מראשית עונת הגשמים בנובמבר שנה שעברה עלה מפלס הכנרת במטר וחצי, עלייה המבטאת תוספת של 250 מיליון מ"ק לאגם. כמות מים זו שווה לצריכה הביתית השנתית של כ-2.5 נפש. עם זאת, בכדי להשיג את נפח המים המרבי (המפלס העליון), חסרים במאגר הכנרת כ-570 מיליון מ"ק ואין סיכוי שבשלושת החודשים בהם עדיין צפויים גשמים (מארס-אפריל-מאי) המפלס ישיג את הגובה המרבי, 208.8 מטר מתחת פני הים, אף שמילוי המאגר יימשך. עוד עולה מהנתונים שב-24 השעות האחרונות עלה המפלס ב-8 ס"מ ומאז החלה תקופת הגשמים הנוכחית הוא עלה ב-27 ס"מ.
בעקבות הגשמים הרבים שירדו באגן ההיקוות של הכנרת, קצב זרימת המים לאגם מהנחלים המתנקזים אליה צפוי להיות מהיר מאוד, בדומה לזרימה שנמדדה בסוף חודש ינואר. ספק המים הגדול לכנרת הוא הירדן העליון וקצב הזרימה שנמדד ב"גשר הפקק" (אתר כניסת הירדן לכנרת) היה 41.5 מ"ק בשנייה, קצב זרימה מהיר פי 5.3 מזה שנמדד בסוף ינואר 2010. בחלק מתחנות מדידת כמות הגשם שמפעילה רשות המים, עלתה כמות הגשם השנה על הממוצע הרב שנתי בשיעורים של 30%-10%. כך הדבר בכמה אזורים בגליל, בחיפה, ובמישור החוף הצפוני והמרכזי.
האם שפע הגשמים השנה יכול להניע את הממשלה להוזיל את תעריפי המים לצרכן הביתי? התשובה לכך היא שתעריף המים לא נקבע על ידי הממשלה רק משיקולים כלכליים ומשיקולים המשקפים את מצב משק המים. תעריפי המים משקפים גם שיקולים פוליטיים ופופוליסטיים של הממשלה ועל כן מוקדם מדי להעריך.
בתשובה לשאלת התעריפים, הדגישו ברשות המים, כי תעריפי המים לציבור חייבים לשקף, לפי חוק, את ההשקעות הנחוצות על מנת להבטיח אספקת מים לציבור ולמנוע משבר מים עתידי. ההשקעה הגדולה ביותר, היא בהתאמת מערכת המים הארצית לקליטת תוספת המים שיגיעו ממתקני ההתפלה, שעל הקמתם החליטה הממשלה.
היקף ההתפלה, המגיע היום ל-330 מיליון מ"ק בשנה, צפוי לגדול עד 2013 ל-600 מיליון מ"ק בשנה ועד 2020 ל-750 מיליון מ"ק בשנה. מדובר בכמות מים ענקית, כמות כמעט כפולה מזו הנשאבת למוביל הארצי מהכנרת מדי שנה בממוצע רב שנתי (380 מ"ק לשנה). ההשקעה כוללת גם רכישת מים מותפלים מחברות ההתפלה, בהתאם להסכמים שנחתמו עמן ומדובר בעלות רכישה שתגדל מאוד בשנים הקרובות, מפני שעלות ההתפלה תגדל בשל התייקרות האנרגיה הדרושה להפעלת מתקני ההתפלה.
בנוסף לכך, אומרים ברשות המים, משק המים בישראל עדיין סובל מגירעון הנאמד ב-1.5-2 מיליארד מ"ק, גירעון ענק שהוא תוצאתן של 7 השנים השחונות (2005-2011) שפקדו את ישראל והחזרת הגירעון הזה מחייבת השקעות כבדות. כמו כן מחייב החוק השקעה תקציבית במענקים להשבת מי קולחין להשקיה חקלאית. כל אלה ועוד, מחייבים, כך לדברי גורמים ברשות המים, כי תעריפי המים יישארו גבוהים. חצי הכוס המלאה בדיון הזה היא, שקיים סיכוי טוב שהמים לא יתייקרו.