פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה לחוק התכנון והבניה ולדיור בר השגה?

      לרפורמה המוצעת בחוק התכנון והבנייה הוכנסו גם סעיפים העוסקים בדיור בר השגה. דני מורן סבור כי דיור בר השגה יושג לא על ידי אזכורים עמומים בחוק אלא על ידי מדיניות

      אחת מתוצאות המחאה החברתית של הקיץ האחרון הייתה הכנסת נושא הדיור בר השגה לחוק התכנון והבניה, שנדון באותה העת בוועדה המשותפת בכנסת. הכללת נושא זה, שלא היה חלק מהצעת החוק המקורית, באה ככל הנראה להוכיח כי הממשלה שומעת לרחשי הציבור. אך מי שטורח וקורא את הצעת החוק ומנסה לברור בין השיטין את מה שנאמר בה בעניין דיור בר השגה מבין שזהו "ספין" נוסף ולא התייחסות רצינית לבעיה אקוטית של מעמד הביניים.

      צריך להבין שהאמצעים להשגת דיור בר השגה אינן בחקיקה, אלא במדיניות, והכללת מדיניות בחקיקה יש בה משום נדבך נוסף לחוסר הרצינות של יוזמי החוק התכנון והבניה המוצע, ולחוסר ההבנה שאישורו יצור כאוס במערכת התכנון והבניה עד כדי חוסר יכולת לבנות כלל. מקריאת נוסח החוק מסתבר כי לא קיימת הגדרה למושג דיור בר השגה בחוק כך שזהו מונח שיכול להגדיר כל דבר ולהגביר כשלעצמו את חוסר השקיפות וחוסר הודאות שהחוק במטרותיו המוצהרות מנסה למגר.

      הבעיה - לא רק בעשירון התחתון

      האזכורים של המושג במקומות השונים בחוק התכנון והבניה יוצרים רושם שדיור בר השגה הוא יעוד קרקע - ולא כך הוא. יעוד הקרקע של אזור שבו צריך ליצור אפשרויות לדיור בהישג יד הוא "מגורים". קביעת אזורים שבהם יעוד הקרקע הוא דיור בר השגה תיצור אזורים נחותים מבחינה סוציו-כלכלית.

      גם התוספת החמישית לחוק זה שעניינה דיור בר השגה, אינה שייכת לחוק התכנון והבניה - הנושאים שנקבעים בתוספת הינם נושאים של תחזוקה, ועיצומים (בגובה 15 אלף שקל) על מי שמפר את החוק. אין בתוספת זו כדי להגדיר להסביר מה יעשה ועל מה בדיוק עוברים כדי להיענש, ככל שזה קשור לתכנון ובניה

      איך משיגים דיור בר השגה (לאחר שמבינים שלא מדובר רק בעשירון התחתון שנזקק לכך אלא גם למעמד הביניים - כלומר לרוב העשירונים של האוכלוסייה) ?

      ראשית – בניית דיור בר השגה - קביעת מדיניות ממשלתית שתגרום לראשי הערים להסכים לאישור תכניות ובהן גם דירות קטנות בתחום שיפוטם . זה אינו מובן מאליו. קחו למשל את נתניה, כפר סבא וכיו"ב, בהן המדיניות מזה שנים היא שצריך לבנות דירות גדולות כדי למשוך אוכלוסיה במעמד סוציו אקונומי גבוה ככל האפשר.

      שנית – מכירת דיור בר השגה - הפחתת מס מהותית כדי לאפשר לחלק מהזכאים, שיכולים לגייס כמות לא גדולה של כסף, לקנות דירות - שהרי כמחצית ממחיר הדירה הנו מס המשולם לממשלה. וכדי לא למסמס את הפחתת המס צריך להחזיר את המס באופן ישיר למי שזכאי ולא להפחית באופן גורף.

      שלישית – השכרת דיור בר השגה - הממשלה, באמצעות משרד השיכון, צריכה ליזום ולרכוש דירות (שהרי לממשלה זה עולה רק מחצית ממחיר השוק) כדי ליצור מתחמי מגורים מעורבים שבהן דירות רגילות ודירות להשכרה, ולהשכירן בדמי שכירות מפוקחים לתקופות ארוכות.

      סיכומו של ענין הוא שדיור בר השגה הוא אכן בר השגה, אך לא כחלק מחוק התכנון והבניה אלא בגיבוש מדיניות אמיתית לפתרון הבעיה, הקצאת משאבים וביצוע המדיניות, במקום לטאטא אותה מתחת לשטיח וליצור חוק שאי אפשר יהיה לבנות מכוחו.

      מגרעותיו של החוק המוצע הן כה רבות שיש לבטלו לאלתר.

      דני מורן הוא נציג עמותת האדריכלים לענייני חוקים ותקנות אשר ייצג את העמותה בדיוני ועדת הפנים של הכנסת הדנה ברפורמה בחוק התכנון והבניה