המחיר עבור עבודה בישראל - 40 אלף שקל

כל מהגר עבודה תאילנד שילם בממוצע 39.3 אלף שקל כדי להגיע לישראל ב-2011 - כך עולה מנתוני קו לעובד.

לפי העמותה, סכומים אלה נגבים מהעובדים במולדתם על ידי חברות התיווך התאילנדיות, והם מתחלקים בינן לבין חברות כוח האדם הישראליות. את דמי התיווך משלמים העובדים באמצעות הלוואות - רובן הלוואות חוץ בנקאיות בריבית גבוהה (3%-5% בחודש).

לפי נטע רוזנטל, רכזת תחום חקלאות בקו לעובד, למהגרי העבודה דרושות בממוצע שנתיים של עבודה כדי להחזיר את ההלוואות. "בתקופה הזו לעובדים מוטיבציה נמוכה במיוחד להתלונן, למרות מקרים של פגיעות קשות בזכויותיהם", אומרת רוזנטל, "לכן בשנתיים הראשונות לעבודתם בישראל ממעטים עובדים להתלונן נגד מעסיקיהם ובכך נהפכים לטרף קל בידי המעסיקים".

בקו לעובד מדווחים כי 253 עובדי חקלאות הגישו תלונות על הפרה של חוקי עבודה והובילו לפתיחת תיק בעניינם ב-2011. ואולם ישנם מאות עובידם שהתלוננו אך לא נפתח עבורם תיק.

התלונות הנפוצות הן אי-תשלום שעות נוספות (225 תלונות) ואי-תשלום שכר מינימום (225 תלונות). אחריהן תלונות על דמי תיווך (253), אי תשלום זכויות סוציאליות (215), תנאי העסקה לא ראויים (100) ואחרות. בסך הכל הצליחה קו לעובד להחזיר לעובדים כספים בסכום של 212,179 שקל ב-2011 וכן הגישה תלונות לרשויות בשם העובדים - 59 לתמ"ת, 34 לרשות ההגירה ו-7 למשטרה.

מנתוני העמותה עולה כי השכר הממוצע ששולם לעובדים ב-2011 נמוך משכר המינימום - כ-117 שקל ברוטו ליום עבודה של שמונה שעות , כלומר 14.6 שקל לשעה, שהם 70% בלבד משכר המינימום. רוזנטל מסבירה כי בשל העובדה שהעובדים מקבלים את המשכורת ישירות לחשבון הבנק במדינת המוצא, הם לא יכולים לעקוב אחר הכספים ואחר הפרות של חוקי עבודה.

"העובדים נאלצים לברר עם קרוביהם את גובה השכר שקיבלו", היא אומרת, "כך אין הם יודעים אם נוכו כספים משכרם ותמורת כמה שעות עבודה שולם השכר". עוד לפי רוזנטל, "מעסיקים רבים לא מיישמים את כללי הבטיחות וכן מפרים את חוק שעות עבודה ומנוחה, שכן העובדים מועסקים לעתים גם 14 שעות ביום. בנוסף, מעסיקים אינם משלמים לרוב לעובדים את מלוא הזכויות הסוציאליות".