מערכת החינוך: ההפרטה כבר בעיצומה

קבוצה גדולה של אנשי אקדמיה בכירים פרסמה בשבוע שעבר מנשר, ובו דרישה להעסיק מורים בהעסקה ישירה, ולא באמצעות חברות כוח אדם. במנשר נכללה קריאה לקיים כנס חירום ארצי, שנערך ביום שני השבוע, כדי להילחם בתופעת מורי הקבלן. זאת, כי במשרד החינוך הוחלט, כי על מנת ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג ליום לימודים ארוך, יעסיקו מורות וגננות באמצעות גוף קבלני מתווך. במקביל נמשך סכסוך עבודה, הכולל שביתה שהחלה עוד בשבוע שעבר בכל האוניברסיטאות, של הסגל הזוטר. אלה שני מאבקים מקבילים להעסקה הוגנת במערכת החינוך בישראל ונגד מדיניות ממשלת ישראל הדוגלת בקיפוח וניצול עובדים – גם עובדי הוראה: גננות, מורים ומרצים.

תחת הכותרת "לא מיישמים צדק חברתי בכלים של עוול חברתי", נאמר במנשר שפורסם בשבוע שעבר: "אנו קוראים לשר החינוך שלא להעסיק מורות, מורים וגננות באמצעות גופים מתווכים לטובת יישומו של יום לימודים ארוך. אנו מברכים על הרפורמה של יום לימודים ארוך בבתי הספר ובגני הילדים, בעקבות המלצות דו"ח ועדת טרכטנברג, אך מבקשים לוודא, כי היישום יעשה באמצעות העסקה ישירה של המורות והגננות, שיתווספו למערכת החינוך לשם יישום הרפורמה". ועוד נכתב: "אנו מתנגדים בכל תוקף לתופעה המתרחבת של העסקת מורות, מורים, גננות, מרצות, מרצים וסגל אקדמי באמצעות גופים מתווכים, בתוך לב ליבה של מערכת החינוך הציבורית. העסקה זו הינה, ברוב המקרים, העסקה פוגענית, ובכל המקרים – יוצרת מעמדות בתוך מקום העבודה".

אחת השאלות המטרידות ביותר היא: כמה מורי קבלן מועסקים כבר כעת במערכת החינוך? איגודי המורים (הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים) לא מגלים כל רצון להילחם בתופעה המתרחבת של מורי קבלן, ואין בידיהם נתונים על התופעה. זאת, חרף העובדה שהעסקה קבלנית זו פוגעת קשות בעבודה המאורגנת. מחקר שפורסם לאחרונה בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אינו נותן מענה לשאלה. יחד עם זאת, המחקר המקיף, שלא זכה בתהודה הראויה, עומד על המגמות העיקריות של העסקת מורי קבלן והשלכותיה על המורים עצמם ועל מערכת החינוך. בין היתר נכתב כי במוסדות החינוך הרשמיים, המורים המלמדים את מקצועות החובה אמורים להיות עובדי מדינה, המקבלים את שכרם ממשרד החינוך. המשרד מקצה שעות תקן לבית-הספר עבור שעות ההוראה של מורים אלה. יחד עם זאת, מסיבות שונות, שהעיקרית בהן היא הקיצוצים התכופים בתקציב משרד החינוך, ישנה תופעה, גם בחינוך הרשמי, של העסקת מורים, המלמדים בשעות שהן מעבר לתקן – הן מקצועות ליבה והן מקצועות העשרה. לפעמים מוגדרת מטרת ההעסקה של מורים אלה בתור "תגבור לימודי", אם כי לא תמיד ברור, מהי ההבחנה שלפיה מוגדרים שיעורים נוספים, הניתנים במקצועות הליבה כ"תגבור", במקום כתוספת שעות. המימון להעסקת מורים אלה מגיע, בדרך כלל, מתקציבי הרשויות המקומיות, מתרומות של גופים פרטיים (פילנתרופיים או מסחריים), או מתשלומי הורים. העסקת מורים אלה נעשית באמצעות הרשות המקומית עצמה, או באמצעות גוף מתווך, כגון עמותות הורים או תאגידים.

במערכת החינוך פועלים כיום מאות גופים מתערבים, המפעילים תוכניות חינוכיות חיצוניות, המוגדרות בדרך כלל כתוכניות העשרה או כתוכניות בלתי-פורמליות. תוכניות אלו פועלות במסגרת הסדר חוקי, המאפשר הנהגת תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) במימון הרשויות המקומיות, או במסגרת שעות, הממומנות באמצעות תשלומי הורים. לפי המחקר של הכנסת, התופעה של העסקת מורים באמצעות גופים מתווכים היא אחד מביטוייה המרכזיים של מגמה מתמשכת של הפרטת מערכת החינוך בישראל. לתופעה זו עלולות להיות מספר השלכות שליליות. כתוצאה מההפרטה, תיווצר שכבה של מורים שתנאי ההעסקה שלהם נחותים, הנהנים מפחות זכויות מאשר עמיתיהם המועסקים ישירות בידי משרד החינוך – כפי שקיים כיום באוניברסיטאות עם המרצים השייכים לסגל הזוטר. בנוסף, כיוון שהמורים מועסקים דרך מתווכים, נפגעת האפשרות להבטיח, כי יועסקו רק מורים שעברו הכשרה נאותה. קורבנות נוספים של הפרטת החינוך הם התלמידים עצמם. עם הפיכת החינוך לסחורה הנסחרת בשוק, ייווצרו בתי-ספר מסוימים, אשר בהם יועסקו מורים רבים במימון פרטי, "ואילו במקומות שמצבם החברתי-כלכלי ירוד, לא תתאפשר תוספת זו", כלשון הדו"ח.

ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית: www.sea.org.il