פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסכם "שמיים פתוחים" - לא לפני 2018

      על פי ההסכם המתגבש ייפתחו השמיים לתחרות מלאה באופן הדרגתי תוך חמש שנים. במידה וייחתם ההסכם, תשקול רשות ההגבלים להגמיש מדיניותה בנוגע לחברות הישראליות

      יישום הסכם התעופה החדש בין ישראל לאיחוד האירופי לפתיחת השמים לתחרות מלאה ייעשה באופן הדרגתי במשך חמש שנים - כך נודע ל-TheMarker. המשמעות המעשית: גם בתסריט האופטימי ביותר של השלמת הליכי האישור של ההסכם החדש המתגבש עד סוף השנה וכניסתו לתוקף ב-2013, ייפתחו השמיים לתחרות מלאה בין ישראל לאירופה רק ב-2018.

      על פי ההסכם המתגבש, קצב הפעימות ייעשה על בסיס שנתי. בכל שנה ממועד כניסתו של ההסכם החדש לתוקף יתוספו, לפי נוסחה קבועה מראש, מספר טיסות (תדירויות שבועיות) ויעדים בין ישראל לאירופה. בתום חמש שנים ייפתחו באופן מלא השמים לתחרות בין ישראל למדינות האיחוד, ואז תוכל כל חברת תעופה לטוס כמה פעמים שתרצה בין כל יעד שתבחר בין ישראל לאירופה.

      הסכם התעופה החדש צפוי להבחין בין יעדים אליהם מתקיימות טיסות קו ישירות בלבד (מנקודה לנקודה) בין ישראל לאירופה, לבין יעדי "ביניים" מרכזיים, שמשמשים גם לטיסות המשך - בעיקר אל מחוץ ליבשת. זאת משום שבעשור האחרון קיימת עלייה בהיקף תנועת הנוסעים מישראל דרך יעדי ביניים באירופה בטיסות המשך של חברות התעופה הזרות, ששותפות בבריתות תעופה אסטרטגיות בינלאומיות. תופעה זו פוגעת בחברות התעופה הישראליות שאינן חברות בבריתות תעופה בינלאומיות כלשהן.

      בהסכם התעופה החדש יאופיינו שלושה סוגי שדות תעופה באירופה, לצורך קביעת היעדים שיצורפו בהדרגתיות להסכם. השדות יאופיינו ויצורפו לפי מספר הטיסות היוצאות ונכנסות מהם לישראל - שדות שאינם נגישים כיום מישראל יצורפו ראשונים, ולהפך.

      לדוגמה, אם מיעד טיסה כמו מלמה שבשוודיה לא מתקיימות כיום בכלל טיסות קו לישראל וממנה, עם חתימת ההסכם החדש ניתן היה להפעיל בשנה הראשונה עד שבע טיסות קו לשבוע ממנה; בשנה השנייה ניתן יהיה להוסיף למשל עוד שבע טיסות קו בשבוע ארצה, וכך הלאה עד תום השנה החמישית, אז לא תהיה כל הגבלה.

      התנאי לאישור לשיתוף פעולה - תחרות מלאה

      רשות ההגבלים העסקיים שוקלת לאשר לחברות התעופה הישראליות לשתף פעולה, רק בתנאי שייחתם הסכם השמיים הפתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי, שיאפשר תחרות מלאה בענף - כך נודע ל-TheMarker.

      ענף התעופה הישראלי פועל תחת מגבלות ההסדרים הכובלים של הרשות. עד כה לא אישרה רשות ההגבלים שיתופי פעולה בין חברות התעופה הישראליות עד כדי מיזוג אפשרי. כמו כן, הגבילה הרשות את חברות התעופה הישראליות בהסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים ("קוד שרינג") עם חברות תעופה זרות, שהיה בהם כדי לפגוע בתחרות. כך לדוגמה, פסלה הרשות הסכמי "קוד שרינג" של אל על שבהם רק חברת תעופה אחת המשיכה לטוס בקו, במקום שתי חברות תעופה (ישראלית וזרה) כמקובל.

      ב-20 במרץ אמורים ישראל והאיחוד האירופי לסכם את עיקרי הסכם השמים הפתוחים, שיועבר אז לאישור הפרלמנט האירופי ולכנסת ישראל. על רקע המשא ומתן בין ישראל לאיחוד, התקיימו באחרונה שיחות בין משרד התחבורה לרשות ההגבלים במטרה להגמיש את אפשרויות שיתוף הפעולה של חברות התעופה הישראליות, כדי לאפשר תנאי תחרות חדשים. בשלב ראשון, שינוי התנאים יחול לגבי הפעילות באירופה, כך שהממונה על ההגבלים העסקיים יוכל לתת עליהם פטור. לא מדובר באישור פעילויות שקשורות להמשך התחרות בין החברות, כמו בקו הפנים-ארצי לאילת.

      מרשות ההגבלים העסקיים לא נמסרה תגובה לידיעה.

      בשבוע שעבר נמתחה ביקורת על שר התחבורה ישראל כץ, לאחר שהורה להשהות את יישום הסכם השמים הפתוחים עד שתיבחן השפעתו על חוסנן של חברות התעופה הישראליות. בתגובה לטענה כי נכנע ללחץ חברות התעופה המקומיות ואיומי השביתה של ההסתדרות, אמר כץ: "לא נכנעתי. המדיניות שלי ברורה - יש לפעול בשתי זרועות, לקדם מדיניות שמים פתוחים כדי לאפשר הוזלה ושיפור השירות, ומצד שני לשמור על חוסן חברות התעופה הישראליות".

      אלעל וארקיע (TheMarker)
      (TheMarker)

      בכיר במשרד התחבורה שהיה שותף לשיחות עם הרשות להגבלים עסקיים אמר אתמול ל-TheMarker כי "היו מגעים לתת פטור על ידי הממונה על ההגבלים. שר התחבורה וידא שהסיכומים יתקבלו לפני ההסכם הסופי עם האיחוד האירופי. מדובר בביטול הגבלים עסקיים על חברות תעופה ישראליות, שאינם קיימים באירופה". בנוגע לחשש ששיתוף הפעולה בין החברות יפגע בתחרות, אמר הבכיר: "בשיחות עם הרשות להגבלים עסקיים הובעה נכונות לתת פטור מתקופת יישום ההסכם והלאה - אך תחרות תהיה".

      לדברי הבכיר, מדיניות שר התחבורה כוללת פעולה בשני אפיקים: קידום מדיניות השמים הפתוחים כדי לאפשר הורדת מחירים ושיפור השירות, לצד שמירה על חוסנן של החברות הישראליות. הבכיר הדגיש כי שר התחבורה נחוש בדעתו שלא להיכנע ללחצים ולהביא להשלמת הסכם התעופה לפתיחת השמים לתחרות, על אף התנגדותן של חברות התעופה הישראליות.

      בכיר בענף התעופה אמר ל-TheMarker כי "מנהלי חברות תעופה ישראליות התייחסו מלכתחילה בספקנות להודעתו של שר התחבורה, לפיה הורה למנהל רשות התעופה האזרחית, גיורא רום, לא לחתום על הסכם עם האיחוד האירופי עד שיובטח חוסנן של חברות התעופה הישראליות. היה תמוה שבאבחת הוראה אחת ניתן לעצור תהליך שנמשך קרוב לשלוש שנים והחלטת ממשלה התומכת בפתיחת השמים עם אירופה".

      "כללי המשחק ישתנו"

      באשר לאפשרות של אישור שיתופי פעולה חדשים בין חברות התעופה הישראליות על ידי הרשות להגבלים עסקיים, הוסיף הבכיר מענף התעופה: "כללי המשחק ישתנו. כולם יוכלו לשתף פעולה עם כולם, ייפתחו אפשרויות לרכישות ומיזוגים בין חברות התעופה הישראליות".

      כך, לדבריו, ניתן יהיה להפריד בין הפעילות בקווי התעופה הבינלאומיים לבין קווי התעופה הפנים-ארציים של חברות התעופה הישראליות. ייתכנו שיתופי פעולה ישראליים בקווי תעופה בינלאומיים מסוימים, שבהם קיימת תחרות חריפה מצד חברות אירופיות.

      מאל על נמסר: "חברות התעופה הישראליות משוכנעות ששר התחבורה מבין את החשיבות הלאומית בשמירה על חוסן התעופה הישראלית, כפי שאמר חד-משמעית במפגש עם מובילי התעופה הישראלית וכך הנחה והורה לראש מינהל התעופה האזרחית. אנחנו משוכנעים שהשר יוביל את הסכם השמים הפתוחים מתוך אחריות לשמירה על ביטחון המדינה, להבטחת יציבות חברות התעופה הישראליות, לביטחון כלכלי לכל עובדי התעופה הישראלית ולטובת הצרכן".

      בארקיע וישראייר סירבו להגיב לידיעה.

      עדקון ראשון: 8:34