למה משתלט שלמה אליהו על מגדל?

למרות שפעל במשך שנים להשתלט על בנק לאומי, החליט איש העסקים שלמה אליהו להשתלט דווקא על חברת הביטוח מגדל. סמי פרץ מסביר מהי הפילוסופיה העסקית של אליהו

  • שלמה אליהו
  • מגדל
סמי פרץ

עשר שנים מנהל איש העסקים שלמה אליהו מלחמת עולם כדי להשתלט על בנק לאומי, ורגע לפני הישורת האחרונה הוא מחליט לעשות תפנית חדה ולהשתלט על חברת הביטוח מגדל תמורת 4.2 מיליארד שקל. זו אותה מגדל שבה החל אליהו בגיל 14 את הקריירה הפיננסית שלו כאשר שימש כנער שליח בשנת 1951 בחברה שנשלטה אז על ידי בנק לאומי וג'נרלי.

מה קרה פתאום שאליהו שינה את דעתו והחליט לסגת מהמאבק לרכישת לאומי? כדי להבין זאת, רצוי להבין מהי הפילוסופיה העסקית שלו ואיך היא השתלבה עם ההשתלטות על לאומי. "מה זה איש עסקים? זה מישהו שמזהה פירצה ומנסה לעשות מזה רווח", כך הסביר פעם אליהו את כל התורה על רגל אחת.

זיהה פירצה

בבנק לאומי זיהה אליהו פירצה. זה קרה עקב רצונה של המדינה לשנות את מודל ההפרטה של בנקים - ממכירה לגרעיני שליטה מזוהים למכירה של המניות בבורסה ללא גרעין שליטה. אליהו הערמומי איתר מייד את הפירצה. הוא חשב שבזכות השקעה פיננסית היסטורית שביצע בבנק לאומי בסוף שנות ה-90, אשר מקנה לו 10% מהבנק, הוא יוכל להשתלט על לאומי מבלי לצעוד בנתיב הייסורים המקובל של בקשת היתר שליטה מבנק ישראל. המסלול הזה רב מהמורות, דורש הון עצמי עצום ועמידה בדרישות נוקשות. בתהליך הזה אפשר גם להיתקל בסירובו של המפקח על הבנקים.

אליהו העדיף את הדרך הקצרה. הפירצה שהוא זיהה היא התנהלות שלומיאלית של המדינה שמכרה עוד ועוד נתחים מהבנק לפני שהצליחה להסדיר בחקיקה את מנגנוני השליטה בו, ביום שהיא תחסל את יתרת אחזקותיה בבנק. בסופו של דבר, נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר נעמד על רגליו האחוריות, התייצב בכנסת בעצמו, ועמד על הסכנות האפשריות במקרה שלא ייסגרו הפרצות הללו. הוא סגר אותן, ובמאותו רגע גם סגר בפני אליהו את התקווה להשתלט על לאומי, בלי לעבור את מסלול האישורים של בנק ישראל. אליהו, כמו סוכן ביטוח טוב, כשסוגרים בפניו דלת, נוקש על דלת אחרת, וכך הוא הגיע לעסקת ג'נרלי.

חברת הביטוח האיטלקית ג'נרלי השתלטה על מגדל בשנת 1996 תמורת כמיליארד דולר, ומאז היא נהנתה מתזרימי המזומנים של חברת הביטוח הגדולה בישראל. אבל בשנים האחרונות יש לתאגיד הענק האיטלקי בעיות עקב המשבר הגלובלי, ונראה כי הגיעו שם למסקנה שאפשר לממש את האחזקה בישראל. אולי גם נלחצו שם מאפשרות לרגולציה גוברת בשוק הישראלי, שתפגע ברווחיות העתידית של מגדל. עסקה בסדר הגודל הזה מתאימה בדרך כלל לגופי ענק מחו"ל ולא לשחקנים ישראלים ממונפים עד צוואר.

אבל אליהו מאותת שהוא לא הולך להתמנף בצורה פראית כדי לבצע את העסקה. ברור לו שכדי לקבל את אישור המפקח על הביטוח והממונה על ההגבלים העסקיים הוא ייאלץ להיפרד מהאחזקות הפיננסיות האחרות שלו הכוללות 10% מבנק לאומי, 100% מחברת הביטוח אליהו ו-27% מבנק אגוד. שווי ההחזקות בלאומי הוא 1.53 מיליארד שקל, שווי ההחזקות באגוד הוא 220 מיליון שקל, ושוויה של אליהו אינו ידוע משום שהיא אינה נסחרת בבורסה. ניתן להעריך כי השווי שלה יכול לנוע איפה שהוא בין 600 ל-900 מיליון שקל.

מימוש כל ההחזקות הללו לפי השווים הללו יכניס לכיסו של אליהו כ-2.5 מיליארד שקל. ההשקעה במגדל אמורה להסתכם בכ-4.2 מיליארד שקל. הוא יצטרך בכל מקרה הלוואות גישור כדי לבצע את העסקה, אבל בסביבתו יותר מרומזים כי הלוואות גישור נדרשת רק כדי להתגבר על פערי עיתוי בין רכישת מגדל למימוש החזקותיו האחרות. למעשה, כך טוענים בסביבתו של אליהו, זו תהיה רכישה שרובה המכריע יהיה ממקורות עצמיים.


הנקודה הזו חשובה למדי, שכן, בעסקות העברת שליטה שנעשו כאן בשנים האחרונות (תנובה, קופות הגמל וקרנות הנאמנות של הבנקים, פסגות, פרטנר) ראינו מצב שבו רכישות ממונפות עלו לציבור בהעלאות מחירים שנועדו לממן את ההלוואות היקרות. אליהו יצטרך לשכנע את המפקח על הביטוח שזה לא יהיה המקרה שלו.

המפקח על הביטוח יצטרך לבדוק את כל השאלות הנוגעות למינוף ולריכוזיות משקית בתחום הפיננסי וברור שאליהו יצטרך לעמוד בסדרת דרישות מחמירה כדי לקבל היתר להשתלט על מגדל. הוא לא יוכל להמשיך ולהחזיק בלאומי, אגוד ואליהו במקביל למגדל.

אפשר גם שתעלה כאן שאלת דור ההמשך. אליהו הוא בן 76, בריא וצלול ונאחל לו אריכות ימים. אבל במצבים הללו, המפקחים מנסים גם להסתכל כמה שנים קדימה ולראות מה יקרה בעתיד ומי ישלוט בו בעשור הקרוב. לאליהו יש שני בנים שמעורבים עמוקות בעסקיו, עופר וישראל, והם חלק מתמונת העסקה כולה, למרות שהעסקה הנוכחית היא החלטה בלעדית שלקח אביהם.

במצבים כאלה, תמיד גם עולה השאלה, מה הוא צריך את זה? מדוע איש עסקים שחולש כבר כיום על אימפריה עסקית רווחית וגדולה צריך להשתלט בעשור השמיני לחייו על חברת ביטוח ענקית?

התשובה שאליהו מנפק במצבים האלה היא מעניינת: הוא לא רוצה להשאיר לדורות הבאים רק כסף אלא עסק שמזוהה איתו יותר מכל. אבל גם עסק שימשיך להזרים לדורות הבאים כסף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully