פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הטייקונים ייאלצו לבחור - נכס ריאלי או פיננסי

      בעקבות ועדת הריכוזיות חלק מהקבוצות הגדולות במשק ייאלצו לבחור בין נכסיהן הריאליים והפיננסיים. בין הקבוצות שנכללות בהחלטה זו: קבוצת עופר וקרן איפקס

      אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת הריכוזיות נוגעת להפרדה בין הבעלות על נכסים ריאליים משמעותיים לבעלות על נכסים פיננסיים משמעותיים. החמרת ההגדרות הכניסה לרשימה שתי קבוצות חדשות שייאלצו לבחור בין אחזקה ריאלית לפיננסית - קבוצת עופר וקרן איפקס. לעומתן, שרי אריסון ומוזי ורטהיים ימשיכו להחזיק בבנק ובחברה תפעולית במקביל, בעוד שדוד עזריאלי מתהלך על הסף.

      חברות ריאליות הן חברות תפעוליות שמייצרות מוצרים או מעניקות שירותים. חברות פיננסיות מוגדרות כחברות שמנהלות כספים, כמו בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, קופת גמל או כל גוף אחר שמחזיק כספים של לקוחות ועוסק במתן אשראי.

      הבעיה המרכזית בבעלות המקבילה על חברות ריאליות ופיננסיות היא העיוות שיכול להיווצר בהקצאת אשראי (הלוואות). מי ששולט בגוף פיננסי יכול, למשל, להימנע מהענקת הלוואות למתחרים שלו בתחום הריאלי. בנוסף, בעל השליטה בגוף הפיננסי עלול להשתמש בכספי הציבור המופקדים לטובת האינטרסים של הקבוצה העסקית, ולא לשם מקסום ערך לחוסכים.

      בין חברי הוועדה שרר קונצנזוס ביחס לצורך בהפרדה בין נכסים ריאליים לפיננסיים. עם זאת, בוועדה התנהל דיון סביב ההגדרה של נכסים ריאליים ופיננסיים משמעותיים. מדובר בהגדרה קרדינלית, שכן היא קובעת איזו קבוצה עסקית תצטרך למכור אחת מאחזקותיה. במסגרת טיוטת הביניים, שפורסמה לפני כחצי שנה, נקבע כי נכס ריאלי משמעותי הוא כזה שמחזור המכירות שלו הוא 8 מיליארד שקל בשנה או שהמאזן גבוה מ-20 מיליארד שקל. נכס פיננסי הוגדר כחברה המנהלת נכסי ציבור (חסכונות, קרנות, קופות גמל וכדומה) בהיקף של יותר מ-50 מיליארד שקל.

      בדו"ח הסופי המליצה הוועדה על הגדרות אלטרנטיביות מחמירות יותר של נכסים ריאליים ונכסים פיננסיים. ביחס לנכסים ריאליים, הוועדה הפחיתה את מחזור המכירות לרמה של 6 מיליארד שקל במקום 8 מיליארד שקל. הוועדה הוסיפה גם תנאי אלטרנטיבי חדש: חברה ריאלית משמעותית תיחשב מי שלוותה אשראי (בנקאי וחוץ בנקאי) בהיקף של 6 מיליארד שקל.

      הוועדה סייגה הוראה זו מחברות ריאליות שכבר כיום (במועד החלת החוק) מוגדרות משמעותיות ורושמות מחזור גבוה מ-6 מיליארד שקל אך נמוך מ-7.5 מיליארד שקל . במקרים אלה הוועדה קבעה כי אם החברה לא תעבור את רף מחזור מכירות של 7.5 מיליארד שקל - הקבוצה העסקית לא תידרש למכור את אחת מאחזקותיה. ביחס לנכסים פיננסיים, הפחיתה הוועדה את רף הנכסים המנוהלים מ-50 מיליארד שקל ל-40 מיליארד שקל.

      מי נכללות בהגדרה?

      המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות, שהיו כאמור מחמירות פחות מאלה הסופיות, הביאו לכך ששלוש קבוצות עסקיות גדולות נדרשו להיפטר מהאחזקות הריאליות או הפיננסיות שברשותן. הקבוצה הראשונה היא קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, שנדרשה למכור את חברת הביטוח כלל פיננסים בשל האחזקה המקבילה בקונגלומרט הענק אי.די.בי.

      הקבוצה השנייה היא קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה. תשובה מחזיק במקביל בקבוצת האנרגיה, בחברת הביטוח הפניקס ובבית ההשקעות אקסלנס נשואה. בשל האחזקה המקבילה תשובה נדרש למכור את חברת הביטוח הפניקס ואת בית ההשקעות אקסלנס נשואה. הקבוצה השלישית היא קבוצת בינו, בשליטת צדיק בינו. הקבוצה נדרשת לבחור בין שליטה בבנק הבינלאומי או שליטה בחברת הדלק פז. גם לאחר דו"ח הביניים, שלוש הקבוצות יידרשו למכור את אחת מאחזקותיהן.

      כתוצאה מהחמרת ההגדרות בדו"ח הסופי, לרשימת המוכרים הצטרפו שתי קבוצות עסקיות - קבוצת עופר וקבוצת איפקס. זאת, בעוד שקבוצת אריסון וקבוצת ורטהיים לא יצטרכו למכור אף אחת מאחזקותיהן.

      קבוצת עופר מחזיקה במקביל בגרעין השליטה בבנק מזרחי-טפחות (19.7%) ובחברת הנדל"ן מליסרון. למליסרון מחזור עסקי של חצי מיליארד שקל, אך היקף התחייבויות בנקאיות ואג"חיות בהיקף של 10 מיליארד שקל העונה להגדרת נכס ריאלי משמעותי. במקביל, לבנק מזרחי מאזן של 133 מיליארד שקל - המגדיר אותו כנכס פיננסי משמעותי. הקבוצה תיאלץ כעת לבחור בין אחזקה בבנק לבין אחזקה בחברת נדל"ן.

      הקבוצה העסקית שעומדת השנייה שתצטרך למכור את אחזקותיה היא קרן איפקס. איפקס שולטת במקביל בבית ההשקעות פסגות, שמנהל נכסים בהיקף של 140 מיליארד שקל (נכס פיננסי משמעותי) וביצרנית החלב תנובה. היקף האשראי של תנובה נמוך מ-6 מיליארד שקל. ב-2010 עמד מחזור המכירות של החברה על 7.2 מיליארד שקל - קצת מתחת לרף 7.5 מיליארד שקל שקבעה הוועדה בסייג המיוחד.

      עם זאת, נודע ל-TheMarker כי למרות המחאה החברתית חצתה תנובה ב-2011 את רף המכירות של 7.5 מיליארד שקל (עקב מחצית ראשונה חזקה במיוחד) ונכנסה להגדרה של חברה ריאלית משמעותית. כתוצאה מכך איפקס תיאלץ למכור את אחת מאחזקותיה.

      קרן איפקס היא קרן שהשקעותיה מתבצעות לתקופת אד-הוק. הקרן רוכשת נכסים, משביחה אותן ובתום כמה שנים מהרכישה, הנכסים נמכרים ברווח לאחר משיכת דיווידנדים. הוועדה קצבה תקופה של ארבע שנים להיפטר מהנכסים הריאליים או הפיננסיים. מדובר אם כן בתקופה הבשלה ממוצעת להשקעותיה של הקרן, כך שבכל מקרה הקרן התכוונה למכור אחת מאחזקותיה בשל המחזור העסקי שלה.

      קבוצה אחרת שאינה עומדת חוצה את רף הוועדה ואינה נדרשת למכור אחד מנכסיה היא קבוצת אריסון. אריסון שולטת בבנק הפועלים (20%), שמוגדר כנכס פיננסי משמעותי (מאזן של 321 מיליארד שקל). חברת שיכון ובינוי - הנכס הריאלי של הקבוצה - רשמה ב-2010 מחזור מכירות שנתי של 4.87 מיליארד שקל ולוותה אשראי בהיקף של 4.54 מיליארד שקל. ואולם, רק מחצית מהיקף המכירות שייך לשוק הישראלי. גם כשמשקללים את היקף האשראי שלוותה החברה האם של שיכון ובינוי - אריסון השקעות - החברה עדיין אינה חוצה את הרף שקבעה הוועדה.

      קבוצת ורטהיים, בראשות ורטהיים, לא תצטרך למכור את אחזקתה בבנק מזרחי טפחות (22%) או את אחזקתה בחברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה). בנק מזרחי טפחות אמנם מוגדר כנכס פיננסי משמעותי, אך מחזור המכירות של החברה המרכזית למשקאות, כמו גם היקף האשראי - נמוך מההגבלות שקבעה הוועדה.

      מי שעוד עומד על גבול ההגדרה שקבעה הוועדה היא קבוצת עזריאלי. הקבוצה מחזיקה במקביל ב-20% ממניות לאומי קארד (נכס פיננסי) ובחברת הנדל"ן עזריאלי. מבחינת הגדרות הוועדה, לעזריאלי היקף אשראי של 7.4 מיליארד שקל - קרוב לגבול העליון שקבעה הוועדה.