ועדת הריכוזיות: מגבלה על קומה שלישית בפירמידה

(צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאו: יאיר דניאל)

ועדת הריכוזיות ממליצה על מיגבלה של שלוש קומות על חברות פירמידה קיימות, כאשר על החברה השלישית יחולו מגבלות של חברת פער, כמו בהמלצות הביניים. דו"ח הביניים קבע מיגבלות על חברות פער ללא מיגבלת קומות הפירמידה. עוד המליצה הוועדה להוריד את הרף של חברה ריאלית גדולה מ-8 מיליארד שקל ל-6 מיליארד שקל.

"מדובר על עבודה פורצת דרך בתחומים חדשים לא רק בארץ אלא בעולם כולו" - כך אמר היום ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת מסיבת עיתונאים מיוחדת שכונסה להצגת המלצותיה הסופיות של הוועדה להגברת תחרות במשק ("ועדת הריכוזיות"). "אנחנו עושים דברים שקשורים בהרבה תחומים לא בעתות משבר על מנת להעלות את יכולותיה של ישראל ולהתאימם לעתיד. בשנת 2010 חשבתי שחייבים לטפל בבעיה שמטרידה את ישראל – רמת הריכוזיות. היא גבוהה יותר מרוב מדינות מתוקנות אחרות והיא מקשה על התחרות. התחרות מורידה מחירם, משפרת שירות ומבטיחה צמיחה. התחרות במשק אינה מספקת".

"אני נגד מונופולים וקרטלים ויש לנו מסגרת לטפל בזה. הממונה על ההגבלים מטפל בחוסר תחרותיות בענף מסוים. רציתי להקים את הוועדה בגלל מניעת תחרות על ידי השתלטות אופקית. מי שיש לו בנק ופעילות עסקית - הוא יכול למנוע הלוואות ממתחרים. הפירמידות הן תוצאה של אנשים שצוברים כוח. השאלה אם הכוח מגיע לנקודה מסוימת שהוא פוגע בהמשלך הצמיחה. לכן ביקשתי מהוועדה לעשות את העבודה תוף כיבוד הסקטור העסקי שבלעדיו אין לנו שום דבר.

"אנחנו ניישם את ההמלצות. יהיה זמן של התאמה, אך בשורה התחתונה יש הגברה של התחרות במשק. התחלנו את עבודת הוועדה לא בתקופת משבר, ויש לו גם מרכיב נוסף - אנחנו משפרים את ההחלטות של מתן האשראי שייעשו ראציונאליות ומיטביות יותר.

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר במסיבת העיתונאים כי "מדובר על נקודת ציון בכלכלה הישראלית. יש בעיה מרכזית בריכוז הכוח אצל מספר ידיים ומספר קבוצות והתופעה הזו רעה. היא רעה לדמוקרטיה, כי ריכוז כוח כלכלי גדול יכול להיות לו השפעה על הדמוקרטיה, אך היא רעה קודם כל לכלכלה. היא חיונית להמשך ההתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל. להערכתי, מסקנות הוועדה יובילו לצמצום ריכוז הכוח הכלכלי ולהיעלמות תופעת הפירמידות.

"אנחנ עושים שירות לכלכלת ישראל בתחום תעשיות מסורתיות ופיננסים. אני מאמין שהשוק ייפתח ליותר השקעות מחו"ל. התפתחות כלכלת ישראל משרתת את אזרחי ישראל, זה מעלה שכר וזה מקטין את האבטלה.

"מדברים הרבה על הון שלטון, הצעד הזה צפוי לצמצם את התופעה. אנחנו מטפלים בסוגייה הזו עם המון כבוד והערכה לסקטור העסקי המשקיעים והיזמים אך עם המון נחישות ותעוזה לעשות את הדבר הנכון. להקשיב נימוקים אבל לא להיכנע ללחצים. באחת הפגישות שהיה לי על הוועדה היה מסע לחצים משני הכיוונים, אמרתי – לא להיכנע לכל לחצים, לעשות את הדבר הנכון. ההון לא השפיע כאן על השלטון אבל גם ללא שמץ של פופוליזם ולנסות לרצות. הוועדה פעלה בשיקול דעת ואחריות כדי לתקן ולא לקלקל.

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, אמר כי ועדת הריכוזיות הוקמה באוקטובר 2010 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטיינץ. בראש הוועדה עומד מנכ"ל האוצר הפורש חיים שני, ובין חברי הוועדה ניתן למנות את יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר, המפקח על הבנקים דודו זקן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל קרנית פלוג, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוגי'ן קנדל. הצגת המסקנות הסופיות נכח בקהל גם פרופ' אריה בבצ'וק מאוניברסיטת הרווארד – היועץ המקצועי המרכזי של הוועדה.

במסגרת טיוטת הביניים המליצה להפריד בין בעלות על נכסים ריאליים "משמעותיים" (כמו חברות תפעוליות) לבין נכסים פיננסיים "משמעותיים" (כמו בנקים או חברות ביטוח); להחמיר את כללי הממשל התאגידי בחברות הנמצאות בתחתית הפירמידות של קבוצות עסקיות ("חברות פער") ולהגדיר מחדש את הקריטריונים לביצוע מכרזים והפרטות ציבוריים.

המלצות הוועדה כוללות גם הפרדה בין אחזקות פיננסיות לריאליות, הגבלת אשראי מגופים מוסדיים לתאגידים גדולים והכנסת שיקולי תחרות בהפרטה של נכסים ממשלתיים ובהקצאתם.

יישום ההמלצות יחייב חקיקה, ובמהלכה צפויים לחצים מצד הגופים שעלולים להיפגע מן ההמלצות. הלחצים צפויים לגבור בעיקר בשלב הדיון בנוסח טיוטות החוק, שיעברו לאישור הכנסת, וצפוי כי יכללו פעולות של לוביסטים ומשרדי יחסי ציבור ופגישות עם בכירים באותן חברות. הטענות המרכזיות הצפויות הן כי לא יימצאו קונים לכל הנכסים, ומכירות הנכסים יובילו בכל מקרה ליצירתה של ריכוזיות חדשה - מכיוון שהרוכשים יהיו אילי הון אחרים.

נקודת המוצא של הוועדה היתה שמבנה פירמידלי מסועף של תאגידים פוגע בתחרות ומהווה סכנה ליציבות הפיננסית של המשק, במיוחד בעת משבר כלכלי. המלצות הביניים להגבלת השליטה של בעל הפירמידה בחברות שמתחתיה, והעברתה לשאר בעלי המניות, עוררו ביקורת רבה, ונראה כי הוועדה בחרה לטפל בסוגיה בדרך אחרת - של השטחת הפירמידות.

בוועדה התנהלו דיונים אם להשטיח את הפירמידות לשתי קומות - של חברה אם ציבורית (חברת האחזקות) וחברה בת - או לשלוש קומות, כך שיכללו גם חברה נכדה. על פי הערכות, הוועדה מעדיפה מבנה של שתי קומות, מכיוון שבקומה השלישית של חברה בת כבר צצות התופעות השליליות של חברות פער. עם זאת, נראה כי מחשש להשלכות ההגבלה של שתי קומות, המליצה הוועדה לאפשר קומה שלישית בתנאים שפירטה. הוועדה העניקה לתאגידים ארכה של שנים ספורות לביצוע ההמלצה.

נקודת מוצא נוספת של הוועדה היתה שגורם פיננסי המחזיק אחזקה ריאלית גדולה עלול לפגוע בהקצאת אשראי תחרותית במשק. המלצות הביניים קבעו כי יש למנוע אחזקה משולבת של תאגיד גדול במוסד פיננסי גדול. הרף שנקבע לתאגיד הוא מכירות של יותר מ-8 מיליארד שקל בישראל, ולתאגיד פיננסי של נכסים בסך של יותר מ-50 מיליארד שקל. בעקבות ביקורת על גובה הרף דנה הוועדה בהנמכתו, ואולם נראה כי לא צפוי שינוי משמעותי בנושא.

בין ההמלצות הסופיות של הוועדה ישנן המלצות חדשות שלא נכללו בהמלצות הביניים שפורסמו בספטמבר, שנוספו בין היתר בעקבות סוגיות כגון המשבר הכלכלי העולמי, הקושי של תאגידים לעמוד בהחזרי החוב, ה"תספורות" של החוב שביצעו אילי הון שפגעו במוסדיים ובחוסכים, החשש מקריסת תאגידים שחלק ניכר מהמאזן שלהם מבוסס על מימון חיצוני והיעדר רגולציה שתגן על המוסדיים. ההמלצות החדשות מתייחסות להגבלות על מתן אשראי של גופים מוסדיים לתאגידים גדולים, בדומה למגבלות החלות על בנקים. זאת במטרה לשמור על הגוף המלווה, כך שתימנע חשיפה גדולה מדי מצדו ללווה בודד או לקבוצת לווים, ולמנוע ניפוח אשראי על ידי תאגיד כך שיוביל לקריסתו.

כחלק מצעדי ההרתעה מפגיעה בתחרות המליצה הוועדה על חיזוק כוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים, והמליצה כי תהליכי הפרטה או הקצאה של נכסי המדינה ישקללו שיקולי תחרות, ויתבצעו בתיאום עם רשות ההגבלים העסקיים.