בנק ישראל: שיעור תעסוקת הגברים החרדים זינק ב-7% בשנתיים

קפיצה של 7% בתוך שנתיים בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים בישראל, מ-38% ב-2009 לכ-45% ב-2011 - כך עולה מעיבוד שערכו בחטיבת המחקר של בנק ישראל לנתונים גולמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ומופיע בדו"ח בנק ישראל שיפורסם במלואו בסוף מרץ.

לפי הקטע המתייחס לחרדים בדו"ח, אותו כתב כלכלן חטיבת המחקר בבנק ישראל חגי אטקס, עיקר העלייה בתעסוקה של גברים חרדים היא במגזר העסקי (בעיקר ענפי המסחר והתעשייה) - מ-18% ל-24.5% ב-2011. לפי הנתונים, אצל נשים חרדיות נשאר שיעור התעסוקה יציב בשנתיים האחרונות, כ-60% - די קרוב ליעד הממשלתי עבורן ל-2020 - 63%.

העובדה שהעלייה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים ניכרת בעיקר במגזר העסקי מעידה לפי אטקס על כך ש"חרדים מגדילים את היקף השתתפותם בפעילות הכלכלית הכללית, ולא גדלה השתתפותם רק בתחומי פעילות בהם הם לרוב מעורבים יותר, כמו חינוך ושירותי דת". עם זאת, לדבריו, שיעור המועסקים החרדים במגזר העסקי נמוך ביחס ליהודים אחרים, ואילו חלקם של המועסקים בשירותים הציבוריים (מנהל ציבורי, חינוך וכו') לרבות בשירותי דת, עולה על שליש מהמועסקים החרדים, ולכן "השאיפה לשלב חרדים בחיים הכלכליים מחייבת הגדלה ניכרת של שיעור תעסוקתם בענפי המגזר העסקי".

אטקס מדגיש כי אמנם ניכרת בשנתיים האחרונות עלייה חדה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים, אך 45% הוא עדיין שיעור תעסוקה שכבר הושג בשנות ה-90 ושעדיין נמוך משמעותית מיעד התעסוקה לגברים חרדים שקבעה הממשלה לשנת 2020 - 63%.

לפי הניתוח, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה גם כשבוחנים משקי בית שבהם בוגרי ישיבות גבוהות באותה שנה - הגדרה מרחיבה עבור "גברים חרדים", לפי המועצה הלאומית לכלכלה (עלייה מכ-39% לכ-45%) - וגם כשבוחנים שיעורי תעסוקה של גברים במשקי בית בהם בני ישיבות מתמידים, כלומר גברים חרדים שזוהו כבוגרי ישיבות בסקרי כוח האדם בשנתיים רצופות, שנחשבים כ"ליבה" של האוכלוסייה החרדית (עלייה מכ-31% לכ-38%), מה שמעיד על כך ש"העלייה בשיעורי התעסוקה היא אינה תוצאה של הטיה סטטיסטית, אלא מעידה על שינוי אמיתי, המתחולל גם ב'ליבה' של האוכלוסייה החרדית. גם התמדתו של שיעור התעסוקה הגבוה במשך שנתיים מחזקת את הטענה כי אכן מתחולל שינוי אמיתי".

אטקס מצביע על שלושה גורמים אפשריים האחראים על העלייה בשיעורי התעסוקה: גאות כללית בביקוש לעובדים בשנתיים האחרונות, צמצום אפשרי בתרומות לישיבות וכן מדיניות ממשלתית לעידוד תעסוקה במגזר החרדי. "כדי לדעת מי מגורמים אלה השפיע יותר נדרש ניתוח נפרד", אומר אטקס, "גם התקופה הקרובה של ההאטה במשק תעיד אם ההתעוררות בתעסוקת חרדים היא מגמה יציבה או מגמה חולפת".