פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה יכלול דו"ח ועדת הריכוזיות שיציג נתניהו?

      ההמלצות הסופיות של ועדת הריכוזיות כוללות ככל הנראה את השטחת הפירמידות, הפרדה בין אחזקות ריאליות ופיננסיות והכנסת שיקולי תחרותיות להפרטה. יישום ההמלצות יחייב חקיקה

      ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לפרסם היום בצהריים את ההמלצות הסופיות של ועדת הריכוזיות, שנועדו להגביר את התחרות במשק. על פי הערכות של מקורות מקורבים לממשלה, המלצות הוועדה כוללות את השטחת הפירמידות לשתי קומות, למעט יוצאים מהכלל, הפרדה בין אחזקות פיננסיות לריאליות, הגבלת אשראי מגופים מוסדיים לתאגידים גדולים והכנסת שיקולי תחרות בהפרטה של נכסים ממשלתיים ובהקצאתם.

      יישום ההמלצות יחייב חקיקה, ובמהלכה צפויים לחצים מצד הגופים שעלולים להיפגע מן ההמלצות. הלחצים צפויים לגבור בעיקר בשלב הדיון בנוסח טיוטות החוק, שיעברו לאישור הכנסת, וצפוי כי יכללו פעולות של לוביסטים ומשרדי יחסי ציבור ופגישות עם בכירים באותן חברות. הטענות המרכזיות הצפויות הן כי לא יימצאו קונים לכל הנכסים, ומכירות הנכסים יובילו בכל מקרה ליצירתה של ריכוזיות חדשה - מכיוון שהרוכשים יהיו אילי הון אחרים.

      נקודת המוצא של הוועדה היתה שמבנה פירמידלי מסועף של תאגידים פוגע בתחרות ומהווה סכנה ליציבות הפיננסית של המשק, במיוחד בעת משבר כלכלי. המלצות הביניים להגבלת השליטה של בעל הפירמידה בחברות שמתחתיה, והעברתה לשאר בעלי המניות, עוררו ביקורת רבה, ונראה כי הוועדה בחרה לטפל בסוגיה בדרך אחרת - של השטחת הפירמידות.

      בוועדה התנהלו דיונים אם להשטיח את הפירמידות לשתי קומות - של חברה אם ציבורית (חברת האחזקות) וחברה בת - או לשלוש קומות, כך שיכללו גם חברה נכדה. על פי הערכות, הוועדה מעדיפה מבנה של שתי קומות, מכיוון שבקומה השלישית של חברה בת כבר צצות התופעות השליליות של חברות פער. עם זאת, נראה כי מחשש להשלכות ההגבלה של שתי קומות, המליצה הוועדה לאפשר קומה שלישית בתנאים שפירטה. הוועדה העניקה לתאגידים ארכה של שנים ספורות לביצוע ההמלצה.

      נקודת מוצא נוספת של הוועדה היתה שגורם פיננסי המחזיק אחזקה ריאלית גדולה עלול לפגוע בהקצאת אשראי תחרותית במשק. המלצות הביניים קבעו כי יש למנוע אחזקה משולבת של תאגיד גדול במוסד פיננסי גדול. הרף שנקבע לתאגיד הוא מכירות של יותר מ-8 מיליארד שקל בישראל, ולתאגיד פיננסי של נכסים בסך של יותר מ-50 מיליארד שקל. בעקבות ביקורת על גובה הרף דנה הוועדה בהנמכתו, ואולם נראה כי לא צפוי שינוי משמעותי בנושא.

      בין ההמלצות הסופיות של הוועדה ישנן המלצות חדשות שלא נכללו בהמלצות הביניים שפורסמו בספטמבר, שנוספו בין היתר בעקבות סוגיות כגון המשבר הכלכלי העולמי, הקושי של תאגידים לעמוד בהחזרי החוב, ה"תספורות" של החוב שביצעו אילי הון שפגעו במוסדיים ובחוסכים, החשש מקריסת תאגידים שחלק ניכר מהמאזן שלהם מבוסס על מימון חיצוני והיעדר רגולציה שתגן על המוסדיים. ההמלצות החדשות מתייחסות להגבלות על מתן אשראי של גופים מוסדיים לתאגידים גדולים, בדומה למגבלות החלות על בנקים. זאת במטרה לשמור על הגוף המלווה, כך שתימנע חשיפה גדולה מדי מצדו ללווה בודד או לקבוצת לווים, ולמנוע ניפוח אשראי על ידי תאגיד כך שיוביל לקריסתו.

      כחלק מצעדי ההרתעה מפגיעה בתחרות המליצה הוועדה על חיזוק כוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים, והמליצה כי תהליכי הפרטה או הקצאה של נכסי המדינה ישקללו שיקולי תחרות, ויתבצעו בתיאום עם רשות ההגבלים העסקיים.