הממשלה תדון בדיור בר השגה; יתאפשר אישור רפורמת המרפסות

נושא הקריטריונים לדיור בר השגה יובא להכרעת הממשלה באחת מישיבותיה הקרובות. כך נקבע הערב, בשיחות המרתוניות שהתקיימו בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ובין סיעת ישראל ביתנו, של אביגדור ליברמן. בעקבות ההסכמה תאושר קרוב לוודאי בכנסת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה בדיון בוועדה המשותפת לוועדות הפנים והכלכלה בתמיכת ישראל ביתנו.

בישראל ביתנו רואים בסיכום הצלחה גדולה, שכן בסיעה מעריכים כי מרבית שרי הממשלה יתמכו בהצעת ישראל ביתנו, כי קריטריון קובע בזכאות לדיור בר השגה מסובסד יהיה כושר ההשתכרות של בני הזוג הצעירים, 125% משרה לפחות, כפי שישראל ביתנו דורשת. משמעות הדרישה של ישראל ביתנו היא עבודה, ולו גם חלקית, של שני בני הזוג.

הגורם למשבר היה קביעת הקריטריונים לדיור בר השגה. ישראל ביתנו ביקשה להיות מעורבת בקביעת הקריטריונים באמצעות צירופו של שר התיירות סטס מיסז'ניקוב לרשימת השרים - ראש הממשלה, שר האוצר ושר הבינוי והשיכון - שנבחרו למשימה זו. לאחר ששר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס התנגד לבקשה הוחלט על ידי כל הגורמים כי הקריטריונים לדיור בר השגה יקבעו על-ידי החלטת כל שרי הממשלה, מה שמכשיר את המשך הדיונים על הרפורמה מחר, כאמור.

הדיונים שהתקיימו היום לאישור הרפורמה בחוק התכנון והבנייה לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית הופסקו בעקבות המשבר הקואליציוני. על המשבר אותת ח"כ חאמד עמאר מסיעת ישראל ביתנו, שהחליט להצביע בסעיפי החוק נגד הממשלה.

מדובר בהפרת המשמעת הקואליציוניות, דבר שהוביל להפסקות חוזרות ונשנות של הדיונים על ידי יו"ר ועדת הפנים והסביבה, ח"כ אמנון כהן. במקביל התקיימו ישיבות סיעה בש"ס ובישראל ביתנו ונציגי ראש הממשלה הוזעקו לכנסת.
בוועדה המשותפת ניסו לפתור את המשבר באמצעות גרירת חברי כנסת מהקואליציה שהחליפו את חברי הכנסת הקבועים בוועדה. בין חברי הכנסת שגויסו נמנתה ח"כ ציפי חוטובלי, אך האופוזיציה הצליחה לגייס את ח"כ אריה ביבי וח"כ רחל אדטו מנגד. הישיבה ננעלה ללא דיונים וללא הצבעות.

המחלוקת בין ש"ס וישראל ביתנו היתה בסוגיית דיור בר ההשגה. ישראל ביתנו דרשה כי בסעיפי החוק ברפורמה יוכנס סעיף המחייב כושר השתכרות או לחלופין יוחרג נושא דיור בר השגה מהרפורמה. סיעת ש"ס לעומת זאת, מבקשת כי הקריטריונים לדיור מוזל יהיו זהים לאלה של מחיר למשתכן, שאושרו בהתערבות שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס (ש"ס).

הוועדה אישרה להכניס לסעיפי הרפורמה את הצעת החוק שהגיש ח"כ ישראל אייכלר בנושא פיצולי דירות. הצעת החוק שהגיש ח"כ אייכלר מציעה לאפשר בהוראת שעה חלוקת דירות גדולות ללא צורך בהיתר בנייה ובתשלום היטל השבחה, כל עוד יחידות הדיור שנוצרו עקב חלוקת הדירה משמשות למגורי שוכרים שאינם קרובי הבעלים.

חברי מגמה ירוקה שהיו נוכחים בדיון התפרצו בהפגנה עם תחילת ההצבעות על הרפורמה בצעקות נגד אישור החוק. "מה שקורה פה זה לא דמוקרטי", הם צעקו, "די למכור את הציבור", "לא ניתן שתעבירו חוק חברתי כזה", "רוצים להשמיד אותנו, מוכרים קרקעות של המדינה". רוב המפגינים שעמדו בפינות שונות בחדר הוועדה הוצאו מהחדר בכוח על ידי אנשי משמר הכנסת.

מחוץ לכנסת פעילי מגמה ירוקה קיימו הפגנה בניסיון אחרון למחות נגד הרפורמה. המפגיננים התלבשו "כבני ישראל במדבר" וסגדו לדגם מוזהב של פרויקט הולילנד שסימא את בעלי ההון.

מנכ"ל מגמה ירוקה מור גלבוע אמר כי "אנחנו נמצאים כאן משום שהרפורמה הנוראית הזו הנידונה כאן היום עוברת מתחת לרדאר הציבורי. לא ניתן לזה לקרות. הציבור אינו מודע להשלכות ההרסניות של הרפורמה הזו. הציבור חושב שביבי הולך לסגור מרפסת כשבפועל הוא יצר מפלצת מסוכנת לחברה ולסביבה בישראל".

תחילת הדיונים האינטנסיביים על הרפורמה לחוק התכנון והבנייה נפתחה בדברי ביקורת של חברי הכנסת על הליכי אישורה. ח"כ ניצן הורביץ (מרצ) שהגיש בשם הסיעה למעלה מ-1,000 הסתייגויות לחוק, אמר לפני הדיונים: "הרי רוב האנשים כאן לא קראו את החוק ועדו מעט יהיה מצעד של חברי כנסת שיצביעו בעד או נגד. אנחנו הרי יודעים מה יקרה.

"סיעת מרץ הגישה למעלה מ-500 הסתייגויות וכולן הסתייגויות מהותיות לכל הסעיפים. כל העסק שיתנהל כאן זה סוג של הצגה, נציגי הממשלה והקואליציה לא ידונו ולו בהתסייגות אחת, כולן יפלו והחוק יעבור אס איז. כולנו כאן שחקנים בתיאטרון. מי שחושב שיהיה הליך רציני טועה".

ח"כ דב חנין הוסיף: "החוק הוא בעייתי ופוגע בדמוקרטיה, פוגע בזכטות הציבור לערער ולהתנגד, פוגע בשטחים הפתוחים, ולא נותן פתרונות דיור אמיתיים. כמו כן, יש פגיעה מקצועית קשה המאפשרת מינויים פוליטיים בכל הדרגים, פגיעה כלכלית קשה כי החוק יעלה את מחירי הדירות בישראל בניגוד מוחלט למה שצריך לעשות. אנחנו נשלם על כך מחיר כבד מאד, ולכן יש לו התנגדות מקצועית בכל הכיוונים. בשבועיים האחרונים שוחחנו עם אנשים מכל המשרדים ויש התנגדות אמיתית וגדולה לחוק. אז מדוע החוק מחוקק? כדי לקדם אינטרסים צרים. מבקר המדינה עושה בדיקה בנושא ואני מקווה שיפרסם ממצאיו בקרוב".

ח"כ אבישי ברוורמן אמר בתגובה: "זה החוק המסורבל והגרוע ביותר בישראל, שיביא להולילנדים ומאכערים. מי שבעיקר יתפרנס מהחוק הזה יהיו עורכי הדין, עשירים והרשויות החזקות".

עו"ד אמיר חן העומד בראש מחלקת תכנון ובנייה במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' ובראשות הוועדה לתכנון ובנייה בלשכת עורכי הדין אמר כי "הצעת החוק מבצעת שינויים מרחיקי לכת בכל תחום התכנון והבנייה, החל מהגדרת מוסדות התכנון, הרכבן וסמכויותיהן, שינויים באופי תכניות המתאר והגדרתן, דרך שינויים רחבים בתחומי ההפקעות, תביעות פיצויים לפי סעיף 197, תחום היטל ההשבחה, הרישוי וכמובן נושא דיור בר השגה אשר מקבל מקום במסגרת החוק. אין ספק כי נושא התכנון והבנייה נזקק לרפורמה מרחיקת לכת. עבודת החקיקה בתחום עד כה היתה בדרך של טלאים על גבי טלאים בתחומים ספציפיים. תפירת אותם טלאים ליריעה אחת קוהרנטית ויעילה הינה מלאכת מחשבת הדורשת מיומנויות שנראה כי לא הופעלו ואינן באות לידי ביטוי בהצעת החוק. מבלי להיכנס לעומקם של דברים, תוצאת הרפורמה, תהיה השלטת תוהו ובוהו בתחום. תוצאתה המיידית תהיה עלייה במחירי הדירות ופגיעה ישירה בשוק הנדל"ן הנמצא כבר כעת במצב עדין בלשון המעטה".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, אמרה כי: "מדובר בחוק שערורייתי שלמרות אלפי הסתייגויות שהוגשו, הוא מקודם תחת משמעת קואליציונית מבלי שמאשריו מבינים שאף מרפסת לא תקודם בזכותו והליכי תכנון ישובשו בגינו. במישור המקומי, מדובר בשינוי מהותי של מאזן הכוחות כאשר לא יהיו יותר ועדות מקומיות. המשמעות היא נתק בין השטח, בין רצון התושבים, ובין הנבחרים להחלטות תכנוניות. תיקון 76 לחוק שנעשה בשנים האחרונות - לו היה מיושם, היה פותר רוב הבעיות שהרפורמה באה לקדם. הוא מגדיל את ה סמכויות לוועדות המקומיות, מטפל בסוגיות היטל ההשבחה ופיצויים ואפילו מתייחס לנושא פיצולי הדירות. מה שנדרש ליישום או להזזת המרפסת היום, הוא יותר תקציבים לרשויות התכנון. כדוגמא קטנה, שכרו של מהנדס רישוי ברשות מקומית מוגבל ל-4,000 שקל . כדי לזרז את המרפסת, צריך יותר מהנדסי רישוי ולתת להם שכר ראוי יותר".