האם רכישת מגדל בידי שלמה אליהו בסכנה?

האם שלמה אליהו יקבל היתר לרכישת השליטה בחברת הביטוח מגדל, חברת הביטוח הגדולה בישראל? התלבטות עקרונית בנושא קיימת בין בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים. המפקח על הביטוח במשרד האוצר, עודד שריג, נוטה כנראה להעניק לאליהו את היתר הרכישה - ואילו בנק ישראל וכנראה גם משרד המשפטים עדיין לא גיבשו את עמדתם. העמדה תגובש כנראה בימים הקרובים.

דוברו של אליהו מסר בתגובה: "אליהו מנהל כספי ציבור באחריות מלאה כלפי המבוטחים וכלפי הפיקוח, כבר יותר מ-50 שנים. ב-50 השנים האלה הוכחה אמינותו מעבר לכל ספק. החוק היה ונשאר נר לרגליו".

ההתלבטות לגבי מתן ההיתר היא על רקע הנוהג של אליהו להמר באופן חוקי בבתי קזינו בלונדון, וכן בשל חקירת הלבנת ההון שהתנהלה נגדו. בתום החקירה הוחלט שלא להעמיד את אליהו לדין פלילי, אבל הוטלו עליו עיצומים כספיים על ידי רשות המסים. בשלב זה מתקיימים דיונים בשאלת מתן היתר לאליהו - אך עדיין לא התקבלה הכרעה סופית. הסמכות החוקית למתן ההיתר נתונה למפקח על הביטוח, אבל עמדותיהם העקרוניות של בנק ישראל ושל משרד המשפטים צפויות להיות בעלות משקל.

אליהו, יש להדגיש, אינו מכחיש כי הוא נוהג להמר בבתי קזינו בלונדון. הוא מסביר זאת כחלק מפעילות חברתית שלו עם ידידיו בעיר ומדגיש כי מדובר בהימורים חוקיים ובסכומים קטנים ביחס ליכולת הפיננסית שלו. כבר בשנות ה-90 התראיין אליהו, ובתשובה לשאלה אם הוא חבר במועדוני הימורים בלונדון ענה כי "אני חבר בשניים-שלושה מועדונים. מועדון קזינו בלונדון זה מועדון סגור, שמעניק לחבריו בילויים בשעות הלילה המאוחרות. העדה העיראקית, שהעילית שלה יושבת בלונדון, נפגשת במוצאי שבתות באותם מועדונים. זאת הדרך שלי לפגוש בהם בלונדון. לעתים אני מתפתה להמר מעט, סדר גודל של אלפי דולרים, לא יותר. מכל העסק אני לא מורווח ולא מופסד".

בנוסף, אליהו נחקר לפני כשנתיים בידי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה על כך שהוציא סכומי מט"ח גדולים מן הארץ, מבלי לדווח על כך. המשטרה דיווחה כי לאורך השנים יצא אליהו את המדינה עם יותר מ-70 צ'קים בנקאיים, בסכום מצטבר של 80 מיליון שקל. עם זאת, בתום החקירה הוחלט שלא להעמידו לדין, מאחר שאליהו הוכיח בחקירה כי הכספים דווחו על ידו למס הכנסה. בנוסף, עורכי דינו הציגו חוות דעת, שלפיה הצ'קים שהעביר אליהו לא נחשבים על פי החוק לצ'קים בנקאיים אלא לצ'קים רגילים - וחובת הדיווח על הוצאת צ'ק רגיל היא של הבנק ולא של הלקוח.

לאור זאת, החליט פרקליט המדינה, משה לדור, שלא להעמיד את אליהו לדין - והטיפול בהיעדר הדיווח על הצ'קים שהוציא הועבר למסלול מינהלי של ועדות העיצומים ברשות המסים. ככל הידוע, ועדות העיצומים של רשות המסים הטילו על אליהו עיצומים כספיים. סכום העיצומים שהוטל על אליהו אמור להתפרסם בחודש הקרוב, במסגרת הדיווח החצי שנתי של רשות המסים על פעילות ועדות העיצומים.

ההתלבטות לגבי הדרך שבה יש לפעול בעניין זה חוצה בין הרגולטורים - המפקח על הבנקים מצד אחד והמפקח על הביטוח מצד שני - ולא ברור כיצד תוכרע. ההכרעה בעניין עקרונית מכיוון שהיא עוסקת בשאלה אם רגולטור בישראל צריך לפעול רק לפי הגדרות חוקיות ברורות, או שמא יש אזורי דמדומים, שבהם אפשר לקבל החלטות גם לא על סמך קריטריונים ברורים ושקופים.

בנק ישראל פעל להדחתו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, מבלי לספק לכך הסברים לציבור. רק בדיעבד, לאחר שדנקנר הודח מתפקידו, נפתחה חקירה נגדו והתברר כי יש חשדות פליליים לכאורה נגדו. זו דוגמה להתנהלות "אזור דמדומים" מקובלת בבנק ישראל.

לא ברור אם גם לגבי אליהו עצמו ננקטה "מדיניות דמדומים" דומה - אליהו מעולם לא ביקש היתר שליטה בבנק לאומי, ואחת ההערכות היתה כי הוא נמנע מלהגיש בקשה מאחר שחשש כי לא יקבל היתר כזה. מדובר בהערכה שמעולם לא קיבלה את אישור בנק ישראל, שכבר אישר בעבר לאליהו את רכישת השליטה בבנק אגוד, אף שהנוהג שלו להמר היה ידוע כבר אז.

לעומת "מדיניות הדמדומים" של בנק ישראל - הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר סבור כי המפקח חייב לפעול באופן שקוף וגלוי ורק על פי הגדרות החוק. לדעת הפיקוח, כל זמן שאליהו לא עבר על החוק, אין סיבה לפסול אותו מלהחזיק בשליטה בחברת ביטוח, גם אם ההתנהגות שלו נתפשת כשנויה במחלוקת. בפיקוח על הביטוח מציינים כי אליהו מנהל את חברת הביטוח אליהו עשרות שנים, וכי מדובר בחברה סולידית ויציבה - משמע, לנוהג של אליהו להמר לא היתה כל השפעה לרעה על יציבות החברה או על ניהולה. לכן, אין סיבה להניח כי תהיה השפעה לרעה כזו במקרה של מגדל.

סוגיה עקרונית נוספת היא מדוע אליהו נתפש כראוי להיות בגרעין השליטה של בנק קטן (אגוד) וחברת ביטוח קטנה (אליהו), אבל עולים סימני שאלה אם הוא ראוי להיות בגרעין שליטה של בנק גדול (לאומי) או חברת ביטוח גדולה (מגדל). גם במקרה זה, הפיקוח על הביטוח סבור כי צריכים להיות קריטריונים אחידים לכל חברות הביטוח ולכל הבנקים, לא משנה מה גודלם, וכי לא ניתן להפעיל שיקולי רגולציה אחרים לפי גודל הגוף.

אליהו שנמצא במגעים לקבלת היתר לרכישת השליטה בחברת הביטוח מגדל, אינו מתכוון למנות את עצמו או את בני משפחתו להנהלת החברה; זאת, לרבות לתפקיד יו"ר מגדל - כך נודע ל-TheMarker. אליהו ככל הנראה כבר התחייב על כך בפני המפקח על הביטוח, עודד שריג.

אליהו מתכוון בשלב ראשון להותיר את הנהלת מגדל כולה על כנה, כולל יו"ר החברה, אהרון פוגל. אליהו אינו מתכוון להתמנות ליו"ר מגדל, אף שלרוב מקובל כי קבוצה רוכשת ממנה יו"ר משלה. אליהו גם אינו מתכוון למנות מי מבני משפחתו לתפקיד יו"ר מגדל או לתפקיד אחר בהנהלת מגדל. ככל הנראה, אליהו רוצה לשמור על יציבות בניהול מגדל, גם משום שהוא מאמין כי החברה מנוהלת היטב וגם משום שהוא מעדיף ללמוד את פעילותה של מגדל לעומק לפני שיקבל החלטות כלשהן לגבי הניהול שלה או המטרות האסטרטגיות שלה.

אליהו הוא אמנם איש ביטוח ותיק - הוא הבעלים של חברת הביטוח אליהו מאז אמצע שנות ה-70 - אבל הוא התמחה בעיקר בביטוח כללי (אלמנטרי) ולא בביטוח חיים. מוקד הפעילות של מגדל, לעומת זאת, הוא ביטוח חיים - נוכחותה בתחום הביטוח האלמנטרי היא דלה בלבד. לפיכך, אליהו סבור כי עליו ללמוד את עסקי החברה לפני שישקול אם להתערב בניהול שלה.

ככל הנראה, אליהו מתכוון בכך גם לשדר רצינות ועקביות לפיקוח על הביטוח, שאמור לבחון את מתן היתר השליטה לאליהו. הוא מאותת בכך כי אין כוונתו להפוך את מגדל לחברה משפחתית, וכי היא תמשיך להתנהל כפי שהתנהלה עד כה.