מתכוננים לקיץ: כך תחסכו בחשמל ותרוויחו

בחודשיים האחרונים פנתה חברת החשמל אל הציבור לא פחות מארבע פעמים בבקשה שלא לעשות שימוש במכשירי חשמל זוללי אנרגיה בשעות הערב. תדירות גבוהה זו של חשש להפסקות חשמל במשק בשל ביקושי יתר נחשבת נדירה בעונת החורף ובכלל, אלא שבעוד ארבע חודשים היא עשויה להיות חלק משגרת יומו של ציבור צרכני החשמל בישראל.

אי הבהירות הרגולטורית בענף האנרגיה, לצד המחסור בגז טבעי והתחזיות לקיץ חם ויבש - גוררים תחזית לרמת רזרבת ייצור חשמל מסוכנת, ואף שלילית, במשק. במשרד האנרגיה כבר ייסדו באחרונה צוות בין-משרדי לבחינת פתרונות אפשריים למצוקת החשמל הצפוייה, וזה בוחן גם את האפשרות להורות לחברת החשמל לרכוש מיידית שמונה גנרטורים ענקיים שיופעלו ברחבי המדינה בשעת הצורך.

משבר החשמל בישראל הוא תולדה של כשלים שונים שנמשכו עשרות שנים: החל בהשתהות הדרג הפוליטי והביורוקרטי בפיתוח תחנות כוח חדשות, דרך עיכובי חברת החשמל בביצוען וכלה בגרירת הרגלים של יצרני החשמל הפרטי. אלא שדווקא משבר הגז הטבעי, שהחל לפני שנה בעקבות הפסקת ההזרמה של הגז ממצרים והידלדלות מאגר ים תטיס הישראלי, צפוי להביא הקיץ את ציבור הצרכנים לשאת במחיר מצוקת החשמל גם באור שבבתים.

אם לא די היה ברזרבה הנמוכה יחסית שממנה יסבול הקיץ משק החשמל - פוחתת והולכת כמות הגז הטבעי שמוזרמת למשק. כתוצאה מכך, צפויות להשבתה כמה תחנות כוח, שאינן בנויות לשימוש חלופי בסולר. זאת, כאשר גם השימוש החלופי הזה מוגבל בשל קשיי הולכת סולר בכמויות כאלה בין תחנות הכוח ברחבי המדינה, וכן בשל הפחתת התפוקה של תחנות הכוח העושות בו שימוש, לעומת תחנות מבוססות גז.

בהיעדר אפשרות להקים תחנות כוח נוספות בן לילה, נאלצים הרגולטורים בענף האנרגיה להידרש סוף-סוף לניהול צריכה. כלומר, לטיפול בביקוש, במקום עוד תוכנית חירום להגדלת ההיצע. מכיוון שבעיית אספקת החשמל היא נקודתית וצפויה להוות אתגר למשך עשרות שעות לכל היותר בעונת הקיץ, החלה רשות החשמל, באיחור ניכר, להפעיל הסדרים וולונטריים שונים המתמרצים את צרכני החשמל הגדולים לחסוך בשעות הקריטיות למשק. בשבועות האחרונים החלה הרשות להרחיב את ההסדרים האלה גם למשקי הבית.

בתחילת השבוע פירסמה רשות החשמל לשימוע ציבורי הסדר צרכני חדש, שמעניק הנחה למשקי בית שיפחיתו את צריכת החשמל שלהם בקיץ הקרוב ביחס לצריכתם בקיץ הקודם. מדובר בהבטחה להנחה של 10% בחשבון החשמל של יוני-ספטמבר, למי שיפחית את צריכת החשמל שלו בשיעור של 15%-19.9% לעומת אשתקד. כמו כן, תובטח הנחה של 20% למי שיפחית את צריכתו ב-20%-30%. המטרה היא לתת לצרכני החשמל הביתי תמריץ כלכלי כדי שיסייעו בהפחתת צריכת החשמל המשקית בחודשי שיא הביקוש של הקיץ.

"מדובר במודל המיובא מארה"ב", אומר עודד אגמון, ראש תחום הסדרה ברשות החשמל. "היתה לפנינו הצעה להחיל את המודל על כלל הצרכנים הביתיים במשק. עם זאת, הניסיון בארה"ב מלמד כי מודל של רישום מראש עדיף, משום שבהליך של רישום אקטיבי יוצרים מודעות בקרב הציבור". אגמון מסרב לפרט מהו היקף ההצטרפות הצפוי להסדר, וטוען כי הדבר תלוי בקמפיין הפרסומי שיתלווה אליו. עם זאת, הוא מבהיר כי לא ניתן להפסיד בהצטרפות להסדר. "אם חסכת - הרווחת. אם לא חסכת - שילמת רגיל", אמר.

הבאת המודל לשימוע ציבורי בתחילת מארס מעוררת תהיות: המחסור בחשמל צפוי זה מכבר; השימוע יסתיים רק בתחילת אפריל, ואז תצטרך חברת החשמל להקים אתר אינטרנט עם מערך רישום. האם יספיק הזמן כדי להיערך להחלת ההסדר עד יוני? ברשות החשמל משוכנעים שכן.

הסדר נוסף שכבר פורסם לשימוע ואושר בידי הרשות, הוא "תעו"ז פשוט" (תעו"ז - תעריף לפי עונה וזמן), שבו משתנה תעריף החשמל שייגבה מן המצטרף להסדר לפי עונות השנה ושעות היממה. בשעות שיא הצריכה (11:00-17:00 בקיץ ו-17:00-22:00 בחורף) יעלה התעריף בשיעורים המגיעים עד ל-150% מהתעריף הקבוע, ובשאר השעות תינתן הנחה של כ-18% ממנו. לפי הערכות רשות החשמל, משפחה עשויה לחסוך כך כ-10% מחשבון החשמל השנתי - כ-400-500 שקל בחודש, על ידי הסטת השימוש במכשירי חשמל לשעות הזולות יותר. ההסדר הוא וולונטרי, ורשות החשמל אף קבעה כי צרכן שיצטרף להסדר יוכל להתחרט לאחר שנה ולחזור לתעריף הקבוע. בנוסף, הובטח כי אם הפסיד הצרכן מהמעבר לתעו"ז הביתי, הוא יוכל לקבל את ההפרש בין מה ששילם למה שהיה משלם בתעריף הקבוע.

ההיגיון שמאחורי התעו"ז הביתי הוא כפול: ראשית, הוא נותן תמריץ לחסוך בחשמל בשעות שיא הצריכה, אז גדלה הסכנה להגיע לרזרבת חשמל מסוכנת; שנית, העלות השולית לייצור חשמל בשעות השיא גבוהה מאוד, בשל הצורך להפעיל יחידות ייצור יקרות יותר, המופעלות בסולר. ביחידות הבזבזניות ביותר, עלות ייצור כל קווט"ש מגיעה עד ל-1.7 שקלים.

"מבחינתנו, כולם צריכים להיות בתעו"ז", אומר אגמון, "זה מבנה התעריף הכי הגיוני מבחינת משק החשמל". עם זאת, שיאי צריכת החשמל אינם אקראיים, אלא נובעים מכך שאנשים נוטים להגביר את צריכת החשמל שלהם בשעות דומות. צריכת החשמל היא פונקציה של אורח החיים ושעות העבודה במשק. לפיכך, ייתכן שצרכנים רבים יתקשו להסיט את צריכת החשמל שלהם לשעות הזולות.

ואמנם, עד כה זכה ההסדר לביקוש דל יחסית להצטרפות. ברשות החשמל צופים כי כ-20 אלף צרכנים יבקשו להירשם אליו בסופו של דבר. עם זאת, קוראים שיבקשו להצטרף כיום להסדר לא יקבלו מענה. זאת, משום שהתעו"ז מצריך מוני חשמל מיוחדים, שאינם נמצאים עדיין בידי חברת החשמל. לפי המסתמן, התקנת 20 אלף מונים עד בצורת החשמל בקיץ הקרוב היא אתגר קשה. גורמים בחברת החשמל טוענים כי רשות החשמל מפרסמת לשימוע הסדרים מסובכים, מבלי להתייעץ עם החברה על היכולת ליישם אותם בפועל. על כך עונה אגמון כי "ניתן לחברה פרק זמן של שלושה חודשים להיערכות, שיסתיימו בסוף אפריל. לאחר מכן, יש עוד חודשיים עד לתקופה הקריטית ביולי-אוגוסט."

הסדר נוסף שפורסם לשימוע נקרא "ניהול צריכה עצמית", שבו מתקין הצרכן מחברים מיוחדים בין השקע הביתי למכשירי החשמל. באמצעותם יכולה חברת החשמל לשלוט בהפעלתם של מכשירים אלה, ולמנוע את הפעלתם במשך 100 שעות בשנה. זאת, בתמורה להחזר של 3.15 שקלים לכל קווט"ש שלא נצרך בשעות אלה, ביחס לקווט"שים שנצרכו בעשרת ימי העסקים שלפני כן.

הסדר "ניהול צריכה עצמית" מיועד לצרכני חשמל מסחריים, הצורכים יותר מ-40 אלף קווט"ש בשנה. עם זאת, גם חברה פרטית שתאגד מספר רב של צרכנים ביתיים תוכל להצטרף אליו. החברות יממנו את הציוד וישתתפו עם הצרכנים בתגמול על החיסכון בשעות השיא. ברשות טוענים כי קיים פוטנציאל מסחרי גדול לחברות מאגדות ומציינים כי בשיטה זו יממן המגזר העסקי את אמצעי ניהול הצריכה. כמה פיילוטים שנערכו בתחום גילו כי קיימת היענות גבוהה של הצרכנים להצטרף להסדר, אך מצד שני קיימת גם הסתייגות בציבור מפני שליטת גורם חיצוני בהפעלת מכשירי החשמל בבית.

בצד הסדרי ניהול הצריכה עבור משקי הבית, ממשיכים ברקע הסדרי צריכה עבור הצרכנים המסחריים והתעשייתיים. כך למשל, כל צרכן הצורך יותר מ-40 אלף קווט"ש בשנה אמור להצטרף להסדר תעו"ז. כמו בהסדר הביתי, גם בתעו"ז הרגיל קיימים הבדלים בתעריף צריכת החשמל המשתנים בין עונות השנה ושעות היממה, הנחלקות לשלושה מקבצים: שפל (תעריף נמוך), גבע (תעריף בינוני) ופסגה (תעריף גבוה). בשעות השפל התעריף הוא כ-25 אגורות לקווט"ש. מספר זה קופץ בשעות הפסגה (צהריים בקיץ, ערב בחורף) עד פי 4 (תלוי בעונה ובסוג הצרכן).

תעריף זה החל לפעול ב-1982, ולכן עלה הצורך להשתמש באמצעים נוספים במטרה להסיט את צריכת החשמל במגזר העסקי משעות שיא העומס. הסדר אחד כזה נקרא "פסגה ניידת", ומטרתו להפחית את צריכת החשמל של צרכנים גדולים (חיבור של יותר מ-172 קילו-וואט) ב-100 שעות שיאי הצריכה השנתית. כאשר חברת החשמל צופה ירידה של רזרבת החשמל לתחום קריטי, היא מודיעה על "פסגה ניידת" בהתרעה של 4-6 שעות. תעריף החשמל של הצרכנים בהסדר זה עולה אז ל-3.5-4 שקלים לקווט"ש, לעומת תעריף רגיל של 0.98-1.16 שקלים בשעות הצריכה הגבוהה. זאת, כדי להניא אותם מצריכת חשמל בזמן זה ולהשאיר חשמל זמין ברשת עבור צרכנים אחרים. ביתר השנה מקבלים החברים ב"פסגה ניידת" הנחה בשיעור של 10%-20% בתעריפי החשמל בשעות ה"פסגה" וה"גבע" הרגילות. כיום חברים בהסדר צרכנים זה 108 לקוחות הצורכים ביחד כ-350 מגה-וואט ומפחיתים בממוצע כשליש מצריכת החשמל שלהם בשעות הפסגה הניידת.

"הסדר הפסגה טוב, ומאפשר חיסכון בתעשייה של עד 10% מעלויות החשמל", אומר אורן הרמבם, מנהל תחום האנרגיה בהתאחדות התעשיינים. "לבקשתנו, הוא הורחב גם לצרכני תעשייה במתח נמוך, אבל לא כל הצרכנים יכולים באמת להצטרף אליו. יש מפעלים שלא יכולים להפחית את הצריכה ויש כאלה שצריכים התרעה של יותר מ-4-6 שעות שניתנת כיום. אם היתה ניתנת להם התרעה של 24 שעות, הם היו יכולים להשבית את הפעילות ולבצע עבודות תחזוקה".

עד כה הכריזה חברת החשמל על "פסגה ניידת" ב-40 שעות מתוך 100 השעות המובטחות בהסכם עבור 2012 כולה, מה שמעיד על כך שיהיה צורך להרחיב את ההסדר לקראת הקיץ. "חשוב מאוד לפעול בהתייעצות עם המפעלים ולא לכפות מהלך כזה", אומר הרמבם. "אם יעשו צעד וולונטרי ויתייעצו עם התאחדות התעשיינים ובעלי המפעלים, נוכל להגיע להבנות".

"החשמל הכי נקי וזול הוא זה שנחסך. התאחדות העשיינים מספקת מידע וסיוע למפעלים בנושא התייעלות אנרגטית, אך יש צורך בעידוד ממשלתי נוסף בעניין", מוסיפה נאוה סלע, יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים. "המפעלים הגדולים ניזוקו מאוד מחוסר הגז. צריך להבטיח שאכן יגיע הגז החלופי ממאגר תמר באמצע 2013. עד אז, צריך לאפשר שימוש במזוט ולאפשר לתעשייה לחיות על ידי הורדת הבלו על הסולר".

הסולר משמש בתעשייה בעיקר לחימום, אך גם להפקת חשמל בגנרטורים בעיתות של הפסקות חשמל. גופים שאינם יכולים להפסיק את פעילותם, כגון מפעלים, בתי חולים ומוסדות אחרים, מחזיקים בגנרטורים תעשייתיים לגיבוי. הסדר נוסף שמפעילה רשות החשמל להגדלת היצע החשמל בשעות הקריטיות הוא לפיכך הסדר גנרטורים. בהסדר זה, בעלי גנרטורים לגיבוי בהספק 0.5-5 מגה-וואט, יפעילו אותם בשעות הצורך (100 שעות בשנה) ויקבלו תשלום של 0.2-0.9 שקל לקווט"ש. זאת, במטרה שישתמשו בגנרטורים ולא יישענו על רשת החשמל בשעות שיאי הביקוש.

הגנרטורים בישראל מייצרים כיום כ-200 מגה-וואט, אך תחת מגבלות. "ההסדרים הקיימים הם לא יותר מדי רווחיים וכדאיים בהשקעה לבעלי גנרטורים, והראייה היא כמות המצטרפים הדלילה", אומר גורם בענף. "היה ניתן להכפיל את מספר הגנרטורים, אם היו מקלים על הפרוצדורות ברשות החשמל. בנוסף, הרשות החליטה לפני כמה חודשים כי בעת הצורך, ניתן יהיה להזרים את החשמל העודף שיוצר בגנרטור לרשת החשמל, אבל חברת החשמל לא נותנת ליישם זאת, ובכך מונעת את האפשרות להגדיל את רווחיות ההסדר לבעלי הגנרטורים. בסופו של יום, במחירי הסולר הנוכחיים, ההסדר לא מאוד אטרקטיבי".

למי מיועד: לקוחות ביתיים*

מהות המסלול: הנחה בחשמל למי שיחסוך בקיץ הקרוב בצריכה החודשית, לעומת הצריכה בקיץ שעבר

שנת התחלה: 2012 (בכפוף לשימוע)

החיסכון למשק: צרכן שיפחית ביוני-ספטמבר 19.9%-15% מצריכת החשמל הביתית לעומת התקופה המקבילה אשתקד יזכה להנחה של 10% בתקופה זו. צרכן שיפחית 30%-20% בצריכת החשמל יזכה להנחה של 20% בחשבון. המשמעות: חיסכון של עד 400 שקל בחודשי הקיץ למשפחה

החיסכון למשק: תלוי במספר המצטרפים

האותיות הקטנות: ההנחה תוענק כנגד הגשת חשבוניות הנכללות רק בתקופה הנדונה. המנגנון עדיין לא נדון עם חברת החשמל

* צרכן ביתי הוא מי שהגדיר את הצריכה כביתית. תוכנית זו מיועדת למי שאינו צורך יותר מ-40 אלף קווט"ש בשנה. ממוצע הצריכה הביתית בישראל הוא כ-7,600 קווט"ש בשנה

למי מיועד: צרכנים שאינם ביתיים ולקוחות ביתיים שהתאגדו באמצעות חברה משותפת

מהות המסלול: מתן היתר לחברת החשמל למנוע הפעלה של מכשירים מסוימים באמצעות שקעים חכמים למשך 100 שעות בשנה, בתמורה לתמריץ כספי כנגד כל קווט"ש שנחסך

שנת התחלה: 2012 (בכפוף לשימוע)

התמריץ: עבור כל קווט"ש שיחסך בשעות השיא יקבל הצרכן 3.15 שקלים. המשמעות: חיסכון של עד 300 שקל בשנה למשפחה

החיסכון למשק: תלוי במספר המצטרפים

האותיות הקטנות: החיסכון ימדד ביחס לממוצע הצריכה בשעות הזהות ב-10 ימי העבודה הקודמים

למי מיועד: צרכנים בתעשייה שצורכים לפחות 4% מהחשמל בשנה בשעות שיא הביקוש שבקיץ

מהות המסלול: תמריץ להפחתה בצריכת החשמל של הלקוח בשעות שיא הביקוש, באמצעות ייקור החשמל למשך 100 שעות בשנה - והוזלתו ביתר הימים

שנת התחלה: 2002

התמריץ: הנחה של 20%-10% בתעריף החשמל - למעט 100 שעות פסגה בביקושים לחשמל במשק - אז מזנק התעריף ב-116-90 אגורות לקווט"ש (עלייה של 580%-250%)

החיסכון למשק: פוטנציאל חיסכון של כ-350 מגה-וואט, אך ההיענות בפועל היא 33%

האותיות הקטנות: הופעל כבר השנה למשך 40 שעות, ועשוי שלא להספיק בקיץ

למי מיועד: בעלי גנרטורים בהספק של 5-0.5 מגה-וואט, שאינם יצרני חשמל מורשים

מהות המסלול: תמרוץ צרכנים גדולים לעבור לשימוש בגנרטורים במקום להישען על רשת החשמל בשעות מצוקה

שנת התחלה: 2004

התמריץ: החזר של 20-90 אגורות לכל קווט"ש שיוצר בגנרטור - במקום לצרוך אותו מרשת החשמל

החיסכון למשק: כ-200 מגה-וואט

האותיות הקטנות: מוגבל ל-100 שעות בשנה. ברשות החשמל שוקלים להרחיבו כבר השנה

למי מיועד: לקוחות ביתיים*

מהות המסלול: ייקור החשמל בשעות שיא הביקוש והוזלתו בשעות שפל

שנת התחלה: 2012

התמריץ: חיסכון של כ-10% בחשבון החשמל תמורת הימנעות מהפעלת מכשירי חשמל בשעות השיא (10:00-17:00 בקיץ, 16:00-22:00 בחורף). חיסכון של עד 400 שקל בשנה למשפחה

החיסכון למשק: תלוי בכמות המצטרפים

האותיות הקטנות: ההסדר כרוך בהתקנת מונים מיוחדים שלא ידוע אם חברת החשמל ערוכה להתקנתם