ב-1991, בגיל 65, החליט המיליארדר תד אריסון לעלות לישראל. 40 שנה אחרי שעזב את המדינה כחייל צעיר משוחרר ממלחמת השחרור, הוא החליט לחזור לציון כמיליארדר. מאחורי ההחלטה לא עמדה רק ציונות. אריסון ידע שירושת העתק שאותה הוא עומד להעביר לילדיו בשנים הקרובות תרוויח מההגירה לישראל.
הסיבה לכך היא שישראל חריגה בין מדינות המערב בכך שאינה גובה מס עיזבון. לא משנה כמה כסף צברת בחייך, ביום מותך המדינה מאפשרת לך להעביר ליורשיך את מלוא הסכום. ובמקרים של העשירים הגדולים - מדובר בכסף גדול.
אריסון הוריש לילדיו הון שהוערך ב-10 מיליארד דולר.שווי החברות שאיש העסקים יולי עופר, שהלך לעולמו ב-2011, העביר לילדיו היה שלושה מיליארד שקל. ההערכות לגבי ההון אותו הוריש אחיו, סמי, שנפטר מוקדם יותר באותה שנה, היו 4-10 מיליארד שקל. מס ירושה במקרים שכאלה היה עשוי לייצר למדינה הכנסות של מאות מיליוני שקלים.
הצעת חוק למס עיזבון שיוזמת חברת הכנסת ויו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', עשויה אם כך להטריד את מנוחתם של כמה מעשירי ישראל. על פי ההצעה שהגישה יחימוביץ' אתמול ושפרטיה נחשפים כאן לראשונה, המדינה תגבה מס עיזבון בשיעור של 5%-12.5% על ירושות ששוויין מעל 15 מיליון שקל. על הצעת החוק חתומים גם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) וח"כ מרינה סולודקין (קדימה).
יחימוביץ' גיבשה וניסחה את הצעת החוק בהתייעצות עם מומחי מס וכלכלה שעבדו בעבר במשרד האוצר. לדבריה, "היום יש בשלות ציבורית לכך שהמשך הפערים החברתיים הוא בלתי נסבל ומערער על הסדר החברתי. המצב בישראל, שבה יש כיום פטור ממס על ירושות, אינו יכול להימשך. הצעת החוק מתייחסת למס על ירושות גדולות ולא מטילה מס על מעמד הביניים, שבו הורים רוצים להוריש דירה או קופת גמל לילדיהם".
יחימוביץ' מוסיפה: "הצעת החוק הגיונית, ומתייחסת לעיזבונות שנצברו על ידי אנשים שצברו ממון רב. חלק גדול מאי-השוויון הקיצוני בישראל נובע מהעובדה שההון עובר מדור לדור, ונשאר בתוך השושלת בשלמותו בלא שיוטל עליו מס כלשהו. מתברר שלא רק ההון נשאר בתוך השושלת, אלא גם העוני".
בפתח הצעת החוק הזכירה יחימוביץ' את וורן באפט, בעל השליטה בתאגיד ברקשייר האת'ווי ואחד מעשירי העולם, שנאבק להעלאת שיעורי מס העיזבון בארה"ב. יחימוביץ' ציטטה דברים שכתב באפט במכתב פומבי, לפיהם "מס הירושה הוא המס הצודק וההוגן ביותר, מנגנון הולם שנועד להבטיח כי אלה שהרוויחו מהמערכת המופלאה ליצירת עושר יחזירו טובה לחברה". באפט עצמו התחייב בעבר שלא להוריש לילדיו את כל ההון שצבר, וב-2006 הודיע כי הוא מתכוון להקצות 85% מרכושו לצדקה.
יחימוביץ' מציינת כי ישראל היא היחידה מבין המדינות המפותחות שאינה מטילה מס עיזבון או מס ירושה. "בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופאי הוטל מס העיזבון לפני 100 שנה ויותר, ומאז הוא שריר וקיים", אמרה יחימוביץ'. "מס העיזבון בישראל בוטל ב-1981, בעיקר בשל האינפלציה הגבוהה ששררה אז ושחיקת שווי הסכומים שנגבו, אך ביטול המס נותר על כנו ללא סיבה גם כשהמשק התייצב".
בהצעת החוק נכתב, בין היתר, כי "אישור הצעת החוק יתקן עיוות במדיניות הפיסקלית של ישראל, יציב אותה בשורה אחת עם המדינות המפותחות, יגדיל את המקורות התקציביים הדרושים למדינה ויקטין את אי-השוויון בחברה. כל זאת, בלא שאיש ישלם מחיר: המס יוטל רק על עיזבונו של מי שכבר הלך לעולמו, רק על עיזבונם של עשירים, ובשיעור צנוע שיותיר גם את ילדיהם עשירים. זהו המס הפרוגרסיבי ביותר שניתן להעלות אל הדעת ולפיכך, גם הצודק ביותר, כלכלית ומוסרית כאחד".
מהצעת החוק עולה כי מי שלא מסר דו"ח הודעה או ידיעה או לא מילא אחרי דרישה ממינהל מס עיזבון - דינו קנס של 50 אלף שקל. אדם שמסר במזיד דו"ח בלתי נכון או הודעה בלתי נכונה או ידיעה בלתי נכונה דינו קנס של 125 אלף שקל או מאסר של שנה או שני העונשים ביחד. בנוסף, בית המשפט רשאי להטיל על עבריין קנס בסכום כפול מסכום המס שלא נגבה.
לפי הצעת החוק, מס העיזבון לא יחול על נכסים שהוריש הנפטר למדינת ישראל, לרשות מקומית, לסוכנות היהודית, לקק"ל, לקרן היסוד או למוסד ציבורי כלשהו. כמו כן, המס לא יחול על נכסים שירש הנפטר בחייו ושולם עליהם מס בשעת פטירתו של המוריש. הצעת החוק כוללת הסדרים המיועדים לגבות את מס העיזבון מתוך העיזבון במקרה שמדובר בנכסים לא סחירים או בנכסים נזילים, כך שאף יורש לא ייאלץ לשלם את המס מכספו שמחוץ לעיזבון.
הצעת חוק דומה להטלת מס על עיזבון הגבוה מ-10 מיליון שקל הונחה על שולחן הכנסת על ידי הח"כיות מרינה סולודקין (קדימה) ויחימוביץ' - אבל הקואליציה הפילה אותה בינואר 2011. הצעת החוק הנוכחית תעלה להצבעה בקריאה טרומית בתחילת מאי 2012, עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת. סיכוייה להתקבל תלויים בתמיכת הממשלה. אם הממשלה תתמיד בהתנגדותה, היא תדרוש מחברי הכנסת של הקואליציה להפיל גם את הצעת החוק החדשה.
יחימוביץ' מעריכה כי לנוכח המחאה החברתית ייווצר לחץ ציבורי, שייאפשר שינוי בעמדת הממשלה. אם "ריח הבחירות" יהיה באוויר בקיץ, לא מן הנמנע שהממשלה תיאלץ להגמיש את עמדתה בסוגייה. עם זאת, בכנסת מעריכים כי טייקונים יגייסו לוביסטים כדי לטרפד את הצעת החוק. כמו כן, קיימות הערכות שאם הצעת החוק תקודם, יציעו רואי חשבון ומומחי מס הצעות ל"תכנוני מס" שיקטינו או ימנעו את תשלום מס העיזבון.
משמעות חברתית עמוקה
קשה להעריך את השווי הכספי למדינה מההצעה של יחימוביץ'. האחרונה שדנה במס עיזבון היתה ועדת בן בסט, שהגישה את מסקנותיה ב-2000. הוועדה הציעה לגבות 10% מירושה של 4 מיליון שקל, והעריכה את הכנסות המדינה מכך בכ-1.6 מיליארד שקל בשנה.
מאז 2000 המשק הישראלי צמח, אי-השוויון גדל ועשירי ישראל התעשרו. מהצד השני, הצעתה של יחימוביץ מדברת על החלת מס העיזבון החל מסכום של 15 מיליון שקל ועל מדרגות מס אחרות. בשורה התחתונה, בחינה של הנעשה בעולם מעלה שקשה לצפות להכנסות שיעלו על 1% מסך הכנסות המדינה. כלומר, במדינה עם הכנסות ממסים של 220 מיליארד שקל, מדובר על הכנסות שנתיות במיליארדי שקלים - התלויות בהצלחת הגבייה. עם זאת כפי שניתן לראות בימים אלה, שבהם השמיכה התקציבית קצרה מלכסות את ניסיונות הממשלה להביא צדק חברתי לעם ישראל - גם למיליארדים בודדים יש משמעות רבה.
בנוסף, ברמה החברתית למס זה יש משמעות עמוקה. ירושות גבוהות מביאות מטבען לאפליה בין בני אדם על בסיס המקום שבו נולדו, ומס שמוטל על אלה המורישים כסף מעודד למעשה את "חלוקת הקלפים מחדש" בין דור לדור. מס עיזבון קשור, אם כך, לניידות החברתית בישראל - אשר מחקרים שפורסמו לאחרונה העידו כי היא נמצאת בירידה.
מס עיזבון הוא אחד המסים הפרוגרסיביים - מעודדי השוויון - ביותר. מדובר במס לעשירים בלבד, כך שבמערכת המס של ישראל, שהיא רגרסיבית יותר מאשר במרבית מדינות המערב - מדובר במהלך משמעותי.
"המס המירבי צריך להיות יותר מ-12.5%"
אני מברך על חידוש ההצעה למס עיזבון", אמר פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שעמד בראש הוועדה ב-2000. "זאת, משלושה טעמים: ראשית, הירושה מגדילה את הכנסתו של היורש, ולכן, כמו כל הכנסה אחרת, צריך למסות אותה. שנית, המס תורם לצמצום אי-השוויון, שכן מנגנון הירושה מעביר את אי-השוויון הקיים מדור לדור ומנציח פערים כלכליים. ושלישית, המס נהוג ברוב המדינות המפותחות בעולם.
"עם זאת, לדעתי הרף התחתון בהצעה הנוכחית גבוה מדי, ויש לגבות מס עיזבון גם מירושות קטנות יותר. סדר גודל נכון יותר הוא 5-6 מיליון שקל", אמר בן בסט והוסיף: "בבדיקה שערכנו נכון ל-2000 ראינו שאם הרף ממנו מתחילים היה 4 מיליון שקל, רק 7% ממשקי הבית היו ממוסים. כך שחלק מכריע מהאוכלוסייה לא יצטרך לשלם בכלל. רף של 15 מיליון שקל הוא גבוה מדי. בייחוד אם בוחרים בגישה מדורגת, המתחילה משיעור מס של 5%.
"בנוסף, בטבלה מדורגת המס המירבי צריך להיות גבוה מ-12.5% והייתי קובע אותו בסביבה שנמצא בה שיעור המס בעולם - 15%-25%. להערכתי, על בסיס הטבלה הזו, סכום המס הכולל שנגבה לא יתרום במידה נאותה לצמצום אי-השוויון".
יחימוביץ' אמרה בתגובה לשאלה האם מדרגת המס המוצע אינה גבוהה מדי, כי "ברגע שבו תרד למיסוי מרמת ירושה של 10 מיליון שקל תגיע גם לאנשי מעמד ביניים שחסכו ויש להם שתי דירות. המטרה היא שמס העיזבון לא יהיה עוד נטל על מעמד הביניים, אלא מכשיר להפחתת אי-השוויון.
"בסופו של דבר כשאנו מניעים הצעה כזו כנגד כל הסיכויים - אנחנו חייבים לייצר הסכמה. אנחנו רוצים שהציבור יזדהה עם ההצעה, שאנשים לא יחששו לדירות שרכשו. בנוסח הנוכחי שלו זה ממש מס לעשירים, אפילו לעשירים מאוד".
לדברי ד"ר מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, "זה מס רצוי שצריך להיות חלק ממערכת המס, משום שהשיקול של צדק חברתי פה גדול מבמסים אחרים".
אחת ההתנגדויות המרכזיות למס העיזבון היא שהוא פוגע בתמריץ לעבוד ולחסוך, כי המדינה שולחת ידה לפרי העמל.
דהן: "בפגיעתו בתמריצים הוא אינו שונה מכל מס אחר. וזה מקרה שבו השיקול של צדק חברתי נהדף לגמרי בגלל שיקולים של כלכלה פוליטית. מדובר כאן ביכולת להעביר מס שמוטל על החזקים ביותר. מבחינת צדק חברתי, הוא אולי המס הצודק ביותר".
מה השיעור האופטימלי של המס הזה?
"השאלה היחידה היא האם ההצעה תביא לגבייה משמעותית. אם זה מביא פחות ממיליארד שקל בשנה, לא בטוח שהייתי עושה חוק כזה. אם עושים משהו הצהרתי אני לא כל כך בעדו".
הטענה כי מס העיזבון מוריד את הדחף של הציבור לעבוד ולחסוך עשויה להיסתר בנקל בטענה כי דווקא הידיעה שיקחו ממך מס בסוף הדרך תגרום לך לעבוד קשה יותר. אבל יש גם טענות אחרות. טענה מרכזית נגד מס העיזבון היא כי מדובר במס לא הוגן, שהוא למעשה 'כפל מס' - שכן על הנכסים והרווחים אותם מורישים כבר שולם מס בעבר לאורך חייו של המוריש.
גם ברמה הרגשית, מס עיזבון הוא אחד המסים הטעונים ביותר אצל הציבור הישראלי. יש בו משהו מקומם. עבדת כל חייך, הזעת ביושר כדי שתוכל להוריש לילדיך משהו. והנה, בעוד הצאצאים יושבים שבעה, המדינה שולחת ידה אל מה שנשאר.
"יש במס עיזבון מן הצדק, שמתקן את אי הצדק הבסיסי שביתרון של מי שנולד לאבא עשיר", אומרת עו"ד ענת טנא, שותפה מנהלת במשרד אלטר עורכי דין, המתמחה ביעוץ מס, ומייעץ כיום לאזרחים המתמודדים עם מס עיזבון של מדינות זרות. "מצד שני", ממשיכה טנא, "זה מס שמגיע אחרי תשלום של 50% מס לאורך החיים".
איך לקוחותיך מתמודדים עם מס עיזבון?
"רוב האנשים מאוד ממורמרים מכך. בודדים מוכנים לקבל שיש בו איזשהו היגיון של צדק חברתי. אבל רובם אומרים 'גם כך אנחנו עושים ועוזרים ונותנים למדינה', ומרגישים שאחרי שהם שילמו מס חברות ומס הכנסה, ממה שנשאר לשלם עוד מס זה יותר מדי".
מה דעתך על מס עיזבון בישראל?
"במדינת ישראל זה יהיה מהפך פסיכולוגי קשה, כי הגישה שלנו היא לעזור לילדים. וכשמדובר במס מתנות, שיצטרכו לצרף אליו, זה עוד יותר קשה ברמת הפסיכולוגיה של היהודים והישראלים".
לא במקרה טנא מדברת על מס מתנות, מס שמטבע הדברים מחויב לבוא יחד עם מס עיזבון, שכן ללא מס מתנות נראה מצב שבו עשירי ישראל מכנסים את משפחתם בגיל 80 או 90 ומחלקים את רכושם כ'מתנה' כדי להתחמק ממס. דרך אחרת להימנע מהמס היא העברת הרכוש לידים אחרות בנאמנות לעת זקנה - מבלי להורישו בפועל.
הצעת החוק הנוכחית בוחרת שלא להתייחס בפירוט לתסריטים שימנעו את עקיפת המס, אלא מסבירה באופן כללי כי בעיזבון ייכללו "נכסים שהעביר או שמסר הנפטר מתוך נכסיו בלי תמורה לאדם אחר, על מנת שהבעלות עליהם תהיה מוקנית לאותו אדם עם פטירת הנפטר", וכי "נכסים שהועברו או שנמסרו כאמור לידי נאמן לטובת אדם אחר - יראו אותם כנכסים שהועברו או שנמסרו לאדם האחר".
הפרטים הקטנים של הצעת החוק הם שיקבעו בסופו של יום את הרווחים למשק ואת היקף הצלחת הגבייה כנגד הצבא של עורכי הדין ורואי החשבון שיגייסו אלה שמעוניינים לשמור על כספם כנגד החוק.
לדברי דהן, "השיקול היישומי כאן הוא שיקול משמעותי. יותר קשה להוציא את המס הזה אל הפועל מאשר את מס החברות ומס הכנסה, משום שיש פה העברת נכסים מאדם אחד לאחר, וזו העברה שקורית כתהליך כלכלי טבעי. אתה לא רוצה לחסום את ההעברה הזו משיקולי מיסוי.
"זה מס שמעלה שאלות כמו 'מה קורה כשמישהו מביא מתנה לחתונה של אחותו?' אבל אלה קשיים יישומיים, שכל מערכת מיסוי צריכה להתגבר עליהם. כמעט כל מערכות המיסוי במדינות המפותחות כוללות מס עיזבון, כך שהתגברו על הקושי הזה".
דהן אומר כי "כל מס שמוטל על העשירים הוא מאוד קשה לגבייה, לא משנה מה שמו, משום שבאופן טבעי לאנשים עשירים יש יכולת שלאחרים אין לקחת עורך דין טוב או רו"ח מסוים כדי לעשות את תכנון המס המרהיב ביותר. אבל העובדה הזו לא צריכה להרתיע אותנו מלהכניס את המס הזה למערכת המיסוי הישראלית, כמו שאנו לא מבטלים ההליך הפלילי רק כי לאדם יכולת לשכור עורך דין מצויין".
חגי עמית וצבי זרחיה