הביצועים של הכלכלה הישראלית זכו לשבחים רבים מקצה לקצה. האינפלציה מרוסנת, שיעור האבטלה נמוך ויציב, הצמיחה עומדת ביעדים. גולת הכותרת מתבטאת בעמידות של המשק הישראלי מול הגלים המטלטלים את הכלכלה העולמית. ניתן לזקוף הצלחות אלו לחוסנו של המשק, המנווט בהצלחה על ידי קובעי המדיניות הכלכלית. המרכיבים שמנעו זעזועים התבטאו במדיניות פיסקלית שריסנה ושמרה את התקציב ומסגרותיו, שהסתייעה גם במסים עקיפים גבוהים. במדיניות מוניטרית שמנעה מתן אשראי זול תוך פיקוח הדוק על הבנקים.
בחינה השוואתית של ביצועי המשק הישראלי ביחס לרוב מדינות המערב מביאה למסקנה ברורה: ישראל מובילה במרב הפרמטרים הכלכליים. החולשות שלנו, שגם בהן אנחנו מובילים, מתבטאות בפערים חברתיים גדולים, בכמות גדולה של העניים, באי השתתפות של רבים בכוח העבודה, בשכר הנמוך וביוקר המחיה והדיור. לנושאים אחרונים אלו, יש פוטנציאל שלילי מהותי עתידי. הם אינם אמורים להשפיע, בטווח הקצר, על ביצועי שוק המניות.
היתרון שלנו על פני רוב מדינות OCED, כפי שפורט לעיל, אמור להשתקף גם בביצועים של שוק המניות, המהווה אספקלריה של המשק. בפועל, ביצועי שווק המניות ברוב מדינות OCEDובארה"ב, עלו לאחרונה משמעותית על אלו שלנו. בשנת 2011 מדד ת"א 25 איבד 18%. הדאו ג'ונס האמריקני עלה בשנת 2011 ב-5.5%. הדאקס הגרמני ירד ב-14.69%. התמונה חריפה יותר כשבוחנים את הירידה במחזורי ההשקעות. בינואר 2012 הסתכם מחזור המסחר החודשי ב?26.8 מיליארד שקל לעומת 49.7 מיליארד שקל בינואר 2011, ירידה של כ?46%.
השפעות על ביצועי מניות
לא רק הכלכלה משפיעה על ביצועי המניות, הפוליטיקה משפיעה גם היא, בעיקר באזורי מתיחות כשלנו. המתח הביטחוני השפיע במשך שנים באופן מינורי על שוק המניות, שידע גאות ושפל כמו כל שוק מניות. ביצועי השוק, לאורך השנים, הניבו תשואות הולמות, שמשכו אליו משקיעים זרים ומקומיים בהיקפים מרשימים. לאחרונה השתנתה מגמה זו לרעה. מספר המשקיעים הזרים בבורסה מתמעט, מספר הישראלים קטן אף הוא. מחזורי העסקאות יורדים והאטרקטיביות של הבורסה מתמוססת. ביצועי מניות נסמכים על ציפיות מביצועים עתידיים שהן נגזרות של יעדים שהחברות מציבות לעצמן ועומדות בהם. כמובן שיש השפעה גם למגמות מאקרו כלכליות ולתחרות. הרמה של שוק המניות הישראלי משקפת ציפיות נמוכות, חששות, צמיחה בירידה, אטרקטיביות נמוכה, ומתח בטחוני רציני.
מה יום מיומיים?
א. המחאה גרמה למינוף משמעותי של הרגולציה, שאמורה לאזן את התחרות ולשפר את ביצועיה. בפועל, הרגולציה בישראל, מפחידה את השחקנים הקיימים בשוק, ומונעת הצטרפות של שחקנים חדשים. החשש מתבסס על תפיסה, לפיה רציונל הרגולציה, איננו תמיד כלכלי צרוף, והיא נתונה ללחצים של לוביסטים ופוליטיקאים, המונעים מכוחן של קבוצות לחץ, שעשויות לערער ולשבש תהליכים כלכליים בשוק חפשי.
ב. ההצעות של ועדת הריכוזיות מעוררות חשש בקרב משקיעים קיימים ופוטנציאליים. זו התערבות רגולטורית מאסיבית בתהליכים של שוק, שצמח באופן חופשי, לטוב או לרע. משקיעים סוברים, שאם היום יש התערבות של הרגולציה בשוק, מי ייתן להם ערובה, שבעתיד לא תהיה התערבות דומה בעסקיהם?
ג. לא מעט טייקונים, קמעונאים גדולים ותעשיות מקומיות, נתונים לאחרונה לזעם ציבורי. אם בגלל האשמה על חלקם בהגדלת הפער, אם בגלל המחירים הגבוהים, ואם סתם מקנאה. החלשת גורמים אלה מחלישה את הכלכלה הלאומית וכמובן את ביצועי הבורסה.
ד. הר השקלים והדולרים בקופת האוצר תופח. זה לא יביא גרם של צמיחה.
ה. הנתיב המרכזי של המשק הישראלי, התעשייה, הולך וקטן. תעשיה חזקה נותנת למדינה תוחלת ארוכת טווח של חוסן כלכלי. המומנטום של תעשיות מתקדמות, מוטות יצוא, נמצא בירידה.
ו. בכירי מערכת הביטחון לשעבר הביעו תהיות על המדיניות בקשר לאיום האירני. תהיות אלו אינן מטיבות עם הבורסה, הן מפחידות.
ז. תהליכים כלכליים אינם מתנהלים לפי איזה אופטימום מקומי, או רצון לרצות קבוצות כאלו ואחרות. יש הכרח בביצוע שינוי, דחיפה שתרחיב את הפעילות. בורסה שונאת רגולציה אובססיבית, סטגנציה ואופק מעורפל. הבורסה גם אינה "קזינו ופוקר" כהתבטאותה של השופטת אלשייך. בורסה היא שוק רציונאלי שבלעדיו היינו חוזרים 100 שנה לאחור.
ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלה ושוק ההון, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.