זליכה: מחיר החשמל בישראל צריך לעלות משמעותית

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד.

בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש.

זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים לדוגמה ועל שיעור תשואה מוסכם להון היזמי.

השורה התחתונה בחישוב שביצע זליכה היא שתעריף החשמל הציבורי בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי, וכי אינו משקף את מלוא עלויות הייצור של חברת החשמל.

"כל עיון מקצועי בדו"חותיה הכספיים של חברת החשמל צריך לעורר חרדה בקרב קובעי המדיניות", הוא טוען. לדבריו, תעריף החשמל אינו מגלם במלואן את עלויות השכר והפנסיה בחברת החשמל, וכולל סבסוד סמוי הטמון בערבויות שהעניקה המדינה לגיוסי ההון של חברת החשמל בחו"ל ובהקלות שקיבלה ברישום החשבונאי. בנוסף, טוען זליכה, התעריף אינו כולל מרכיב תשואה על ההון, כפי שנכלל בתעריפים הסולאריים. "האם יהיה מי שיטען ברצינות כי חברת החשמל בישראל היא אולי היעילה בעולם בייצור חשמל? אם כן, אני מציע לייצא אותה לאלתר", מעיר זליכה.

זליכה מתייחס לעבודה קודמת שנעשתה על ידי אגף התקציבים בשיתוף רשות החשמל, וביקשה לבחון את התועלת המשקית שבייצור החשמל הסולארי. עבודה זו מצאה כי עלות ייצור החשמל במשק היא 32 אגורות לקווט"ש שולי (המיוצר בשעות ביקושי שיא במשק) ו-28 אגורות לקווט"ש בממוצע. זליכה טוען כי החישובים אינם כוללים עלויות תחזוקה, וגם לא את הסיכון שבחשיפת חברת החשמל למט"ח, שהרי מחירי הדלקים נקבעים בדולרים.

בנוסף חולק זליכה על קביעת אגף תקציבים כי עם כניסה משמעותית יותר של הגז הטבעי לשימוש במשק, עתידה עלות הייצור של חברת החשמל לפחות. לטענתו, העלייה בשימוש בגז ב-2008-2010 לא הביאה לירידה משמעותית בתעריפים. "חברת החשמל אכן חוסכת עלויות באמצעות מעבר לדלקים זולים יותר, אך בה בעת, כל גידול בהיקף הייצור מייצר שרשרת של גידול אחר בעלויות - לרבות מימון, שכר, פנסיה, השקעות שגויות ועוד שלל מרעין בישין אשר חברת החשמל לישראל הרגילה את הציבור הישראלי לאורך שנים", הוא כותב. כמו כן, טוען זליכה, לא ייתכן שתפוקת החשמל במשק תעלה, אך העלות השולית דווקא תרד. "האם נציגי אגף התקציבים גילו חוק טבע כלכלי חדש המאפשר הוצאה שולית פוחתת? האם באמת ובתמים סבורים נציגי אגף התקציבים כי מחירי החשמל בישראל צפויים בשנים הקרובות לרדת לאור ההוצאה השולית הפוחתת שגילו נציגי האגף במפתיע?"

זליכה טוען כי העלות הסביבתית של ייצור החשמל הקונבנציונלי מגיעה לכדי 41.37 אגורות לקווט"ש, אך לדבריו נתקלת קביעה זו במציאות שבה "מעדיפים מקבלי ההחלטות בישראל לעצום את עיניהם". זאת, הוא טוען, משום ש"אם לא יראו את מכלול הנזקים הנגרמים מהזיהום, לא יצטרכו לכמתם, ואם לא יצטרכו לכמתם - לא יצטרכו לשנות את החלטותיהם ההיסטוריות להעדיף תזרים מזומנים קצר טווח על ההשלכות ארוכות הטווח".

לדבריו, עד היום לא שוקללו עלויות זיהום האוויר מייצור החשמל בתעריפים השונים, כאשר העלות העודפת לכאורה בתמריצים לחשמל הסולארי הוצגה מבלי לקזז את החיסכון שבייצור חשמל נקי. זליכה משווה בין המחקרים שערכו פרופ' ניר בקר, ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר ואגף התקציבים באוצר, אשר קבעו אומדנים שונים לעלות הנזק כתוצאה מפליטות מזהמים לאוויר (ראו טבלה). זליכה מאמץ את נתוני בקר וחישב לפיהם עלות הזיהום לקווט"ש של 20.69 אגורות - אך בתחשיב ל-20 שנה, ולאור המגמות הדמוגרפיות בישראל, מעריך כי עלות זו מגיעה ל-41.37 אגורות.

העלות הסביבתית אינה העלות היחידה שאינה מופנמת, לטענת זליכה, בתעריף החשמל במשק. לדבריו, יש לשקלל בתעריף גם את מחיר התנודתיות במחירי הדלקים שמשמשים את חברת החשמל - בייחוד בתקופה של עליות במחיר הנפט. כדי לחשב את עלות התנודתיות השווה זליכה את מחירי הגז והפחם בעסקות ספוט (מיידיות) ועסקות פורוורד (עתידיות), ומצא כי עיגון המחירים בחוזה נדרש בפרמיה של כ-37%. משמעותה של הפרמיה בתעריף החשמל הנוכחי לפי חישובי זליכה - 17.35 אגורות לקוט"ש.

רכיב נוסף שמשקלל זליכה בתחשיב עלות ייצור החשמל הריאלי הוא הביטחון האנרגטי. לדבריו, עלויות אבטחת מערכות הפקת החשמל אינן מופנמות במלואן בתעריף. מעבר מאסיבי לשימוש בגז טבעי, בעל תשתיות פגיעות יותר, מגביר לדבריו את העיוות, בגלל ההשקעה המאסיבית שתידרש באבטחת מתקני גז, לרבות העמדת כוחות של חיל הים.

כדי לחשב את עלות הביטחון האנרגטי, מציע זליכה לבדוק את עלות הביטוח התיאורטית של המערכת. זליכה מסתייע בניסיונו כסמנכ"ל הכספים של חברת דרך ארץ, זכיינית כביש חוצה ישראל, אשר בוטחה בגין אובדן הכנסות מהכביש בכאחוז מההכנסות. לדבריו, אף חברת ביטוח לא הסכימה אז לבטח את הכביש גם מפני נזקים, אך הוא מעריך את הביטוח ב-2% נוספים מההכנסות. על כך מתווספת עלות אבטחה של כ-2% נוספים וביטוח מפני אסונות טבע בשיעור של כ-1% מההכנסות. לסיכום, זליכה אומד את עלויות הביטוח ב-6% מעלות הפקת החשמל, שהם 2.82 אגורות לקווט"ש בתעריף הנוכחי.

לפיכך, עד לנקודה זו חישב זליכה תוספת של 61.54 אגורות לתעריף החשמל הביתי כיום. ואולם לטענתו, החישוב צריך לשקלל גם את התועלת הכלכלית שקמה בזכות הקמת מתקני .P.V על גגות. התועלת הראשונה, לדבריו, נובעת מכך שסך התשלום עבור ייצור החשמל נחלק בין יותר שחקנים. לדבריו, תעריף החשמל הקבוע הוא רגרסיבי, שכן צרכנים עניים מוציאים שיעור גדול יותר מהכנסתם על חשמל מאשר צרכנים עשירים. לפיכך, יש יתרון בהשבת הסכומים הנגבים בתעריף לכמה שיותר גורמים בשוק הישראלי, שכן נטייתם השולית לצרוך (אחוז ההכנסה המופנה לצריכה במקום לחסכון) גדולה יותר, וכך ימשיך הכסף לנוע במשק.

"כאשר הציבור מממן חשמל שמקורותיו הם ספקי הגז הגדולים, ובוודאי ספקי פחם שהם כלל אינם ישראלים, אזי חלק נכבד ממחיר החשמל לא חוזר חזרה לצמיחת המשק הלאומי", כותב זליכה. ספקי הגז, לדבריו, הם "גופי ענק שחלק נכבד מרווחיהם מופנה לבעלי הון גדולים שנטייתם השולית לצרוך, ובוודאי נטייתם השולית לצרוך בישראל, נמוכה". זליכה מוסיף עוד כי "ספקי הגז הם עסקים גדולים בעלי כוח מונופסוני משמעותי. ככל שחברת החשמל תעמוד בפני החובה לרכוש יותר מספקים אלה, כך יגדל הנזק לרמת התחרותיות המשקית".

לאור הריבוי היחסי של שחקנים בשוק הגגות, טוען זליכה כי זה נושא ביתרון גם ביחס לייצור חשמל סולארי בשדות קרקעיים בינוניים וגדולים, שהם "במהותם עסקים גדולים מאוד ומרביתם אף זרים", כלשונו. זליכה מזכיר כי יש יתרון לשימוש בגגות מכיוון שתשתית זו כבר קיימת, ואינה נדרשת בהקצאת קרקע - אך נמנע מחישוב ערכי השימוש בקרקע או מחישוב אי ניצולם המלא של הגגות.

בסך הכל אומד זליכה את היתרון שבביזור התקבולים ואת הנזק מייצור חשמל קונבנציונלי, לעומת ייצור סולארי בגגות, ב-15.04% ממחיר החשמל, שמשמעותם תוספת של 7.06 אגורות לתעריף החשמל הנוכחי.

לסיכום, מוצא זליכה כי עלות ייצור החשמל כיום במשק - אשר לאורה נדרשת ההשוואה לתעריפי החשמל המתמרצים תעשייה סולארית - היא 115.53 אגורות לקווט"ש. עם זאת, הוא מציין כי תעריף זה עדיין מחושב לפי עלויות ייצור החשמל של חברת החשמל. "חוסר היעילות בחברת החשמל אינו מצדיק הנצחה של חוסר יעילות זה בדמות תעריף מקביל וזהה למתקני ייצור אנרגיה מתחרים", מעיר זליכה. לדבריו, העובדה כי רוב התעריפים הסולאריים שמובטחים כיום ליזמים ממילא נמוכים מהעלות שחישב, מאפשרת לקבוע מנגנון תעריפי אחר, שיתבסס על עלות הקמת הפרויקט הסולאריים בתוספת תשואה מוסכמת על ההון.

זליכה ממליץ עוד לבטל את שיטת המכסות לגגות סולאריים פרטיים, כפי שמקובל באירופה. לדבריו, הסיכון בהקמת מתקנים רבים מדי נמוך, שכן ישראל נמצאת בלאו הכי מתחת ליעדי האנרגיה המתחדשת של הממשלה ל-2020. אם לא כן, מזהיר זליכה, "יוותר אופק התגובה בידי מונופול חברת החשמל, ואת תגובתו של זה אנו כבר מכירים: גנרטורים יקרים, עלויות שכר ופנסיה, גידולים חדים בתעריפי החשמל, ערבויות מדינה, ועוד. האם באמת זה הסיכון שמבקשת המדינה לשאת?"

זליכה טוען כי חיזוק התעשייה הסולארית מגלם הזדמנות להחלשת מונופול החשמל, שאפשרית רק בזכות שינוי טכנולוגי. לדבריו, הטכנולוגיה הסולארית תערער את מונופול חברת החשמל בדיוק כפי שהמכשירים הסלולריים ערערו את מונופול התקשורת של בזק. "הגיע הזמן שגם ישראל תפקח את עיניה ותיתן למשק הזדמנות לשבור את מונופול חברת החשמל לעסקים קטנים ורבים מספור", כתב.

לבסוף, טוען זליכה כי יש להעלות את תעריפי החשמל כדי לתמרץ את היצרנים הסולאריים, אך מדגיש כי אין זו עלייה של ממש, שכן "עלות החשמל האפקטיבית למשק הישראלי בכלל ולצרכן הישראלי בפרט, תפחת". עם זאת, מודה זליכה, העלאת התעריפים עשויה להוות מכשול: "תעריף חשמל גבוה לכיסוי מלוא העלויות למשק של יצרני החשמל השונים יפנה אצבע ביקורתית כלפי אלה שקבעו את המחיר, ולכן יפגע באינטרסים שלהם", מכוון זליכה לרגולטורים. לדבריו, החלטה על העלאת התעריפים "תזכה בוודאי לביקורת מצד בעלי עניין ואינטרסנטים המעוניינים להנציח את מונופול חברת החשמל ואת תלותו במונופולים של ספקי הגז מקרב בעלי ההון".