בעלי עסקים: "לאומי לחץ עלינו לעבור ללאומי קארד"

בתי עסק שהם לקוחות של בנק לאומי מקבלים בשבועות האחרונים פנייה ממנהל סניף הבנק שלהם - שמתקשר לקדם את ענייניה של חברת לאומי קארד, המוחזקת 80% על ידי הבנק עצמו ו-20% על ידי קבוצת עזריאלי. בשיחות אלה, מבקשים מנהלי הסניפים מבתי העסק להעביר את פעילות סליקת כרטיסי האשראי מישראכרט שבבעלות בנק הפועלים או כאל שבבעלות דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%), ללאומי קארד.

עבור בעלי עסקים רבים, שהם צרכני אשראי וחשים תלות במנהל הסניף, הפנייה האישית מתפרשת כרמז עבה למה שעלול להתרחש לאשראי של בית העסק אם פעילות הסליקה לא תועבר מהחברות הבנות של הבנקים המתחרים אל החברה הבת לאומי קארד.

חלק מבתי העסק מדווחים כי עברו ללאומי קארד לאחר שזו הציעה עמלת סליקה נמוכה יותר. אחרים מדווחים כי עברו ללאומי קארד לבקשת מנהל סניף הבנק, על אף שהוצעו להם תנאים דומים או זהים לאלה שהיו להם.

בעל עסק סיפר כי "עברתי ללאומי קארד בגלל ההלוואות שיש לי מבנק לאומי".

אמרו לך שאם לא תחתום עם לאומי קארד יקרה משהו לאשראי שלך?

בעל העסק: "הם לא אמרו שום דבר, אבל אני הרגשתי מהשיחה".

בעל עסק אחר, הפועל בתחום המזון וצורך מלאומי אשראי בהיקף של מיליוני שקלים, טוען כי העביר את פעילות הסליקה ללאומי קארד לבקשת מנהל הסניף. "הוא רמז לי שהוא רוצה שאני אעבור ללאומי קארד", טוען בעל העסק.

מנהל הסניף אמר שאחרת המסגרות יופחתו?

בעל העסק: "לא. הוא לא אמר לי את זה. אני הבנתי את זה. אני הבנתי שזה נוח לו. תראה, אני רוצה ממנו הרבה טובות, אז לא אכפת לי לעשות לו טובה. הרגשתי שהוא (מנהל הסניף - ס"א) רוצה את זה".

בית עסק שמספק שירותים לעסקים אחרים סיפר על הרקע למעבר ללאומי קארד: "התקשרו אלי מהבנק - אני בבנק לאומי - ואמרו שזה נותן עוד נופך באשראי. להם זה מסייע, ומבחינתי זה לא משנה הרבה".

בעל עסק נוסף שהינו לקוח של בנק לאומי סיפר כי העביר את פעילות הסליקה ללאומי קארד על מנת שבנק לאומי יהיה יותר גמיש אתו במקרים של חריגה ממסגרת האשראי. גם לקוח זה מספר כי נציג הבנק לא אמר זאת מפורשות, אבל הוא הבין כי הבנק יבוא לקראתו בעת הצורך אם יעבור ללאומי קארד.

תזמון השיווק האגרסיבי הזה אינו מקרי. מדובר במדיניות של בנק לאומי, שהציב יעדים למנהלי הסניפים ומתגמל את הסניפים שמצטיינים בהבאת לקוחות ללאומי קארד. עובדי הסניפים המצטיינים מקבלים תקציב גיבוש, שאותו הם רשאים להוציא על בילוי משותף לצוות הסניף. בסניפי בנק לאומי נתלו גם כרזות הפונות לבעלי עסקים ובהן נכתב "חשבון עסקי בלאומי וסליקה עם לאומי קארד - החיבור המושלם לעסק שלך!"

כיום פועלות בישראל שלוש חברות כרטיסי אשראי: ישראכרט עם נתח שוק של 49%, לאומי קארד עם נתח שוק של 26% וכאל עם נתח שוק של 25%. השיווק האגרסיבי בבנק לאומי נעשה לקראת פתיחת השוק לתחרות. "חוק ישראכרט", שעבר בכנסת באוגוסט, ייכנס לתוקף במאי הקרוב. עם כניסתו לתוקף, ייפתח שוק סליקת כרטיסי האשראי לתחרות, כאשר כל חברות כרטיסי האשראי יוכלו מאותו המועד לסלוק כרטיסי אשראי מבית ישראכרט.

כרטיסי ישראכרט מהווים 17% מהשוק, וניתנים כיום לסליקה על ידי חברת ישראכרט בלבד - עובדה המעניקה לישראכרט כוח שוק גדול במיוחד מול מתחרותיה. כרטיסי ויזה ומאסטרכרד ניתנים כבר היום לסליקה על ידי כל חברות כרטיסי האשראי.

אם עד כה מרבית בתי העסק העדיפו לסלוק את כרטיסי האשראי בבית העסק שלהם באמצעות חברת ישראכרט, על מנת לא לאבד 17% מהלקוחות המחזיקים בכרטיס ישראכרט, הרי שכאשר החוק ייכנס לתוקף במאי, וכל החברות יוכלו לסלוק כרטיסי ישראכרט, למעשה מתחיל עידן של תחרות בין חברות הסליקה, שאמור לסייע בהפחתת המחירים.

אם הפעולות האגרסיביות שמבצע בימים אלו בנק לאומי יאומצו על ידי בנקים נוספים - הדבר עלול להכשיל את התחרות החופשית בתחום סליקת כרטיסי האשראי בבתי העסק. זאת, כיוון שאם הממונה על ההגבלים העסקיים יאשר לכל אחד מהבנקים שבבעלותו חברת כרטיסי אשראי לדחוף את הלקוחות שלהם באגרסיביות אל חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, נתח הפעילות של כל חברת סליקה צפוי להיות בהתאם לנתח של כל בנק באשראי לבתי העסק.

כיום, ארבעת הבנקים שבבעלותם שלושת חברות כרטיסי אשראי מספקים 90% מהאשראי לעסקים הקטנים בישראל, וכן מספקים 95% מהאשראי ללקוחות הבנקאות המסחרית בישראל. אשראי זה יכול להיות מנוף של לחץ על בתי העסק, אשר עלול להקטין את תנאי התחרות שאליהם כיוונה הכנסת כשחוקקה את חוק ישראכרט.

בינתיים כבר הוגשו תלונות למפקח על הבנקים, דודו זקן, ולממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שפתחו בבדיקה. מנגד, יש לציין כי בנק לאומי הצטייד בחוות דעת משפטיות, שחיברו עו"ד דליה טל ופרופ' יובל לוי, ושניהם כתבו כי מאמצי השיווק שבנק לאומי מנהיג מבוצעות במסגרת החוק.

כך או כך, חברות כרטיסי האשראי גרפו ב-2011 רווח נקי של יותר מ-140 מיליון שקל מפעילות הסליקה בלבד - מדובר ברווח גדול פי 2 מאשר מהרווח המצרפי של חברות הסליקה ב-2010, ורווח הגדול פי 3 מהרווח המצרפי של חברות הסליקה ב-2009.

הגידול ברווח המצרפי בענף נובע מגידול בשיעור של כ-8%-9% בשנה במחזור העסקות במשק המבוצעות בכרטיסי אשראי. עוד גורם שמשפיע על הגידול ברווח המצרפי הוא השפעה שקשורה להפחתת גובה עמלת הסליקה הצולבת. עמלת הסליקה הצולבת היא העמלה שחברות הסליקה משלמות לחברות כרטיסי האשראי מתוך העמלה שחברות הסליקה גובות מכ-100 אלף בתי עסק המכבדים תשלום באמצעות כרטיסי אשראי. עמלה זו נמצאת בירידה מתמדת לנוכח התערבות בית הדין להגבלים עסקיים.

כוונת הרגולטור היתה כי הפחתת עמלת הסליקה הצולבת תאפשר לחברות הסליקה לגלגל את ההוזלה אל בתי העסק. אולם בפועל, חברות הסליקה לא גלגלו עדיין את מלוא ההוזלה אל בתי העסק, ורווחיהן - כך עולה מהדו"חות הכספיים - ממשיכים לנסוק, על אף ההתרעות החוזרות מצד ראשי חברות כרטיסי האשראי כי פעולות הרגולטור יפגעו ברווחיות הענף.

דובר בנק לאומי מסר כי "כל פעולותינו השיווקיות נבדקות משפטית ותואמות את הנחיות גורמי הרגולציה השונים".

דובר בנק ישראל מסר כי "בין שאר פעולותיו, פועל הפיקוח על הבנקים לקדם את התחרותיות בפעילות הבנקאית, ובכלל זה בתחום הפעילות בכרטיסי אשראי. לפיכך, היכן שמובא בפניו מידע קונקרטי אשר עשוי לעלות חשש כי תנאים אלו נפגעים, הוא פועל לצורך בירורם והסדרתם. הפיקוח אינו יכול להתייחס לפעילות המבוצעת מול תאגידים ספציפיים".

מרשות ההגבלים העסקיים לא נמסרה תגובה.