משרד האוצר החליט לעשות סדר בהתנהלות מפעל הפיס. בהיתר פעילות חדש שהוציא לפני כחודש למפעל הפיס נדרש המפעל לעמוד בשורת כללים מחמירים, כדי למנוע הלבנת הון ולתעל כספים בצורה שוויונית ושקופה מבעבר. כמו כן נדרש הפיס לעמוד בכללי ממשל תאגידי מוקפדים יותר, לשנות את הדו"חות הכספיים לפי כללי IFRS ולקבל את אישור החשבת הכללית למינוי מנכ"ל, בדומה לאישור בנק ישראל למינויים בכירים בבנקים.
לפני כחצי שנה עברה האחריות לפיקוח על מפעל הפיס מאגף תקציבים ומנכ"ל משרד האוצר אל החשבת הכללית (חשכ"ל) של משרד האוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו. בעקבות השינוי הוציא אגף החשכ"ל נוסח חדש של היתר פעילות למפעל הפיס, הכולל נושאים כמו הלבנת הון, ממשל תאגידי, שקיפות ושוויון בחלוקת כספים, שינוי כללי הדיווח החשבונאי, מגבלות על פרסום, קידום מכירות ומתנות למצטרפים חדשים והגבלת פרסום במוסדות חינוך ולידם.
בנושא ממשל תאגידי נקבעו כללים לבחירת שומרי סף כמו רואה חשבון ומבקר פנים. בנושא הלבנת הון נערכת התייעצות עם אגף הלבנת הון במשרד המשפטים לבחינת הדרכים לעצירת תופעת הלבנת ההון במסגרת זכיות הפיס.
"ידוע לנו בוודאות על מקרים של הלבנת הון", ציינו מקורבים למגעים. "אנחנו חוששים מאוד מהלבנת הון באמצעות הפיס. הטכניקה המוכרת היא, שאם מישהו זכה במיליון שקל, המלבין מציע לו, לדוגמה, 1.2 מיליון שקל במזומן, מקבל ממנו כרטיס של מיליון שקל ומגיע אתו לפיס. את זה אנחנו הולכים לעצור, כנראה באמצעות הזדהות אמיתית של הזוכה", הוסיפו.
לדבריהם, אחת הדרכים הנבדקות היא צירוף תעודת זהות של רוכש הטופס בעת הרכישה. במקביל נבחנות דרכים פשוטות יותר. ההוראות החדשות ייכנסו לתוקף בתוך שלושה חודשים ויתבססו על הנחיית הרשות להלבנת הון במשרד המשפטים ותקדימים בחו"ל.
במסגרת ההיתר החדש נדרש מפעל הפיס לתעל בתוך שלושה חודשים 2.5 מיליארד שקל לפרויקטים חדשים. מדובר ב"כסף חונה", סכום גבוה הנמצא כל שנה במפעל הפיס ומושקע בדרך כלל בהמתנה להשקעה בפרויקטים שאושרו. במשרד האוצר הביעו חשש שהכספים, המושקעים באפיקים שונים, יסבו הפסדים ובכך ייגרע תקציב הפיתוח. על פי ההיתר החדש ייקבעו קריטריונים ברורים, שקופים ושוויוניים לחלוקת כספי הפיס לפרויקטים ברשויות מקומיות, כדי למנוע העברת כספים למקורבים או משיקולים שאינם ענייניים. בהיתר החדש נקבע גם כי החשבת הכללית תהיה אחראית לאשר את המועמד למנכ"ל לאחר שייבחר.
"המערכת לא תתפקד"
ההיתר החדש צפוי למנוע מה שהוגדר אתמול על ידי בכיר לשעבר במפעל הפיס כ"ניסיון לכאורה של קבוצת דירקטורים במפעל הפיס להשתלט על כספי מפעל הפיס". דבריו נאמרו על רקע מאבקי הכוח בין יו"ר הפיס, עוזי דיין, לבין דירקטורים חברי ועדת האיתור למנכ"ל הפיס. "הניסיון הזה לא קשור רק למפעל הפיס, הוא מתרחב גם למרכז השלטון המקומי", הוסיף.
ועדת האיתור לבחירת מנכ"ל מפעל הפיס בחרה בג'קי ואקים, חבר דירקטוריון המיודד עם חלק מחברי הוועדה, על פי מקורבים למפעל הפיס. "יש טעם לפגם בכך שחבר דירקטוריון בעצמו מתמודד על התפקיד ומי שמתעקש עליו אלה החברים שלו. הבעיה היא, שכל הכסף של מפעל הפיס הולך לרשויות. ההגיון אומר, שככל שתעזור יותר למנכ"ל להיבחר, הוא יוכל לעזור לך יותר ברשות שלך. אין ספק, לדעתי, שאם קבוצת ראשי רשויות משתלטת על מה שקורה במפעל, היא תהיה הנהנית הראשונה מזה.
"זה לא רק מפעל הפיס. ישנו גם מרכז השלטון המקומי והחברה הבת שלו, החברה למשק וכלכלה. זו השתלטות על כל הכספים שנכנסים למפעל".
לאחר לחצים מצד היו"ר נוספו שמות אחרים לרשימה, בהם מועמדו של היו"ר, אבנר יהודאי. המועמדים נשלחו לבדיקה, ואקים לא הופיע למבדקים ויהודאי הוביל בהמלצות הגוף הבוחן.
למרות זאת, וחרף התנגדות דיין, אישר דירקטוריון הפיס בישיבתו לפני כשבוע את מינויו של ואקים למנכ"ל. דיין הבהיר כי לנוכח התנגדותו - המינוי אינו תקף. שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, קרא לדיין להתפטר. על פי הנוהל אמור הדירקטוריון לאשר את מינוי מועמדו של דיין, אבל באווירה שנוצרה ספק אם יהודאי יאושר.
על רקע זה הבהיר המקורב לפיס כי "אם דיין ימשיך לעמוד על שלו - הם לא יוכלו למנות את ואקים, שכן משמעות הדבר היא שינוי חוקי הפיס. המנכ"ל חייב להתמנות על ידי היו"ר, אך המלצת היו"ר צריכה לקבל את אישור הדירקטוריון. אם בדירקטוריון ירצו מלחמה עד הסוף, המערכת לא תתפקד, ומי שאחראי על מפעל הפיס, שהיתקעות המערכת סביר להניח לא תמצא חן בעיניו, יצטרך להתערב".
כאמור, ההיתר החדש קובע, כי מינוי המנכ"ל צריך לקבל את אישור החשכ"לית. בנוסף, ראש הממשלה מעורב בנעשה במפעל הפיס באמצעות מינוי היו"ר.