקים של שלוש החברות - לא נמצאו זיהומים, וכל הבדיקות יצאו תקינות.

      פרופ' אמיתי מסר בתגובה כי "הצהרות יצרן במוצרי מזון הן לגיטימיות, כי הן מתבססות על בדיקות מעבדה. בפיקוח על המזון נתקלים בעשרות מוצרים - לכל אחד עשרות רכיבים, שמתבססים על הצהרות יצרן, ואין אף מדינה שבודקת באופן שיטתי את ההצהרות האלה, מאחר שיש להן תוקף וליצרן יש אחריות. יציבות המים המינרליים גבוהה יחסית, כי המקורות הם די קבועים והתכולה נבדקת מפעם לפעם. לכן לגיטימי לבסס הערכת סיכונים על הערכות היצרן".

      מחברת מי עדן ומחברת עין גדי לא נמסרה תגובה. מנביעות נמסר כי "כל המידע אודות המעבר של נביעות לאקוות ההר בגליל העליון התפרסם במודעות בעיתונות ב-26 באוקטובר 2011".